פורום עבודה סוציאלית

שלום רב, בימים אלה מתארגנת קבוצה של קלינאים המתעניינים בתוצאות של טראומה כרונית, התעללות והזנחה ובדיסוציציה פוסט-טראומטית כדי לבחון את העניין המשותף להתארגנות לפעילות מקצועית בישראל. בהקשר זה ברצוננו להזמינך למפגש שיתקיים עם ד"ר ג'ויאנה סילברג, הנשיאה לשעבר של האגודה הבינלאומית לחקר דיסוציציה (ISSD) ומומחית בעלת מוניטין עולמי לטיפול בילדים נפגעי התעללות הלוקים בהפרעות דיסוציאטיביות, המגיעה לביקור פרטי בישראל. לאחר הרצאתה נשאר לשיחה קצרה על ציפיות הנוכחים מגיבוש קבוצת עניין ישראלית בתחום. המפגש יתקיים ביום שני 15 במרץ, 2004 בשעה19:00 במקום קרוב למרכז וימשך עד לשעה 22:00 . נגבה במקום סכום מינימאלי כהשתתפות לכיסוי הוצאותינו. נשמח מאוד אם תוכלו לאשר את הגעתכם לטלפון במשרד של פרנסיס יואלי: מירי – מזכירתה תרשום פרטים ותענה לשאלות 04-676-5917; או לטלפונים של פרנסיס – 050-299-982; או 04-606-4639, אימיל- [email protected] . ונודה לכם מאוד אם תודיעו לנו מי ממכריך המקצועיים עשוי\ה להתעניין במפגש ותפיצו את הפרטים על המפגש או להפנות את האימייל הזה הלאה. תוכלו לפנות גם לאלי זומר על פי האימייל הזה. אנו מבקשים שתודיעו לנו עד הראשון במרץ – 2004 (01.03.04 ) אם אתם מתכוונים להגיע כדי שנוכל למצוא מיקום במקום הנוח ביותר לרוב המעונינים. ד"ר סילברג היא מחברת הספר The Dissociative Child: Diagnosis, Treatment and Management והיא הנשיאה לשעבר של The International Society for the Study of Dissociation – ISSD נושא הרצאתה הוא: The New Trauma Paradigm: Understanding Psychiatric Disorders through the Lens of Dissociation ד"ר סילברג היא יושבת ראש הוועדה לענייני ילדים ונוער ב ISSD ומחברת קווי ההנחיה המחייבים לטיפול בילדים ובנוער הלוקים בהפרעות דיסוציאטיביות. היא מנהלת את התוכנית הטיפולית להפרעות דיסוציאטיביות אצל ילדים במרכז הרפואי Sheppard Pratt בבולטימור, מרילנד. אנו מקווים לפגוש אותך, בברכה, אלי זומר,

לכל מי שיודע - אנא עיזרו לי בהתלבטות הקשה... אני בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וברצוני להמשיך לתואר שני בתרפיה באומנות. אני מעוניינת ללמוד בלסלי כי הוא מקנה תואר שני וייתכן ואהיה מעוניינת גם בלימודי המשך - דוקטורט או לימודי פסיכותרפיה ( שלפי בירורי מחייבים תואר שני ). השאלה - שמעתי שרמת הלימודים שם אינה טובה וכן המרצים אינם מקצועיים דיה. חשוב לי, יותר מכל , שיהיו לי כלים טובים לטפל. האם המוסד -לסלי קולג' יכול להעניק כלים טובים לטיפול? מישהו יכול לחוות דעתו? בנוסף המחיר "לא נורמלי"- אז לפחות שאדע שאצא משם מטפלת טובה ואקבל את ההכשרה הטובה. מה לגבי סמינר ובית ברל - הרמה שם יותר טובה? תודה תודה תודה....

נויה שלום רב, אינני מכירה את כל תוכניות הלימוד אלא את תוכנית הלימוד בבית ברל שם אני עצמי למדתי. התוכנית היתה בעיני טובה יחסית. העיקרון הוא שלהערכתי, מי שממשיך ללמוד ולהתפתח גם אחרי הלימודים, יכול להפיק מכך תועלת רבה. אני מאמינה שתוכניות הלימוד הן דומות. ההבדל נוצר ברמת ההשקעה של הסטודנט, כמה הוא משקיע בלימודים ובפרקטיקום. שיהיה לך המון בהצלחה, טלי

אני תלמידת כיתה יב', והנושא של תרפיה בריקוד מאוד מעניין אותי. אולי ידוע לכם כיצד אוכל להשתלב בתחום זה, כבר מעכשיו. אני מעוניינת גם ללמוד את הנושא וגם להתנסות בו.

מיכל שלום רב, נהדר שאת מתחילה לגבש לעצמך תחום עניין לעסוק בו בעתיד, אולם להערכתי עדיין מוקדם מדיי להשתלב בתחום. ראשית יש ללמוד את התחום במשך כמה שנים, ותוך כדי לקבל את המיומנויות המקצועיות. אם הנושא מעניין אותך אולי היה לך כדאי לבדוק להתנסות בעצמך בתרפיה בריקוד. בכל מקרה, אני מאמינה שכל אדם שרוצה להיות מטפל בעתיד, מן הראוי שיהיה גם בצד של המטופל. זה מסייע להיות מטפל טוב, מקצועי ומודע לעצמו. שיהיה בהצלחה, טלי

למנהל הפורום בוקר טוב! מה התהליך לשיקום אנשים שמקבלים נכות כללית מביטוח לאומי בעבודה.

טעות - הכוונה למנהלת הפורום!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לפלונית, לא כל כך הבנתי את שאלתך. אבל אם שאלת מה אדם שמקבל קיצבת נכות כללית צריך לעשות כדי לעבור שיקום תעסוקתי, אזי התשובה לכך היא לפנות לעובדת הסוציאלית בביטוח הלאומי ולבקש ממנה להיכנס לתוכנית שיקום מקצועי. היא אמורה להפנות את האדם למרכז לשיקום מקצועי, במידה ותמצא צורך בכך. בברכה, טלי

למנהל הפורום בוקר טוב! לאיזה סוגי עבודות לדעתך מתאים אדם שיש לו בעיות במוטוריקה עדינה?

אלמונית שלום רב, את שאלתך יש להפנות לאדם המתמחה בשיקום. ולצורך העניין אני יכולה להמליץ לך על פורום חדש בנושא שיקום בפורטל של תפוז. שיהיה בהצלחה, טלי

למנהל הפורום בוקר טוב! מה הפפתרון למבוגרים שהם במצב גבולי למצוא עבודה לא מוצאים בכל הדרכים האפשריות. שירתו בצה"ל והיו תלמידים טובים בבית ספר.

שלום רב א', מצב גבולי? מה זאת אומרת? מאיזו בחינה? אדם שיש לו בעיות חמורות במציאת תעסוקה, והדבר נובע מקשיים ריגשיים או פיזיים, עליו לפנות לביטוח לאומי ולבקש להפנותו לאבחון תעסוקתי, ואולי אף לשיקום. בברכה, טלי

בזמן האחרון כלום לא הולך לי. אני אמנם נשואה באושר לבעל מקסים אבל נדמה שמלבדו אין לי כלום. היו לי שתי חברות והקשר איתן התפוצץ בריב גדול (אותו ריב) לפני כשנתיים והיום אין לי חברות ואני מרגישה מאד בודדה ומתקשה ליצור קשרים חדשים. המצב הכלכלי שלנו לא משהו בכלל ובעבודה אני בעמדה בכירה ומצליחה אבל העובדות האחרות לא אוהבות אותי בשל כך ויש הרגשה של תחרות לא נעימה מה שהופך את השהות בעבודה ללא אידאלית בכלל. וחוץ מהכל השמנתי בשנתיים האחרונות המון ואני מרגישה זוועה עם הגוף שלי ולא מצליחה להוריד במשקל (אם כי בתחום הזה לא התאמצתי מספיק לדעתי). אני מרגישה שכלום לא הולך לי ולא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה, איך ליצור קשרים חדשים ולטפח את עצמי פיזית וריגשית מחדש. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. נרשמתי ללימודים ולחוגים ואמנם הכרתי שם בנות מקסימות ונעים לי להיות שם אבל אני לא יודעת איך לפתח את הקשרים מעבר לזה. נדמה שאיבדתי את הכישורים החברתיים שלי. אני כמעט מיואשת. מה עושים?

פרח יקרה, בדברייך ניתן לחוש בתחושה של "כלום לא הולך". הדבר הבולט שאת מזכירה הוא העניין החברתי. מה היה הריב עם החברות? האם הוא כזה ריב רציני שאי אפשר להתקשר אליהן היום ולהגיד "עזבו מה שהיה היה, בואנה לקפה?". ולגבי החוגים שאליהם את הולכת, את מן הסתם כבר יכולה לנחש שאשאל אותך אם ניסית להזמינן אליך, או לעשות משהו יחד אחרי החוג/הלימודים? גם לגבי המשקל, איכשהו נראה לי שכל התחומים מתחברים יחד ואין לך כוח לעשות את הדבר שדורש קצת מאמץ מעבר. ייתכן ומדובר בתקופה דיכאונית יותר בחייך. האם היית פעם בטיפול? אולי כדאי לך לשקול טיפול. אפשר ללכת לטיפול הציבורי בקופ"ח או במרפאה לבריאות הנפש ואז זה גם יעלה מחיר מסובסד. בברכה, טלי

למנהלת הפורום שלום רב! רציתי לדעת למי מיועדים המועדונים החברתיים בקהילה.

שגית שלום רב, על איזה מועדונים חברתיים את מדברת? יש מועדונים לנפגעי נפש, לנכים, לקשישים ועוד ועוד... אנא היי יותר ספציפית. יום טוב, טלי

למנהלת הפורום הכוונה שלי למועדונים חברתיים לנכים ולנפגעי נפש

טלי שלום, אני מתעניינת בלימודי טיפול בעזרת בעלי חיים. אולי את יכולה להמליץ לי על מסגרת לימודית טובה ש"נחשבת"? הייתי שמחה לשמוע את דעתך בקשר לנושא- האם, מנסיונך, זהו תחום שיתפתח עם הזמן או שעדיף לא להכנס אליו מפאת חוסר ביקוש... בברכה, נעמה

נעמה שלום רב, לא יודעת מה לומר לך לגבי עתיד המקצוע, כי אני לא מנבאת עתידות. זה מאד תלוי בעד כמה המקצוע הזה יתקדם לקראת אקדמיזציה ומחקר. לגבי מקומות לימודים, אני מצרפת לך את הקישור הבא: http://anitherapy.edu.haifa.ac.il/ בהצלחה, טלי

כולכם מוזמנים לפורום הזמני שנפתח עקב רעידת האדמה שארעה היום: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=965 מקווה שכולכם בסדר, ומאחלת לכם רק טוב! שלכם, טלי

רעידות אדמה היו, ועוד יהיו, בכל מיני רמות. נראה לי שכאן אפשר להוסיף גם מידע גיאוגראפי וכדומה

יובל שלום, כדרכם של אירועים חריגים או מצבי משבר הם חולפים ואיתם ההתעניינות הציבורית. אם ויהיה ביקוש להשאיר את הפורום אשקול זאת. שיהיה ערב נעים, טלי

שלום טלי, או מי שיודע... הייתי רוצה לדעת מה תפקיד העו"ס בשרות המבחן (גם למבוגרים וגם לנוער, היש הבדל ביניהם?), האם קציני המבחן הם רק עו"סים או שיש דרך אחרת להגיע לתפקיד זה? שמעתי שגם חוקרי נוער במשטרה הם עו"סים. האם זה נכון? תודה.

שלום רב, אני מכירה את שירות המבחן למבוגרים, הכרות שטחית למדיי, כיון שעשיתי שם הכשרה מעשית של חצי שנה, בשנת הלימודים הראשונה שלי בע"ס (לפני 10 שנים...). לפי זכרוני הדלוח משהו, קציני המבחן היו עובדים סוציאליים. תפקידם היה לעקוב אחר המטופלים ולהעניק להם תמיכה נפשית, לעשות תסקירים לבתי המשפט וכדומה. גם לפי ידיעתי חוקרי נוער במשטרה ברובם הם עו"סים. יום טוב, טלי

שלום טלי וכל השאר... האם שרות המבחן הוא גוף השייך למשטרה או עומד בפני עצמו ורק עובד עם המשטרה? האם קציני המבחן הם חלק מהמשטרה (עוברים גיוס, מדים וכו')? אשמח לעוד מידע לגבי עבודה בשרות המבחן מכל מי שיודע ו / או עבד שם. תודה ולילה טוב!

שלום לכל משתתפי הפורום שהנם עו"סים ועוסקים בטיפול באומנויות. הנושא מעניין ומהמעט שאני יודעת, הפעילות המקצועית בתחום מרשימה. אני מציעה למי שמעוניין שאבודתו תגיע לידיעת העמיתים - לכתב עליה מאמר לפירסום במידעו"ס. כל המעוניין ייפנה אלי דרך האתר או ישירות למייל, אני אענה מיד. אני מציעה עזרה והדרכה בכתיבה למי שזקוק לכך. אהובה

שלום אהובה, ראשית, תודה על ההצעה. שנית, אשמח לדעת, האם את קשורה למערכת מידעו"ס? יום טוב, טלי

לטלי ולכל המשתתפים בפורום - אכן אני חברה במערכת מידעו"ס ואני מזמינה אתכם לפרסם בו מאמרים על עבודתכם המקצועית אהובה

אני מחפשת קבוצה טיפולית לילדים (גיל 8) עם הפרעת קשב וריכוז...או איזהשהיא קבוצת דרמה באיזור המרכז.. אם יש למישהי רעיון לאן ניתן לפנות אשמח לכל עזרה שהיא בנושא...ובכלל רציתי גם לציין שעניין ה-ADHD לא מספיק מפותח בארץ מבחינת טיפול ומודעות וחבל מאוד......

ליאת שלום רב, לצערי אינני מכירה קבוצות כאלו, אבל ראיתי שהשארת שאלה זהה בפורום של איגוד העו"סים וקיבלת שם מספר תשובות... שיהיה בהצלחה. יום טוב, טלי

שלום ליאת, ביום שני ה-26 בינואר, נכתב בעיתון "הארץ" (בבריאות- ילדים), על שיטה טיפולית חדשה לילדים בעלי קשיים התנהגותיים, בינהם גם ילדים עם הפרעות של קשב וריכוז. הגישה שנקראת שי-קי-דו היא גישה פסיכו-חינוכית המשלבת תרגילים מעולם אומנוית הלחימה והיבטים מ"פסיכולוגית העצמי" כדי לעזור לאותם ילדים. עוד פרטים נמצאים בכתבה עצמה. שווה לברר.

אדם שהוא חסר ביטחון עצמי איך הוא יכול לשפר את ביטחונו העצמי.

שלום רב, ישנן כמה דרכים לשפר את הבטחון העצמי ולהגיע למודעות גבוהה. הראשונה היא בטיפול פרטני. אפשר טיפול בשיחות או טיפול בסוגי אומנויות שונות. השניה היא טיפול קבוצתי, שעשוי להיות מועיל בעיקר במקרים של בידוד חברתי בשל הבטחון העצמי הנמוך. אלו שתי הדרכים העיקריות שעיקרן הוא טיפול. בהצלחה, טלי

שלום אני עו"ס צעירה במקצוע, והתחלתי לעבוד בבית אבות לא מזמן. הבנתי שצפויה לי ביקורת של משרד הבריאות בקרוב. האם יש מבין העוסים שנכנסים לאתר ומכירים את הנושא, לכתוב לי מעט למה עלי לצפות?? אני מעט חוששת מזה. בברכה, עוס

שלום לעו"ס, ובכן, אף פעם לא עבדתי בבית אבות, אלא במעון יום לתשושי נפש. כשהיתה לנו ביקורת של משרד הבריאות, עיקר הביקורת היתה לגבי מאזני מטופלים, כמה נכנסו וכמה עזבו, תוכניות ההפעלה וההעשרה למטופלים ולמשפחות, תוכניות טיפוליות שהרכבנו עבור המטופלים השונים וכדומה. להערכתי, כל זמן שבית האבות שבו את עובדת מתפקד באופן חוקי, ואת מקיימת רישום קבוע וברור של מטופלים, כולל תוכניות התערבות ותהליכי טיפול (גם אם לא מדובר בטיפול ממשי של שיחות...אלא מהלך טיפולי כללי), את תעברי את הביקורת בקלות. הביקורת מטרתה לבדוק את השירות שלכם, ובסך הכל המטרה היא שיהיה שירות טוב. אל תראי את הביקורת כאויב, אלא דווקא כמשהו שעשוי לסייע לך להשתפר. שיהיה בהצלחה, טלי

תודה!!!

שלום, אני מחפשת חומר, מאמרים על case manegment בעבודה סוציאלית תודה, טל.

הי טל, אני מכירה מאמר אחד בנושא: ניהול הטיפול/ מאיר חובב ואבי רמות המאמר מופיע בכתב העת חברה ורווחה. אני מניחה שדרך מאמר זה תוכלי להגיע למאמרים נוספים באותו נושא. ענת.

טל שלום רב, ענת, שענתה לפני, כתבה שכאופצייה ראשונה את מוזמנת לחפש ב"חברה ורווחה". אני משוכנעת שתוכלי למצוא שם מידע מספק. אני לא זוכרת מאמר ספציפי, אבל בטוחה שראיתי שם מאמרים בנושא. בנוסף את יכולה להיכנס לקישור הבא של ה- Case Management Resource Guide: http://www.cmrg.com/ מקווה שעזרתי. בהצלחה, טלי

היי, אם יש מישהו שעשה את תוכנית הסבת האקדמאים לעו"ס בירושלים בהר הצופים, ומכיר את התוכנית, יש לי מספר שאלות: האם ניתן לרכז את הלימודים העיוניים ליום אחד? (לפי דף ההסבר שלהם, ההסבה משתלבים בלימודים הרגילים, ונראה לי שאז זה נמרח על כל השבוע). אם את התואר הראשון (פסיכולוגיה וקרימינולוגיה) עשיתי בבר אילן, האם הם מכירים בכל הקורסים הרלוונטיים, או שהם עושים בעיות? איך ההכשרה המקצועית ובאילו מקומות? זה נתון לבחירת הסטודנט? איך התוכנית, המרצים ובכלל האוניברסיטה? אשמח לכל מידע בנושא, תודה רבה וכל טוב.

רציתי לדעת מה זה תוכנית ויסקונסין?

ק שלום רב, למרות שלא הכרתי את התוכנית, שאלתי קולגה, והיא הסבירה לי במה מדובר. לפי מה שהבנתי מדובר בתוכנית לעידוד תעסוקה ש"יובאה" מארה"ב, שם התוכנית הצליחה, וכיום היא פועלת באופן ניסיוני בעפולה. בתוכנית, אנשים לומדים בקורסים שונים הכשרות מסוגים שונים, ולאחר סיום ההכשרה, במידה ואין עבודה, האנשים יוצאים להתנדב במקומות שונים, ומקבלים משכורת מהארגון שמפעיל את התוכנית. מטרת התוכנית היא להחזיר למעגל העבודה את הנושרים, ויותר מכך, להעניק לאנשים תחושת מסוגלות ובטחון ביכולותיהם. זה המעט שהצחלתי לדלות לגבי התוכנית...אני מקווה שאני לא מטעה אותך... שבת שלום, טלי

שלום, אני יודעת שהשאלה לא כ"כ קשורה לנושאי הפורום אבל אם נכנסים לכאן עו"סים אודה על התייחסות ותשובה. אני עובדת כעו"ס בחצי משרה וכידוע לכם המשכורות נמוכות ביותר, לכן התחלתי לחפש עבודה נוספת בחברות סיעוד כפרילנסרית לצורך ביקורי בית בלבד. רק ששאלו אותי לגבי השכר, מדובר על תשלום פר ביקור בית או פר חתימה על טפסים למשרד העבודה והרווחה. ואין לי מושג כמה לבקש? וכמה לוקחים? ואיך מחשבים את עניין הנסיעות? מה הטווח פחות או יותר? תודה, תמר

צר לי, אך אינני יודעת. מקווה שיכנסו הנה עו"סים שעוסקים בתחום הנ"ל וייסייעו לך. כדאי לך גם לפנות לאתר של איגוד העו"סים ולשאול שם...אולי זה יעזור. בהצלחה, טלי

חדש! אנו גאים להציג אתר חדש באינטרנט: אפ0 עד 5 www.0-5.co.il אתר אינטרנט העוסק באיתור מוקדם של בעיות התפתחות של תינוקות וילדים בגיל הרך ובבי"ס היסודי, בלקויי למידה, בבעיות קשב וריכוז ובהפרעות על הרצף האוטיסטי. אתר זה מיועד להורים, למטפלים ולאנשי חינוך כאחד. גלישה נעימה!

בוקר טוב! כאשר בחורה שירתה בצה"ל שירות מלא - וקיבלה תעודת הצטיינות בבסיס ממפקד המחנה. ו-10 שנים חותמת בלשכה ולא מוצאת עבודה, לכל עבודה שהיא מופנית היא לא מתקבלת. כמובן אותה בחורה מחפשת גם דרך הלשכה עבודה ודרך מקומות אחרים כגון: חברות פרטיות - עיתונות. הפקידים בשירות התעסוקה באיזור מגוריה מיואשים יחד איתה שהם לא מצליחים ליישמה בעבודה. הם לוקחים את הכישלון עליהם.

אותה בחורה עברה שיקום תעסוקתי שיעזור לה ביישום בעבודה. רציתי לשמוע חוות דעת ממך.

שלום רב, לא ברור לי מהות המקרה. מצד אחד, להערכתי 10 שנים, זה הרבה מדיי כדי שאוכל לומר שמדובר ב"מזל רע" של אי מציאת עבודה. מצד שני, אם הבחורה עברה שיקום תעסוקתי, לא ברור לי היכן טמונה הבעיה. לערכתי יש ללכת לאבחון תעסוקתי מסודר, להתחיל לעבוד אפילו בעבודה מוגנת, ואחרי זה לראות כיצד להמשיך הלאה. בברכה, טלי

שלום. ברצוני לדעת מה קורה כאשר עובד סוציאלי שומע במסגרת תפקידו על עבירה פלילית שנעשתה נגד קטין? האם חלה עליו חובת דיווח לרשויות? אם בחר שלא לדווח, האם הוא עצמו עובר עבירה?

שלום רב, למיטב ידיעתי אכן מדובר בעבירה אתית. עו"ס ששומע על עבירה פלילית כנגד קטין שיש בה מין הסתם גם פגיעה בקטין, מחוייב לדווח אודות המקרה. עו"ס שלא עושה כן להערכתי אכן עושה עבירה. מידע זה הוא על סמך ידע אישי, ויש לעגן אותו בחוקי ועדת האתיקה של האיגוד, וב"קוד האתיקה" עליו העו"סים נשבעים בתחילת לימודיהם. בברכה, טלי

פגיעה בקטין - מחייבת דיווח ע"פ חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע !

טלי, שלום, ראיתי שהנך משתתפת בקבוצות דיון בנושא תאוריית האובייקט. היכן אוכל להשיג חומר אקדמי בעברית שתהיה לי אליו גישה דרך האינטרנט בנושא תאוריית יחסי האובייקט וכן על התאורייה של קוהוט. אודה לך מאד, טלי.

טלי שלום רב, לצערי אינני מכירה חומר בעברית בתחום יחסי האובייקט ברשת האינטרנט. בספרות (ספרים אמיתיים, לא וירטואליים) קיים מעט חומר בנושא בעברית (חומר "מקור" ולא מאמרים שנעשו על סמך מאמרי המקור), כמו הספרים של ויניקוט, רשימות של מלאני קליין וכו'. לגבי קוהוט...אינני מכירה חומר בעברית, ובוודאי לא ברשת האינטרנט... בהצלחה, טלי

שלום רב, אני בוגרת ע"ס ולצערי זה זמן שאני לא מוצאת עבודה, חשבתי לפנות לתחום הסיעוד אם כי אני מתלבטת אם זה צעד רצוי מכיוון שאני מעוניינת לרכוש ניסיון בטיפול וברור לי שבסיעוד זה לא יקרה. יחד עם זאת המצב בשוק לא קל בתחום ואני רוצה לבדוק את הנושא עם עצמי יותר, אשמח לשמוע מבעלי ניסיון בעד ונגד עבודה כעו"סית בתחום הסיעוד. כמו כן אשמח לקבל מידע לגביי התנאים שאני צריכה לדרוש - עם חברה אחת שדיברתי הבנתי שאני אקבל רכב לביקורי בית אבל הרכב לא צמוד אליי, הוא שייך לבעל החברה ואני ככל הנראה אגיע למשרד לפני הביקורים.. האם זה מקובל בחברות הסיעוד? מעבר לכך אשמח לדעת ביחס למספר ביקורים ביום,משכורת וכל מידע רלוונטי. תודה מראש, ו'

למחפשת שלום רב, אכן עבודה בסיעוד שונה ורחוקה מתחום הטיפול, א-ב-ל להערכתי כל תפקיד אפשר לבצע בכמה אופנים, ואפילו שתפקיד מסויים כבר קיים במערכת, אנחנו יכולים ליצוק אליו תוכן אישי שלנו, ולשנות מעט את מהות התפקיד. לכן, נכון שלא מדובר בעבודה טיפולית מובהקת, אבל תמיד אפשר למצוא חלקים בהם את יכולה להשתמש בכישורים הקליניים שלך לצורך העבודה. לגבי עניין התנאים ומה לדרוש, צר לי על שאינני יכולה לסייע לך בתחום זה, כיון שמעולם לא עבדתי בחברת סיעוד. שיהיה בהצלחה, טלי

עבדת פעם עם אוכ' מבוגרת? מהם הקשיים?

ו' שלום, בפורום של איגוד העובדים הסוציאליים נכתב בעבר על נושא זה. אני שולחת לך קישור: http://www.socialwork.org.il/home/forum_categ.asp?group_id=31&status=forum בהצלחה, ענת

ו', על מנת להקל עליך את החיפוש, הדברים נכתבו בתאריך: 7.1.04 ענת

יש לי כמה שאלות בקשר למקצוע הזה ... מה הבדל בעצם בין עובדת סוציאלית קלינית לפסיכולוג קליני ? עובדת סוציאלית קלינית זה תואר שני במה ? האם עובדת סוציאלית יכולה להגיע לשכר של יותר מ 5 אלף ? תודה רבה על כל תגובה יום טוב .

CAT שלום רב, לגבי שאלותיך: על ההבדל בין עובדת סוציאלי לפסיכולוג קליני נכתב רבות בכל פורומי הטיפול הנפשי כאן בדוקטורס, את/ה מוזמנ/ת לעשות חיפוש. עובדת סוציאלית קלינית, היא עובדת סוציאלית שסיימה ללמוד תואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות טיפולית (קלינית). עובדת סוציאלית בהחלט יכולה להרויח שכר של למעלה מ 5,000 ש"ח. זה תלוי בתחום שבו היא עובדת, האם מדובר בשירות פרטי או ציבורי, הוותק, והמצב הכללי בשוק העבודה (שכעת הוא גרוע, אבל כולנו מקווים שישתפר). מקווה שעזרתי, שבת שלום, טלי

רציתי לדעת איך מגיעים לעבודה במשקם. ובכלל מה הסגנון של העבודה שם. והאם מקבלים שכר כלשהו בעבור העבודה שם.

ל 2 שלום רב, אין לי מושג לגבי המשקם. להערכתי מגיעים לשם דרך הפניה של מרכז שיקום, או מוסד טיפולי אחר שמפנה ל"משקם". לגבי סגנון העבודה והשכר, אני מאמינה שזה משתנה בהתאם ליכולות ולכישורים. הכי בטוח זה להתקשר לאחד מסניפי "המשקם" ולשאול... בהצלחה, טלי

שלום רב! אני מעונין לעבור הסבת מקצוע לעבודה סוציאלית (לבעלי תואר ראשון) אבל אני לא כל כך יודע איפה יש חוץ מבר אילן (ששמעתי שהיא לא משהו) וירושליים. האם יש מכללות או גופים אחרים שעושים תוכנית כזו? אשמח מאד לקצת עזרה או הפנייה לקישורים מתאימים תודה רבה בני

בני שלום רב, אפשר לעשות הסבה לעבודה סוציאלית בכל אוניברסיטה היום בארץ שיש בה מחלקה/בי"ס לע"ס, ורוב התוכניות דומות בתוכנן. ישנן גם מכללות שהן שלוחות של האוניברסיטאות, וגם בחלקן יש תוכניות הסבה. אני יודעת לדוגמא שמכללת אשקלון, שהיא שלוחה של אונ' בר אילן, בעלת תוכנית הסבה. אשמח לענות לשאלות נוספות. שבת שלום, טלי

אכן יש הסבה באשקלון ואכן אומרים שהיא לא כל כך טובה, יחד עם זאת עתיד להפתח בבן גוריון בבאר שבע מסלול הסבה מיוחד...

היי בני, יש תוכנית בבר אילן וירושלים לתואר ראשון, בתל אביב ביטלו את התוכנית, לדבריהם זה לא השתלם להם כי זה לקח אותו זמן כמו תואר רגיל (ז"א אם אתה רוצה לעשות שם, הם יכירו לך במה שלמדת, רק שזה יקח לך 3 שנים). במכללת אריאל (שלוחה של בר אילן) הבנתי שגם יש תוכנית הסבה. החסרון בבר אילן בשביל מי שלא למד שם את התואר הראשון, זה השלמות ביהדות, אבל אולי גם באאונ' אחרות דורשים כל מיני דרישות.. באונ' חיפה יש תוכנית שהיא לתואר שני: אתה לומד שנה 1 השלמות לתואר הראשון (שבסיומו כפי שהבנתי אתה לא נקרא עו"ס) ושנתיים לומד רגיל תואר שני. אני מתכוונת ללמוד שנה הבאה את התוכנית בבר אילן (אם אתקבל...) אז אולי ניפגש, כל טוב ובהצלחה!

היי אילנה תודה על המידע! עזרת לי מאד אני באמת חושב על בר אילן... אז שיהיה בהצלחה בני

היי, מאז שבני הקטן נולד (כיום בן אוטוטו שנתיים,שיהיה בריא) אני מאוד מאוד עצבנית מכל דבר קטן, ושום דבר לא מעניין אותי,והנני מאוד מזניחה את עצמי(ותמיד הייתי מקפידה להראות הכי טוב), חשבתי שאולי "קיבלתי" דיכאון שלאחר לידה,אבל אין לי מושג מה זה. יש לי ילדה גדולה בת שבע שתהיה בריאה שפעם כל הזמן היינו הולכות ביחד וצוחקות ומטיילות ומאז הלידה אני ממש לא זוכרת מתי צחקתי בפעם האחרונה. אפילו בזוגיות עם בעלי זה פגע בי,מזלי שבעלי מבין ומתחשב. אני חושבת שאולי אני אפילו היפוכודרית יש לי פחד מכל דבר קטן.(כאילו היום או מחר זה הסוף) בבקשה עיזרי לי אני מאוד צעירה ויש לי שני ילדים לטפל ולגדל ואני נורא רוצה להנות מהם מאוד,ולא להיות כל היום עצבנית ועייפה.

אוליאל שלום רב, מכתבך ניכר כי את מרגישה שמשהו אינו כשורה. את עצבנית, עייפה, לא ממש זוכרת מתי צחקת בפעם האחרונה. אמרת שחשבת על כך שאולי מדובר בסוג של דיכאון, וייתכן מאד שזה אכן כך. לכן אני חושבת שכדאי לך ללכת לטיפול נפשי, זה יכול לסייע לך מאד. נראה שאת ובני משפחתך סובלים כאחד ממה שקורה לך, וחבל. אני מציעה לך בהקדם לפנות לטיפול.... אשמח לעמוד לרשותך לכל שאלה או בעיה נוספת, בברכה, טלי

בוקר טוב! אני הופניתי דרך לשכת התעסוקה למרכז שיקום - לאיבחון מקצועי. עקב קשיים בישומי בעבודה. מרכז השיקום סידר לי עבודה בגן ילדים להתמחות 3 חודשים בזמן הזה המשכתי לקבל הבטחת הכנסה. הגננת מאד היתה מרוצה ממני. אך לשלם משכורת מכובדת סירבה. הסכימה לשלם משכורת זעומה ביותר. פקיד ההשמה של מרכז השיקום המליץ לי לעזוב בהבטחה שהוא ינסה לסדר לי תעסוקה אחרת. אך לצערי הרב לא הצליח לסדר לי שום דבר. ועקב זה התנדבתי באחד הבתי אבות עד למציאת עבודה עם משכורת. מה לדעתך הייתי צריכה להשאר בגן בשכר נמוך או לעזוב.

A שלום רב, את שואלת שאלה של "האם כדאי לך...". זו שאלה שאת התשובה עליה, אם יש לכך בכלל תשובה, רק את יודעת. נראה שהיה לך טוב בגן מבחינה מקצועית, אבל מצד שני המשכורת היתה זעומה עד כדי כך שפקיד ההשמה המליץ לך לעזוב. אין כאן תשובה חד משמעית של טוב ורע, ובעיקר יש כאן רגשות המעורבים בנידון. הכי חשוב הוא שתמצאי עבוד בשכר הולם ושתרגשי בה טוב. בהצלחה, טלי

שלום לך, אני מבינה את הקושי שאת מתארת במציאת עבודה. המצב היום קשה, וזאת גם למי שאינו צריך שיקום. זה מתסכל לחפש ומתסכל לעבוד במשכורת נמוכה. יחד עם זאת, לדעתי, דווקא לאור המצב הקשה - כדאי לך לדבוק בעבודה הקיימת ( האם את יכולה לחזור ? ) ובמקביל - לנסות לחפש אופציות אחרות, רווחיות יותר. זה עדיף על לא להרוויח בכלל, ומעבר לכך - מאפשר לך לצבור ניסיון בעבודה ולהשאר בשוק , מה שיקל עלייך במציאת עבודה בעתיד. בהצלחה, ולא להתייאש ! יעלה .

היי טלי, זאת שוב אני, גיתית רציתי לשאול אותך אם תוכלי להפנות אותי למקום כלשהו אשר מטפל בנוער, אפילו פורום מאוד יעזור אני פשוט במצוקה ואני לא יודעת לאן לפנות אני מרגישה שאני טובעת! תעזרי לי, בבקשה... אני גם חייבת לשאול אותך אם את יודעת משהו על הסופרת מיטל חיים. תודה וסליחה על ההטרדה

תנסי פה: http://www.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?forum=203

גיתית שלום רב, ג' שענתה לפני הפנתה אותך לאתר סהר, שהוא האתר המומלץ בעיני. דבר נוסף, עליי לציין שכשקיבלתי ממך היום את שיחת הטלפון, הייתי מופתעת וכועסת. אינני רגילה שמתקשרים אליי לטלפון מבלי להזדהות, להגיד דברים מוזרים ולנתק. רק לאוחר יותר הצלחתי בדרכים לא דרכים לזהות מי המתקשר, וזה רק הרגיז אותי יותר. אני מבקשת שלא תחזרי על מעשה זה. את מוזמנת לפורום להמשיך ולתמוך בגולשים השונים, אבל אינני מוכנה שתתקשרי אליי. צר לי אם אני נשמעת תקיפה, אך מיותר לציין שמעשייך היום היו מיותרים ושלא במקומם. בברכה, טלי

אם את זקוקה ליעוץ מקצועי, את יכולה לפנות למחלקת הרווחה באזור מגורייך. יש שם יחידות לטיפול בנוער, וגם יוכלו להפנות אותך לגורמים מתאימים.

שסיפרה כאן בפורום שהיא בת 24 ומעוניינת לתת יעוץ ? אני קצת מבולבלת...

היי טלי זאת גיתית, אני לא עובדת סוציאלית ואני בת 24 אבל רציתי לדעת אם אני יכולה גם לתת יעוץ ותמיכה כאן? חשוב לי לציין שלמדתי הרבה מבת-דודה שלי, שהיא עובדת סוציאלית. אפילו הייתי בפגישה שלה עם מטופלת אם אני אוכל להישאר הייתי שמחה אם תוכלי לכתוב לי כאן בפורום את דעתך בתודה וסליחה גיתית

היי גיתית! זהו פורום, ולכן את כמו כל שאר הכותבים כאן יכולים לייעץ ולמוך. הרבה פעמים דעות נוספות על דעתה של היועצת (במקרה זה טלי) רק מוסיפות. מי שקורא את התשובה שלך תמיד יכול לדעת שאת זו לא טלי (לפי שם השולח) אז בואי תתני לנו מעצמך. למשל יש פורום של הריון ולידה באתר הזה שהרופאים כמעט ולא עונים, אך יש עזרה רבה ביותר מהתשובות של שאר הבנות שחוו זאת. אז תתחילי! שבוע טוב

גיתית שלום רב, ראשית אני רוצה לברך אותך על היוזמה. לגבי עניין של ייעוץ, הפורום הזה הוא פורום מיקצועי, המנוהל על ידי כאשת מקצוע. כיון שאין לך את הניסיון המקצועי (למרות שייתכן מאד ויש לך ידע רב לא מבוטל), אני אבקש שתמנעי מייעוץ מכוון. לעומת זאת, תמיכה היא דבר נפלא, שניתן לעשות גם ללא מקצועיות כזו או אחרת, והיא מבוססת על הגרעין האמפטי שמצוי אצל רובנו. את מוזמנת להישאר כאן בפורום, ולתרום מעצמך בנושאי תמיכה בגולשים כאן בשמחה. יתרה מזו את תמיד יכולה להיכנס לפורום כאן בדוקטורס הנקרא "תמיכה הדדית" ולתת מעצמך גם שם. למעשה ברשת קיימים אלפי פורומים שונים בהם תוכלי לתת מעצמך, את רק צריכה לבחור איפה ומתי. אשמח לראותך כאן עימנו, טלי

היי אני רוצה לדעת אם לשכת רווחה מוציאה ילד מהבית לבית אחר ואחרי כמה זמן ההורים הביולוגיים רוצים שהילד יחזור הביתה, זה ניתן? במידה והילד מסכים. תודה לעוניםםםםםם

דבר ראשון תלוי אם מדובר באומנה או אימוץ. באימוץ זה בלתי אפשרי. באומנה ההורים אמורים לעבור תהליך טיפולי ואחרי מסלול מסויים,אם יש שינוי ביכולות שלהם לגדל את הילד נשקלת אפשרות חזרתו הביתה.

מה זאת אומנה? כמה זמן לוקח המסלול הטיפולי הזה? זה קשור לגיל הילד? בייי

אני מפנה אתכם לקרוא את תגובתה של אתי פרץ בפורום של האיגוד: http://www.socialwork.org.il/home/forum_categ.asp?group_id=31&status=forum

תגובה מעניינת... והלוואי ורוח הלחימה תידבוק בכל מחוזותינו ונוכל סוף סוף להעלות את נושא העובדים הסוציאליים, תדמיתם ושכרם לסדר היום הציבורי. תודה ענת שהבאת לנו את התגובה. טלי

שלחתי לך מייל ביום שלישי ולא החזרת לי תשובה. רק רציתי לדעת אם קיבלת. סופשבוע מקסים שיהיה לך.

ולא רק זה, הגיע הזמן לארגן שביתה כללית. כן, שביתה ללא הגבלה של כל שרותי הרווחה בישראל, בכל הרמות ובכל המגזרים ובכל הרשויות המקומיות. לא יתכן שנמשיך לסבול השפלות ציבוריות ופיננסיות עד אין סוף. מצב המקצוע הנפלא שלנו הוא בשפל המדרגה ונמאס לי ולהרבה אחרים. אם הארגון שלנו הוא כביכול חזק ומאורגן, איפה ההוכחות בשטח? איפה הפשלת השרוולים והיציאה למלחמה על כבודנו האישי המקצועי ולמען לקוחותינו? אנחנו הפה של השכבות החלשות אבל מי הפה שלנו? מי? היתכן שכולנו מזוכיסטים? איפה מנהיגות האיגוד? סוגרים לשכות רווחה שלמות ואף אחד לא פוצה פה?! מי שמע על דבר כזה? חוסר האונים שלנו מעורר פלצות. אנחנו חייבים לצאת למלחמה! נמאס!!!!

לעו"ס שלום רב, הכעס ותחושת המירמור שלך שותפים לרובנו. אכן המצב רע, רע מאד. אינני יודעת האם האשם טמון דווקא במנהיגותה של אתי פרץ, אבל יש תחושה שבאמת לא נעשה הרבה אי שם במגדל השן ... אולי כאן המקום להתחיל לארגן איזושהי קבוצה מסודרת, שתפעל למען קידום מעמד העו"ס בתוך האיגוד, תוך כדי פניות חוזרות ונשנות לנבחרינו באיגוד ובדרגים הפוליטיים, או מאידך, כל הצעה אחרת, תתקבל בשמחה. למרות כל זאת, אני חייבת לציין שהפורום הנוכחי בדוקטורס, מיועד בעיקר לתת מידע לגולשים הרבים, ולהיות מקום מפגש לעובדים סוציאליים, מטפלים באומנויות ואנשי מקצוע נוספים. לדעתי, ואשמח לשמוע דעות בנושא, המקום לפנות אל עו"סים ולארגן אותם הוא דווקא באתר של האיגוד. שלכם, טלי

מילים כדורבנות!!!!!!!!!!!!!!! בואי הצטרפי אליי בפורום של האיגוד. א

טלי שלום, לדעתי טוב שדנים בנושא כאן. ואם לא דנים בנושא שם כנראה שיש לזה סיבה. יתכן שזה קשור לאי-הרלוונטיות של האיגוד לעובדים סוציאליים כפי שהוא פועל במתכונתו הנוכחית. ולכן אני חושב שיש לעודד את הדיון בנושא בכל מקום ואם הפורום הזה התברך בכך, הדבר הכי טפשי יהיה לנסות לחסום את זה. זה דווקא טקטיקה שמוכרת לי ממוסדות האיגוד. האם אתי פרץ הבעיה? - אני לא חושב. הבעיה היא בשיטה, במבנה ובראייה מעוותת של המציאות החברתית/כלכלית/מדינית. לטעמי המפתח הוא ביציאה של האיגוד מההסתדרות. בהפקעתו של האיגוד ממספר מצומצם של חברים שהם בעלי סטטוס ניהולי(מנהלות מחלקות, מפקחות וכדו') שמנסים להכתיב סדר יום שמתאים לאינטרסים של ההשרדות שלהם. לידיעתך הפער בין שכרה של מנהלת מחלקה לבין שכר של עובדת סוציאלית עשוים להגיע ליחס של 1:8. ראי למשל עיריית נתניה. זה נראה לך תקין? זה נראה לך פחות חשוב מאשר לדון בעניינים מקצועיים? עובדים סוציאלים הם מתקני עולם. אולם כמאמר המשל תקן את עצמך והעולם כבר יסתדר מעצמו. אז בואו נתחיל אצלנו. נתקן את האיגוד. נהפוך אותו לידידותי, ליעיל, למשהו של כולנו באמת ולא רק כסיסמה. ואז האמיני לי שיתחילו להתקיים דיונים גם בעניינים אחרים. יום נעים שמעון גז

לטלי ולכל המשתתפים בפורום - אכןהדיון חשוב ואמיתי ולכן אני מסכימה איתך טלי שעליו להתנהל ק"כ בפורום האתר של האיגוד www.socialwork.org.il , ואח"כ ובעיקר בפעילות ננמרצת במוסדות האיגוד - משם אפשר להשפיע ולייצור דברים חדשים. ואפשר גם לכתוב דפי עמדה במידעו"ס.

שלום לך עו"ס אין לך מושג כמה אני מתרגשת לכתוב לך! אני אמנם לא מכירה אותך אבל מאוד גאה בך עצם העובדה שאת רוצה לשנות את הדברים זה כבר אומר שאת אשה חזקה שיודעת מה היא רוצה, הלוואי שתהיה שביתה גדולה מאוד, הלוואי ויעלו את המשכורת שלכם אני מאוד אוהבת אותכם, את כל העובדים סוציאלים שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תרצי, ודבר אחרון, קבלי עצה ממני מכל הלב: תמיד תלכי עם ראש מורם ותראי לכולם מי את. ממני גיתית אני איתך מכל הלב ומקווה שתשובי לעדכן כאן בהמשך

התחלתי לעבוד כעו"ס. הייתי רוצה לדעת אם כדאי להרשם להיות חברה באיגוד. זה עולה 0.9% מהמשכורת לחודש. מה אוכל להפיק מהחברות באיגוד? האם זה משתלם? אשמח לשמוע תגובות ממי שמנוסה.

ליאת שלום רב, החברות באיגוד נותנת "גב" מקצועי ומשפטי במקרים שיש צורך בכך. ה"גב" הזה חשוב, בעיקר כשיש בעיות עם מעביד, או מאידך, בעיות אתיות או אחרות בנוגע לקשר עם פונים. אם את רוצה מידע מדויק יותר, את יכולה להפנות את שאלתך לפורום של אתר האיגוד של העו"סים: http://www.socialwork.org.il/home/index.asp בהצלחה, טלי

ליאת שלום. האם עולה בדעתו של מנהדס או עורך דין שלא להיות חבר באיגוד שמאגד את חבריו? בהתאם לתשובתך על שאלה זו תוכלי לענות על שאלתך. ביתר פירוט אומר כך. עובדים סוציאלים צריכים להיות מאוגדים באיגוד. כאשר לאיגוד יש שתי מטרות מקבילות: האחת- לשמש כאיגוד מקצועי שמטרתו לקדם את האיטרסים של חבריו בתחום השכר, ההגנה המשפטית, ההתמקצעות, המיצוב והקידום המקצועי, והשניה - לשמש מצפן ומצפון בכל מה שקשור ליחסים שבין חברה ומדינה. להעמיד אלטרנטיבה אטרקטיבית וישימה לרעיונות הפשטניים היוצאים מבית מדרשו של האוצר. שתי המטרות הללו מזינות ומשלימות זו את זו בטווח הארוך. העניין שעומד כעת על הפרק האם האיגוד במתכונתו הנוכחית מסוגל לפעול בצורה המיטבית לקידום שתי המטרות הללו? להערכתי בקונסטלציה הנוכחית שבה האיגוד יושב בתוך ההסתדרות ונטמע בתוכה היכולת שלו לבצע שינויים מבניים פנימים, לייצר חזון עצמאי, לתת שירות יעיל ואיכותי לחבריו - מוגבלת ביותר. זה קצת עצוב כי זה לא חייב להשאר ככה. יו"ר האיגוד גב' אתי פרץ היא אישה נמרצת ומבריקה שעובדת קשה. לצערי, בלי קשר לשאלות בדבר נכונות האסטרטגיות והטקטיקות שהאיגוד נוקט, כל עוד האיגוד פועל במסגרת ההסתדרות, אין שום סיכוי לשינוי אמיתי בהתנהלותו הן מול חבריו והן מול הממסד. אז מה בעצם אני מציע לך? - ראשית להצטרף לאיגוד. וגם לצרף את כל עמיתייך שעדיין לא עשו זאת. ושנית להיות פעילה באיגוד, כאשר הדבר החשוב ביותר לעשותו הוא להוציא את האיגוד מההסתדרות. שיהיה לך רק טוב. שמעון

תודה על ההתייחסות והתשובה, כנראה שאני ארשם. ליאת :-)

כבר זמן רב מטרידה אותי המחשבה "מה ניתן לעשות?". הרי כל יום אני קוראת על המצב המחפיר של המקצוע שלנו (ואני בדיוק לפני כמה זמן סיימתי 3 שנים מייגעות על מנת להיות חלק ממצוע זה) ורואה זאת בשטח. אני שמחה שיש קצת התעוררות ודיונים בפורומים הוירטואליים שלנו סוף סוף אבל זה לא מספיק. אני מאוד מסכימה עם א שהעלה את חשיבות ההסברה הציבורית לגבי המקצוע שלנו. נמאס לי לחוש בושה על כך שהלכתי ללמוד עבודה סוציאלית, נמאס לי לשמוע מאנשים "למה עשית את זה לעצמך? למה לא הלכת להיות פסיכולוגית?", נמאס לי לשמוע את אותן דיעות מזלזלות ופוגעות מהפונים. למה מהלך כזה מעולם לא נעשה?. נושא השכר הירוד או קיומו של השכר בכלל הוא מאבק שיהיה קשה וממושך אבל לפחות בנתיים ניתן להילחם על הסטטוס שלנו. אז השאלה שאני מפנה אליכם היא האם מישהו כאן פעיל באיגוד? האם ניתן במסגרת האיגוד לתרום באמת לנושא הסטטוס והמעמד של המקצוע? מישהו יודע מה באמת האיגוד עושה בימינו כדי לנסות למנוע את ההתדרדרות התלולה שעוברת על המקצוע בימינו?. אני מציעה כאן, כמו שהצעתי בפורום של האיגוד, לנסות להזמין את אתי פרץ להיות אורחת בפורום ולענות על שאלות.

היי טלי. זו הפעם הראשונה שאני רואה את הפורום הזה ובתור עו"ס נורא שמחתי לראות שיש פורום המנוהל ע"י עו"ס,דבר שעד עכשיו לא ראיתי. יש לי שאלה,אני עובדת באפן פרטי בתחום של יחסי הורים - ילדים כ 8 חוד' ועד היום לא חשבתי על האינטרנט כמקום שבו אני יכולה לתרום מניסיוני. האם את יודעת אולי איך עושים את זה או לחליפין היכן אפשר באינטרנט לפרסם את השרות אותו אני נותנת.הדבר חשוב בעיקר מכיוון שבאזורי,למיטב ידיעתי השרות יחודי וחשוב שאנשים יחשפו לעבודה בתחום ההורות. תודה. מור.

מור שלום רב, ראשית, שמחתי לשמוע שמצאת את הפורום, וכולי תקווה שהוא יהיה לך מקור להתעניינות גם בהמשך. לגבי שאלתך, להערכתי את יכולה לפנות באימייל למנהלי פורטלים או אתרים שעוסקים בילדים ו/או טיפול בילדים, ולהציע לנהל פורום בתחום בו את מומחית, לכתוב כתבות בנושא או כל אפשרות אחרת שתסכימו עליה. מקווה שעזרתי. בהצלחה, טלי

טלי שלום רב, אמי נאלצת להתמודד התמודדות לא קלה עם הזדקנותם המהירה של הוריה. סבי בן 90 וסבתי בת 83, וסובלת מסקלרוזה די מתקדמת (לא מזהה אנשים, שוכחת, לא מוכנה להתקלח ולהחליף בגדים, אינה מבשלת). סבי מנסה לטפל בה ובמקביל להסתיר את מצבה מהעולם החיצון כי "מה יגידו". מצד שני, סבתי אינה מוכנה לשמוע על מעבר לבית אבות והטילה וטו על הנושא. היא גם אינה מוכנה לקבל עזרה בבית בסידור ובישולים (יש להם עוזרת ל-3 שעות שבועיות), ואינה מוכנה שאמי תבשל עבורם. הם לא מגיעים לארוחות שאמי מזמינה אותם אליהן כדי שלא יחשבו שהיא לא מבשלת. למעשה, אני חושבת שהם סובלים מתת תזונה ואינם אוכלים אוכל מבושל במשך ימים שלמים. הם גם אינם מוכנים לשמוע דעה של גורם חיצוני, משום שהרופאים מוחזקים בעיניהם כ"שרלטנים", וביטלו תור לרופא גריאטרי שאמי זימנה עבורם. אני מניחה שאנחנו לא היחידים שמתמודדים עם בעיה כזו. האם ישנם פתרונות, או דרכי פעולה שאנחנו יכולים לנקוט, או שעלינו לעמוד מהצד ולחכות עד שאחד מהם יפול למשכב? בתודה, נידן

נידן שלום, לדעתי מי שצריך את מלוא העזרה והתמיכה זו אימא שלך (אני יוצאת מתוך הנחה שאין עוד מישהו הסוחב בנטל הטיפול העיקרי חוץ ממנה). המעבר מעצמאות למצב של תלות הוא מאוד מאוד קשה. אפשר אולי לשכנע את סבא ולהגיד לו: "אתה טיפלת בי כשהייתי ילדה, תן לי לגמול לך". עדי

נידן שלום רב, אני מבינה את הקושי שלך ושל אימך לטפל בסבא ובסבתא כשהם כל כך מסתירים ומתנגדים לעזרה. אולם, אפשר לראות באור חיובי את העובדה שהם הסכימו להכניס לביתם מטפלת, גם אם לשלוש שעות שבועיות. משום מה, נראה בעיניי תמוהה מספר השעות המועט, בעיקר לאור מה שאת מתארת לגבי סבתך כ"סקלרוזה מתקדמת" ומצב תזונתי ירוד בשל חוסר יכולת תפקודית. להערכתי, עליכם לפנות לעו"ס המטפלת בהם, להסביר לה את המצב, וכמו כן להגיש מסמכים לביטוח לאומי לצורך הגדלת מספר השעות המוענקות להם. במידה ויימצא כי הם אכן זקוקים לתוספת שעות, תוכלו להיות רגועים יותר, ולהתנחם בעובדה שמדיי יום כמעט מגיעה אליהם מטפלת שדואגת למזונם ולנקיונם. תוכלו לברר עם העו"ס בלשכת הרווחה המקומית אילו עוד שירותים אפשר להעניק לסבא ולסבתא. יתרה מזו, לפי מכתבך נראה כי הסבא פחות מתנגד מהסבתא, ועל כן אולי כדאי לדבר איתו, ולגייס אותו לשיפור המצב, תוך כדי הורדת רמת ההתנגדות שלו. שיהיה לכולכם הרבה בריאות, טלי

יש לי ילדה נבונה, רגישה וחכמה בת 5. היא מסוגלת להפעיל את עצמה מיוזמתה במשך שעות תוך הפעלת דמיון רב ולא זקוקה להרבה גירויים בשביל כך. היא גם משחקת הרבה עם אח שלה בן 3. כאשר היא מרגישה בנוח היא שמחה ועליזה ומאוד פעלתנית, במסגרות או בפעילויות עם עוד ילדים היא מעדיפה להתבונן ולא להשתתף. היא רגישה יחסית, אך עם הזמן לומדת לשלוט בכעסיה וברור שהיא משתמשת בבכי ככלי להשגת רצונותיה, כשזה לא עובד היא מפסיקה. ההורים גרושים ובעימות מתמיד אשר בהחלט מעיק על הילדה. ישנם גורמים הטוענים שחובה לשלוח את הילדה לטיול פסיכולוגי קבוע ולטיפול בתרפיה באומנות (בעיקר גננות). לעומת זאת מומחים רבים איתם נועצתי מתנגדים לכך בתוקף בטענה שזה אפילו עלול להזיק לילדה וממליצים לטפל בהורים בלבד. יש אפילו התנגדות לאבחן את הילדה בטענה שעצם האיבחון מיותר ומזיק. הילדה נמצאת אצל אבא או אימא לסירוגין. אין העברת מידע כלשהי בין ההורים. אשמח לשמוע דעה נוספת, האם ועד כמה יכול להועיל טיפול לילדה בלבד ללא שיתוף הורים. מה הנזק שעלול להיגרם מעבר להעצמת העימות המשפטי בין ההורים. אודה לכל עיצה יורם

יורם שלום רב, טיפול באומנויות אצל ילדים בדרך כלל הינו כלי מסייע מאד להתמודדות עם משברים שונים, כמו גירושי הורים ומשברים אחרים. טיפול באומנויות אינו נתפש על ידי רוב הילדים כטיפול של ממש, ועל כן אינו משאיר משקעים לעתיד כ"ילד חריג". הדבר דומה גם לגבי טיפול פסיכולוגי רגיל, אם כי בטיפול הרגיל, יש לא פעם תגובה מהסביבה שלעיתים גורמת לילד להרגיש חריג כי "הוא הולך לפסיכולוג". כל זה לא סותר את העובדה שבמקביל לטיפול בילדה (לא משנה איזה טיפול) יש חשיבות מירבית להדרכה להורים, או בשמה הנוסף "ייעוץ הורים", כדי לדעת כיצד ניתן להתמודד עם המשבר שעובר על הילדה. חשוב לא פחות מכך, ליצור ערוץ תקשורת בסיסי בין ההורים, ולו רק לטובת הטיפול בילדה. לצורך כך ניתן להיעזר באיש טיפול. בברכה, טלי

טלי תודה על העיצה למעשה את רק מחזקת את מה שנאמר על ידי רוב בעלי המקצוע המעורבים בסכסוך הבעיה היא שאני יכול לקחת רק את עצמי לייעוץ האם הצהירה מול בית המשפט שאינה רוצה כל קשר עם האב ולא מוכנה ללכת עמו לשום ייעוץ האם גם הודיעה לבית המשפט דרך פסיכולוג שאינה מעונינת בשום ערוץ תקשורת עם האב לצערי ולתדהמתי השופטת וגם ברשויות הרווחה מעודדים ומחזקים גישה זו של האם ורואים בכך הגנה על זכויותיה למרות שהילדים מחצית מהזמן אצלי ולמרות שהילדים ניזוקים עדיין לא הבנתי איך תבוא הישועה מטיפול באמנויות לילדה הילדה יוצרת ומשחקת תוך הפעלת דמיון רב גם ללא התערבות כלשהי בתודה יורם

ממה סובל אדם שאינו יכול לפתח קשרים חברתיים ולא קשרי אהבה, אדם שאוהב להיות בודד מאד, אדם שאוהב להסתגר בדירתו עם הלבד שלו, אדם ללא חברים, אדם שהייתי חשובה לו מאד ופתאום פשוט יום אחד ניתק איתי את הקשר בצורה קרה ופוגעת, למרות שלא עשיתי דבר רע אלא רק טוב, אדם שלא יכול להנות מכלום חוץ מהדברים הקשורים לבדידותו, האם יש כזו הפרעה?+

שלום מיכל, ההפרעה אותה את מתארת (במקרים הקיצוניים שלה!!) ידועה כהפרעת אישיות סכיזואידית. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בנסיגה מקשרים רגשיים וחברתיים. אנשים אלה נוטים להקרין כלפי חוץ קרירות, אדישות, ניתוק ואולי גם זלזול כשבעצם הקושי האמיתי שלהם הוא ביטוי רגשות. לאנשים אלה יש קושי עצום לפתח קשרים עם בני המין השני בשל הקושי בקרבה. ביחסים עם בני המין השני הם נוטים להסתגר ולגלות חוסר מעורבות והתעניינות. יחד עם זאת, הייתי נזהרת במתן תווית כזו או אחרת. אנשים שונים עשויים לגלות קשיים ביצירת קשר וביחסים אינטימיים ברמה זו או אחרת מבלי שזו תחשב בגדר הפרעת אישיות. מאחלת לך שתחווי קשרים מלאים ומספקים יותר...

האם אנשים בעלי הפרעה כזו כן יכולים להתחיל קשר בצורה אינטנסיבית וחמה ואח"כ לסגת? או שהם כלל לא יכולים להתחיל קשרים?

מיכל שלום רב, ייתכן ולאותו אדם יש הפרעה נפשית כלשהי, ויש סבירות לכך. אולם לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות ולקבוע אבחנות של הפרעה כזו או אחרת. אני מבינה שאותו אדם פגע בך, למרות שרצית לעשות רק טוב, אבל לעיתים יש אנשים שאוהבים את הלבד שלהם בצורה שאינה מובנת לאחרים, או כל סיבה אחרת שגרמה לאותו בחור להתרחק. הפגיעה שלך קשה. זאת ניתן בקלות להבין מדברייך. אם אינך יכולה לנסות לדבר אם אותו אדם, ולהבין מה גרם לו להתנתק בצורה בה הוא התנתק, הייתי מציעה לך להמשיך הלאה ולהניח לו. אינך מתכוונת לטפל בו עכשיוץץץאז לפחות אל תמשיכי להיפגע. שיהיה לך רק טוב. בברכה, טלי

בני, בן 3, התייתם בגיל צעיר, ומדבר הרבה על אבא - כנוכח. ( אבא קנה לי....). אני מראה לו תמונות ואומרת - אבא נפטר. האם יש לכם רעיונות נוספים להתמודדות?

בגיל שלוש עדיין קשה לקבל את המוות כעובדה שהאדם איננו ולא יחזור יותר. אני מציע לך להתיעץ עם פסיכולוג לילדים כיצד לנהוג. בנוסף תנסי להשיג את הספר ,"תפיסת המוות בעיני ילדים". אין צורך לקרוא הכל הספר ארוך. קראי רק מה ששייך ליכולת שלך לעזור לבנך להתמודד. לצערי גם אני עברתי תהליך דומה עם ביתי לפני שנים.

לשואלת היקרה, תפיסתו של ילד בן 3, כפי שכתבה ש., אינה תפיסת מוות מושלמת כמו אצל אדם בוגר, ואף רחוקה מזה. אין הבנה ממשית של סופיות. להערכתי, אין מקום לייעוץ אינטרנטי שכזה, אלא הייתי ממליצה לך לדבר עם הפסיכולוגית ששיכת לגן של בנך או מאידך ללכת לייעוץ הורים, אצל איש טיפול המתמחה בילדים. בהצלחה, טלי

רציתי לדעת מה התהליכים לשילוב בדיור מוגן בקהילה דרך ביטוח לאומי. והאם ידוע לך שיש דיור מוגן באיזור קריות וחיפה.

האם ניתן ללכת לדיור מוגן בקהילה לתקופת ניסיון. לראות אם מצליחים להשתלב.

קארין, בדרך כלל אכן ניתן להיכנס לתקופת ניסיון. כדאי לברר את העניין עם העו"ס שלך, ועם מנהל/ת הדיור המוגן אליו תופני. בהצלחה, טלי

קארין שלום, ראי תשובתי לדלית כמה שורות למטה. יש לי התחושה שמדובר באותו בן אדם, אך בכל מקרה גם אם לא...התשובה נכונה לשתי השאלות. בברכה, טלי

אני לא אותו אדם. אבל בכל זאת אני מודה לך. קראתי מה שכתבת לדלית למטה.

שלום ואשמח אם תוכלי לענות לשאלותי אני בודקת אפשרות לקבלה ללימודים בכמה מוסדות במסלול של עבודה סוציאלית. רציתי לדעת האם בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית מורשים לעבוד עם נוער בבתי חולים פסיכיאטריים?האם בעל תואר בעבודה סוציאלית רשאי לטפל בסוג כזה של אוכלוסיה. האם יכולה להיות לו קליניקה לטיפול אישי . והאם אחרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ניתן לעשות הסבה לתרפייה באומנות. הכל נורא מבלבל כשפונים לאוניברסיטאות ומכללות כאשר לכל אחד מהם יש מסלול אחד ואת השני לא. אשמח אם תוכלי לענות על שאלותי. או להפנות אותי לחומר כתוב בנושא. תודה קרן

קרן שלום רב, במהלך לימודי התואר הראשון יש הכשרה מעשית בשדה, דהיינו, עבודה מעשית עם מטופלים בשירותים השונים בהם עובדים עובדים סוציאליים. ברוב האוניברסיטאות, יש דרישה שלפחות שנה אחת במהלך ההכשרה המעשית תיהיה בתחום הפסיכיאטריה. זה יכול להיות במרפאה, בהוסטלים, בבתי חולים פסיכיאטריים וכדומה. בכל אוניברסיטה, לפני השיבוצים להכשרה מעשית בדרך כלל ישנה אפשרות לבקש לעשות את ההכשרה במקום מסוים, וברוב האונ' יש השתדלות למלא את הבקשות. לגבי פתיחת קליניקה פרטית, כיון שאין חוק פסיכותרפיה בארץ, למעשה כל אדם, אף ללא תואר כלשהו, יכול לפתוח קליניקה לטיפול בכל אמצעי שהוא, אפילו טיפול בעזרת כוכבים... מבחינה מעשית ומקצועית, להערכתי, אדם שעבר לימודים מתקדמים מעבר לתואר הראשון, בפסיכותרפיה, או בכל לימודים מתקדמים אחרים בטיפול, יכול לפתוח קליניקה, כמובן בליווי של מדריך טוב. לגבי תרפיה באומנויות, אכן תואר ראשון בעבודה סוציאלית הוא טוב כדי להמשיך לתואר שני או לימודי תעודה בתרפיה באומנויות. אשמח לענות על כל שאלה נוספת. בהצלחה, טלי

אתמול (יום ראשון) התבטל חוג באומנות והוחלט שאני יעביר את הפעילות שלי ורציתי לומר לך שזה יצא נפלא, כולם היו קשובים והיו נרות ומוסיקת מדיטציה ברקע. הכל היה מצויין, ואפילו הצלחתי להסביר להם איך לצייר על הדף את מה שהם הרגישו, אבל הייתה לי בעיה אחת קטנה בסוף: לא כל-כך ידעתי איזה שאלות לשאול, הרי אני רציתי שהם יגידו לכולנו בסוף, מה הם ציירו ומה הם מרגישים בנוגע לציור, רציתי להכנס ללב שלהם, הרי את בעצמך יודעת שאין דבר כזה סתם ציור, כי לכל ציור יש משמעות. עכשיו השאלה שלי היא, האם את תוכלי אולי לתת לי דוגמאות לשאלות? לא הרבה שאלות 2-3 שאני אדע בערך לאיזה כיוון ללכת. תודה, שיר נ.ב בגלל שהשיעור היה מצויין העו"ס שהייתה איתי אמרה לי שאני אוכל להמשיך עם זה שבוע הבא. מגניב, אה? ( :

שיר יקרה שלום, שמחתי לשמוע שהשיעור שהעברת היה טוב ומעניין. כל הכבוד!!! לגבי משמעות הציורים, ואיך להגיע "ללב" של האנשים איתם את עובדת, זה יותר מסובך. ככל הזכור לי, אין מדובר בטיפול של ממש, ולכן, זה עשוי להיות מורכב ואף מסוכן לנסות ולהיכנס לרגשות שאולי לא תדעי איך להתמודד איתם, ואז גם האדם שמולך עלול להיפגע, ולהישאר חשוף וללא מענה נפשי לרגשותיו. להערכתי, הטוב ביותר הוא לבקש מהאנשים לדבר על מה שציירו ולאיזה רגש זה מתחבר אצלם. שיהיה בהצלחה, טלי נ.ב. כשהתקשרת אליי אמרת ששלחת לי אימייל. כנראה שהתכוונת להודעה הזו, כיון שאין לי שום אימייל ממך. טלי

אני נשואה מזה שנה וחצי. היחסים ביני לבין בעלי מצוינים. שנינו רוצים מאד בילד ואני מרגישה גם מוכנה לכך. הבעיה היא שאני חרדה מההריון והלידה. חוששת מסיבוכים, כאבים וכד'. מה שמקשה עלי יותר מכל היא העובדה שאמי נפטרה לפני מספר שנים ואני מרגישה שלא אוכל לעבור תהליך של הריון ולידה בלעדיה. ממש קשה לי לחשוב שלא תהיה לי העצה שלה, התמיכה, הליווי במהלך ההריון, בזמן הלידה ואחריה, כשיש תינוק חדש בבית (זה מפחיד לא פחות). אני לא יודעת איך להתמודד עם החרדות ועם העצב והצורך באמא שלי שמתעורר עכשיו יותר מתמיד. קשה לי גם לשמוע מחברות בנות גילי על התמיכה של האם בהן בתקופה כזו. אני מוצאת את עצמי מקנאה וחרדה עוד יותר כשהנושא עולה. חשוב לי לציין שאין אשה אחרת שתתמוך בי בתהליך. לא מישהי בדמות אם בכל אופן.

פרח יקרה, ראשית אני רוצה להביע את צערי על אובדן אימך. תהליך ההריון והלידה הוא תהליך של "לידת האמא הפנימית של האישה". בתהליך זה אנו בונות את האמא שאנחנו נהיה עבור ילדנו, ומעבדות שוב ושוב את האמא שלנו, שהיתה לנו במשך השנים. תוך כדי לא פעם ישנה התקרבות אל האם, ונוצר תהליך התקרבות מחדש ועיבוד של רגשות עם האם. אצלך, החשיבה על ההריון והלידה, מחדדת את אובדה הכואב של אימך, וזהו תהליך מובן מאד. להערכתי, ההיתי ממליצה לך לפנות לטיפול אצל מטפלת שתחושי איתה בנוח, ותוך כדי הטיפול תוכלי לעבד את הרגשות שלך, ולהיכנס להריון ברוגע (ככל האפשר), ותוך שלמות עם הרעיון. אשמח לעמוד לרשותך לכל שאלה נוספת...ואת מוזמנת תמיד אפילו סתם לכתוב ולשתף ברגשותיך. בברכה, טלי

את חושבת שבעזרת טיפול אוכל להתגבר על החרדות והעצב הזה לחלוטין?

לפני כשנתיים עזבתי מקום עבודה טוב ומסודר על-מנת לעשות את תוכנית ההסבה לעו"ס. חלום חיי היה להיות עו"ס, ואכן עשיתי זאת, למדתי שנתיים, שהיו יש לציין שנתיים נפלאות - נהנתי מאוד הן מהלימודים והן מהסטודנטים האחרים שהיו רובם עם משפחות/ ילדים ולא בני 20 שסיימו צבא. האווירה היתה נהדרת והחלומות על עבודה גדולים - הרי לנו יש תואר כפול (תואר ראשון בחינוך), אנחנו כבר מנוסים, בוגרים - יחטפו אותנו. מיותר לציין שהמציאות טפחה על פני ועל פני חברותי. אין עבודה !!! יש לציין שאני ממש אבל ממש בדכאון מהמצב. לא עזבתי מקום עבודה, בזבזתי שנתיים בלימודים רק כדי לגלות שעדיף היה לי להשאר במקום שהייתי בו לפני ההסבה. אז לכל אלו שמתעניינות ומתלבטות תחשבו טוב טוב לפני שתעשו את הצעד, כי לעשות הסבה ולא לעבוד בזה לאחר מכן זה משהו שלדעתי ממש בלתי נסבל.

היי נירית, אל תתייאשי! היום ידוע שהמצב על הפנים בכל התחומים, פשוט צריך סבלנות. תתעודדי מכך שיש לך מקצוע. אולי אינך מחפשת במקורות הנכונים?לא כל מי שמעוניין בעובדים מפרסם בעיתונים.... אני סיימתי תואר בקרימינולוגיה וכמובן שאין לי מה לעשות עם זה, לכן אני הולכת לעשות הסבה. כל מקום שחיפשתי עבודה שאלו אותי אם אני עו"ס, ז"א כנראה שהם כן מחפשים... נכנסתי לאינטרנט וב"גוגל" חיפשתי: "מרכז גמילה", "אלימות במשפחה" "התמכרויות", "בריאות הנפש" וכיו"ב... כך הגעתי לרשימות רבות של מרכזים, הוסטלים וכו'- הכל לפי התחום שאת רוצה לעבוד בו. התיישבתי כמו ילדה טובה על הטלפון והתחלתי להתקשר אחד אחד. חלק אמרו לי שלא מחפשים, חלק אמרו שגם אותם מפטרים, והרבה אמרו לי שהם מחפשים, אבל עו"סים. לכן, שבי על האינטרנט כל יום, תוציאי את הטלפונים של כל האירגונים שמעניינים אותך (חלק יגידו לך שכרגע הם לא צריכים, אבל תבקשי בכל זאת פקס כדי לשלוח קו"ח- כך הגעתי לאיזה מרכז להתמכרויות לראיון- ושם הוא אמר לי - אני מבין שאת לא עו"ס... כי התקן הוא לעו"ס...כי אין לדעת מה יוליד יום, וטוב שהקו"ח שלך יהיו בכל מיני מקומות) ותהני... בהצלחה רבה, אילנה

נירית יקרה, אני מבינה את הייאוש שלך מהמצב כרגע השורר בתחום מציאת עבודה, אבל אני חייבת לציין שמדובר בתקופה קשה ורעה שמשפיעה על כל המקצועות בשוק העבודה. כולי תקווה כי המצב ישתפר בקרוב, ואז יהיה אפשר למצוא יותר מקומות עבודה, להתמקצע ויותר מהכל - לא להיות מיואשים וממורמרים כל כך... את לא לבד במערכה הזו, וגם אם זה לא משמח אותך...אז לפחות שתדעי שאסר לאבד את התקווה... בהצלחה בהמשך, טלי

מאז חודש ספטמבר (שבו עברתי לגור באזור המרכז-שפלה) אני מחפשת עבודה בתחום הפסיכו-אונקולוגי הן עם ילדים והן עם מבוגרים. יצרתי קשר עם מחלקות אונק' בבתי חולים שונים אך פעם אחר פעם נאמר לי כי אין תקנים חדשים ואין תקציבים וכי המצב קשה.. בנוסף לכך יצרתי קשר (מספר פעמים) עם האגודה למלחמה בסרטן והצעתי את עצמי למגוון נרחב של אפשרויות טיפול אך להפתעתי הרבה - אין ממש שיתוף פעולה מבחינה פרקטית. אודה לכל מי שיוכל להפנות אותי לגופים (הוספיסים, מרכזי תמיכה, קבוצות, מחלקות) אשר תומכים באנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן. אני מרגישה שיש בי המון כוחות ורצון עז לתמוך.

סתיו יקרה, אני מבינה את התיסכול והייאוש מכך שאין שיתוף פעולה ואין מקומות עבודה פנויים, אבל כולנו מקווים שהמצב הזה ישתנה בקרוב. לצערי, אינני מכירה יותר מקומות מאלו שכבר הזכרת, ועל כן, אין לי דרך לסייע לך. שיהיה בהצלחה, טלי

למנהל הפורום שלום! רציתי לדעת איך מגיעים לדיור מוגן בקהילה לאנשים שמקבלים מביטוח לאומי קצבת נכות כללית מלאה. לא על רקע רפואי. ואם ניתן בדיור מוגן בקהילה לחיות לבד לצרכים בלי התערבות של עו"ס - מדריכים וגורמים מטפלים אחרים. רק לקבל עזרה: בהחלפת מנורות בקילקולים שונים בבית כגון: מקרר - טלויזיה - וכו'. בקשיים בפתיחת קופסאות שימורים. ובדברים אחרים שמתקשים. אודה לך אם תתייחס. בתודה שלהבת

שלהבת שלום רב, הדרך להגיע לדיור מוגן הינה דרך העובדת הסוציאלית המטפלת, בין אם זה בשירותי הרווחה, בית חולים, מרפאה או ביטוח לאומי. הדיור המוגן, כשמו כן הוא, והוא יותר מסתם דירה שיש בה שירות תיקונים. יש מעקב של עובדת סוציאלית ואם בית, ברמות שונות (תלוי בסוג הדיור המוגן). כך מתאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות נפשיות או פיזיות לחיות בקהילה, עם עזרה כזו או אחרת, ולנהל חיים נורמטיביים ואיכותיים ככל האפשר. בהצלחה, טלי

כשרוצים ללכת דרך ביטוח לאומי לדיור המוגן למי פונים בביטוח לאומי. ומה התהליך. והאם ידוע לך אם יש דיורים מוגנים באיזור הקריות וחיפה.

שלום רב לכולכם, למיטב הבנתי האגודה הישראלית ליעוץ נישואין ומשפחה דורשת ממועמדים ללמוד יעוץ זוגי ומשפחתי שיהיו בעלי תואר שני בעבודה סוציאלית לפחות. שאלתי היא האם רק תואר שני בסוציאלית קלינית או תואר שני בכלל כגון שיקום או משפחה? בנוסף, כדי להתקבל לקלינית האם צריך נסיון קודם בעבודה קלינית בלבד או שגם עבודה בחברת סיעוד תחשב כהולמת כדי להתקבל לתכנית הקלינית? תודה מראש על כל מידע!

שלום, רוב הסיכויים שבאגודה לטיפול משפחתי בהחלט יכירו בלימודי התואר השני בע"ס בתנאי שהם בתחום משפחה, ואולי טיפול בילד ונוער וכמובן גם בקלינית. לגבי לימודים לתואר שני ע"ס קלינית אני יודעת בוודאות שמאוד חשוב בקבלה ואף הכרחי נסיון טיפולי יתרון לנסיון בבריאות הנפש וכמובן שגם וותק ותפקיד עוזרים. במידה ויש לך נסיון רק בתחום חוק הסיעוד, לצערי רוב הסיכויים שלא תתקבלי, אלא אם ציון הסיום שלך של התואר הראשון גבוה במיוחד וזה גם בסימן שאלה גדול. שיהיה בהצלחה...

XYZ שלום רב, לגבי טיפול משפחתי אינני יודעת די כדי להדריך אותך. לגבי תואר שני קליני בע"ס, רצוי שיהיה רקע טיפולי, אך אני חייבת לציין שאיתי למדו בתואר השני הקליני גם אנשים ללא רקע טיפולי משמעותי, כך שכנראה זה תלוי גם במדדים אחרים כמו ציונים, מכתבי המלצה, המכתב שכותב הסטודנט המיועד וכדומה. שיהיה בהצלחה, טלי