פורום עבודה סוציאלית

אני בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומעוניינת להמשיך תואר שני בטיפול באומנות. חשוב לי שיהיה לי תואר שני , בין היתר, גם כדי שאם ארצה, אוכל להמשיך בלימודי פסיכותראפיה. השאלה שלי - אני מעוניינת להירשם ללסלי קולג'- היחיד שמעניק תואר שני. אני יודעת שהלימודים מאוד יקרים. בכל אופן לא איכפת לי להשקיע אם רמת הלימודים שם טובה, מרצים טובים ורציניים. חשוב לי שהלימודים יהיו מקצועיים ויקנו לי ידע רב בתחום הטיפול באומנות. חשוב לי מאוד שתעזרי לי להעריך את המוסד הזה. אני מתלבטת מאוד. שמעתי שהלימודים לא רציניים ומרצים "סוג ב'" - זה נכון ??? תודה.

למתלבטת שלום רב, אני למדתי במככלת בית ברל, ומכירה רק את המקום הזה. לגבי לסלי דווקא שמעתי דברים טובים, מה גם שחלק מהמדריכים שלי בפרקטיקום המעשי למדו בלסלי והיו מרוצים. בסופו של דבר הם גם הגיעו להיות מטפלים באומנויות ומדריכים לסטודנטים...ככה שהם כנראה לא כאלה גרועים בלסלי כמו ששמעת. לצערי יותר מזה אינני יודעת. בהצלחה, טלי

התואר של הלסלי קולג, אינו שווה ערך שתואר שתעשי באוניברסיטה. הוא טוב לתוספת קלה במשכורת בשל היותך בעלת תואר שני. אבל אם תנסי להתקבל עמו לכל אוניברסיטה לא תוכלי. היתה פעם אפשרות ללמוד טיפול באמנות באוניברסיטת חיפה, במסגרת החוג לחינוך. מומלץ לדבר עם אנשים שלמדו בתכניות השונות. למדתי בבית ברל.

התואר של הלסלי קולג, אינו שווה ערך שתואר שתעשי באוניברסיטה. הוא טוב לתוספת קלה במשכורת בשל היותך בעלת תואר שני. אבל אם תנסי להתקבל עמו לכל אוניברסיטה לא תוכלי. היתה פעם אפשרות ללמוד טיפול באמנות באוניברסיטת חיפה, במסגרת החוג לחינוך. מומלץ לדבר עם אנשים שלמדו בתכניות השונות. למדתי בבית ברל.

במרכז יום לקשיש בפ"ת אנו רוצים להקים חוג בינדורי עם קשישים ונוער בתחום האומנויות (בעיקר קרמיקה) המפגשים יהיו בבוקר ליצור קשר לפרטים לורה 9044852 - 03 או דרך המייל

וכל הכבוד על היוזמה לפרסם פה הצעת עבודה. יישר כוח! שבת שלום, טלי

שלום! אני בוגרת תואר ראשון בדרמה והוראה במכללת אמונה. רציתי לדעת אם מישהו יודע, היכן אפשר ללמוד פסיכודרמה או משהו דומה לזה באזור ירושלים והסביבה? האם הרקע של לימודיי הקודמים מספיקים או שצריך רקע לימודי בפסיכולוגיה? יש בזה עבודה? באילו מסגרות עובדים בזה? תודה ויום טוב!

send me your email and I will try to help Sorry, this keyboard doesnt write in hebrew now.

שניידית שלום רב, אני מציעה לך לפנות בכל שאלותיך אלו לאיגוד המטפלים בהבעה ויצירה (יה"ת). הם יתנו לך את התשובות המדוייקות והנכונות ביותר. את כולה למצוא אותם בטלפון (דרך 144) או בקישור הבא: http://www.yahat.org/2002/ בהצלחה, טלי

לכותבי הפורום שלום רב, הנני בוגרת הסבה לע"ס ואני מחפשת עבודה בימים אלו. מרבית ההצעות שאני נתקלת בהן מורכבות בחלקן הניכר מעבודה בעלת פן ניהולי, חברתי, תעסוקתי או קהילתי בעוד אני מעוניינת להשתלב בעבודה טיפולית ממש עם הפנים לפסיכותרפיה בעתיד. אשמח לקבל מידע לגביי אילו תחומים ומרכזים כדאי לי להשתלב בהם על מנת להמשיך לכיוון קליני. אשמח גם למידע מפורט לגביי מקומות שכדאי להשתלב בהם על מנת לצבור ניסיון טוב בתחום. תודה עובדת סוציאלית.

לבוגרת שלום ! אני חושבת שמחלקה לשירותים חברתיים היא מקום טוב להתחיל בו כדי לצבור ניסיון רחב וכוללני בתחום. יחד עם זאת, את בוודאי יודעת, שצריך קצת מזל בשביל למצוא תקן פנוי... ישנן מסגרות נוספות רבות ומגוונות בהן אפשר לצבור ניסיון טיפולי, כמו - בתי חולים, פנימיות, עמותות טיפוליות שונות ( כמו "אנוש" אקי"ם וכו' ), ועוד ועוד... בכל אופן, המצב בשוק כיום אינו מזהיר במיוחד, כך שלעניות דעתי, כדאי להתחיל איפה שאפשר, להתחיל לצבור ניסיון, ומשם כבר קל יותר לחפש בכיוון הרצוי... בהצלחה!

לעו"סית המתחילה שלום רב, צדקה העו"סית כשכתבה שמצב שוק העבודה כיום אינו מזהיר, ואולי כדאי להתחיל לעבוד במה שיש. לגבי התפתחות לכיוון הטיפולי כדי ללכת למקומות עבודה בהן המילה "טיפול פרטני" אינה מבהילה אף אחד, כמו פנימיות, מרכזי חירום, הוסטלים, בתי חולים וכדומה. שיהיה בהצלחה, טלי

רציתי לדעת האם מחלות נפש כגון התמוטטות עצבים,והפרעות אכילה,מועברות בתורשה ומה הסיכויים לכך?

תיקון למייל התבלבלתי בכתיבה,כנראה מרוב עייפות

שאלתך אינה מוגדרת מספיק. התמוטטות עצבים איננה מחלה אלא כינוי מקובל בציבור לבעיות נפשיות וחוסר יכולת לתפקד. הפרעות אכילה עד כמה שידוע לי אינן תורשתיות אבל אני לא ממש מומחה לעניין.

אילונה יקרה, התמוטטות עצבים יכולה לקרות לכל אדם בעת משבר נפשי קשה או ארוע קיצוני. הפרעת אכילה הינה נושא מורכב. יש הטוענים כי יש בה מרכיב ביולוגי, שעדיין לא ברור הרקע הגנטי שלו. הנטיה היא לכיוון חשיבה על מחסור בחומרים שונים במוח ובגוף. לכן אין לי תשובה חד משמעית לשאלותיך, מצטערת... שבוע טוב, טלי

האם מישהו מכיר מוסד שעוסק בריפוי באומנויות ומשלב בתוכו מתנדבי שירות לאומי? אשמח לקבל הצעות ומידע בנושא תודה, אלישבע

ישנם מוסדות שונים לחינוך מיוחד ובתי חולים בהם משלבים טיפול באומנויות , ובהם משרתים גם בנות ובנים לשירות לאומי. אם יש לך שאלות נוספות - אשמח להשיב...

תודה על תשובתך. האם תוכלי להמליץ על כמה מוסדות ספציפיים ברחבי הארץ, והאם את יודעת מטעם איזו עמותה משרתים הבנים/בנות שירות?

אלישבע שלום רב, אינני מתמצאת בתחום, אך נראה ש"עוסקת בתחום" תוכל לסייע. תודה ל"עוסקת", ובהצלחה לך אלישבע. שבוע טוב, טלי

שלום וערב טוב. שמי שיר ואני בת 23, אמנם אין לי ניסיון בעבודה סוציאלית ולא למדתי שום דבר כזה, אבל אני הולכת להעביר שיעור שבוע הבא, שיעור על חלומות, (ממש פעילות בת שעה) ואני קצת מתרגשת, הייתי רוצה שתתנ/י לי אולי עצה רק בנוגע לשאלה אחת: איך אפשר להסביר לקבוצת אנשים, לצייר את תחושותם על גביי הנייר. אני חשבתי לומר להם פשוט, לצייר את מה שהם מרגישים, את/ה לא תוכל/י להבין כי זה פעילות שלמה, אבל הייתי שמחה לתשובה מהירה כדי שאני אוכל להצליח ולהגיע לפעילות קצת יותר רגועה,. בתודה רבה מראש שיר המתרגשת. נ.ב הייתי שמחה לדעת היכן אני אוכל לקבל מידע על סמלים של חלומות.

תנסי ב google . הקישי פשוט חלומות או dreams ותראי מה תקבלי.

שיר שלום רב, אני חושבת שהרעיון לומר להם פשוט לצייר מה שהם מרגישים, לבטא את הרגש שלהם דרך החומרים המונחים לפניהם, זה רעיון טוב...השאלה היא מה גיל האנשים שאת מעבירה להם את השיעור, כי ילד קטן עלול לא להבין אותך עד הסוף, ואילו מבוגרים - יבינו אותך היטב. לגבי פירוש חלומות - יש ספרים רבים בתחום, אינני זוכרת שמות, אבל את יכולה להיכנס לחנות ספרים ולברר. כל הספרים הללו נותנים מושג כללי ולא ספציפי, ובוודאי שהם בעלי ערך מועט מבחינה טיפולית - אבחנתית. אני מאמינה שמה שתמצאי באינטרנט יהיה מקביל למה שתמצאי בספרים... אשמח לשמוע איך היתה הסדנא... בהצלחה, טלי

טלי וכל העו"סים, שלום! סיימתי תואר ראשון בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה (משני) בבר אילן ואני לא מוצאת שום עבודה בתחום. בכל מקרה התחלתי להתלבט בין הסבה לעו"ס לבין תואר שני בקרימינולוגיה קלינית. לבינתיים , ההסבה זוכה "ברוב הנקודות" כיוון שקרימינולוגיה הינו תחום שאינו מוכר עדיין (או בכלל, תלוי אם הם יזכו בבג"ץ נגד העו"סים). הייתי רוצה לדעת באופן יותר מפורט ממה שבד"כ אתם עונים, על עבודה סוציאלית. האם באמת זהו תחום שמשווה קו כמעט עם פסיכולוגיה? האם באמת עדיף לי לעשות הסבה? (שכן איני בטוחה שאני רוצה להתמקד דווקא בעבריינות) . אשמח לתשובה מפורטת ו/או להפנייה לחומר בנושא. תודה רבה וכל טוב, אילנה

אילנה שלום על מנת לעשות הסבה לעבודה סוציאלית יחייבו אותך ללמוד שלוש שנים מאחר ויש צורך לעשות קורסי הכנה לפני העבודת שדה לכן הייתי ממליץ לך לשקול לעשות תואר שני בעו"ס כך שגם תואר שני כולל השלמות לוקח שלוש שנים לגבי המקצוע, עבודה סוציאלית בתואר שני זהוא נושא רחב היקף וניתן להתמחות בהרבה נושאים ותחומים מגוונים ושונים יש לך בלבול בין פסיכולוגיה לבין מקצוע טיפולי פסיכולוגיה זוהי גישה מסויימת בטיפול ישנן גישות אחרות שחלקן נילמדות במסגרת עו"ס ולכן למרות ההילה, לא הייתי ממליץ ללכת בדרך הארוקה של תואר שני בפסיכולוגיה ישנן אופציות נוספות לדוגמא: לימודי תעודה של מטפל בדרמה תרפיה - הנלמד במכללה האקדמית תל חי ותרפיה באומנות ועוד אשמח לעזור בברכה המומחה

למומחה (מאיפה?), תודה על התשובה. אין לי אפשרות לעשות ישר תואר שני (חוץ מאונ' חיפה, אבל זה בלתי אפשרי בגלל המרחק), וההסבה בבר אילן נמשכת שנתיים. טוב, מה לעשות... השאלה שלי היתה יותר לתחום העיסוק של העו"סים, האם באמת באופן מעשי הם עובדים כאנשי טיפול? שמעתי גם שקציני מבחן וחוקרי נוער במשטרה הם עו"סים, זה נכון? בקיצור, האם מבחינת התעסוקה ותחומי העניין זה באמת משתווה למקצועות הטיפול האחרים? (כל אפשרויות הטיפול בדרמה וכו', לא כל כך מתאים, כי אני לא ממש מלכת היצירתיות...) תודה .

אילנה שלום, אני כעת בתוכנית ההסבה של בר-אילן, איתי לומדים כמה וכמה סטודנטים שסיימו תואר ראשון בקרימינולוגיה וחלק אף תואר שני וטוענים את אותה טענה שטענת כאן - שלא קל למצוא עבודה בתחום בתור קרימינולוג ושהדרישה היא לעוסי"ם גם בתחומים הקשורים במובהק לקרימינולוגיה. התואר בעבודה סוציאלית יאפשר לך כנראה להגיע בקלות רבה יותר לעבודות בתחומים אלה אך מעבר לזה הוא רחב מספיק כדי לאפשר לך לבחור ולראות גם תחומים אחרים שאולי ימצאו חן בעינייך וזה היתרון של התואר. לגבי חיפה ידוע לי שהתואר הוא השלמה לתואר שני ולא בהכרח כולם מתקבלים משם לתואר השני. התואר אינו הסבה ולכן עד שלא סיימת שם תואר שני את אינך עובדת סוציאלית. לגבי התוכנית בבר-אילן, מדובר בתוכנית של שנתיים עם הכשרה מעשית של פעמיים בשבוע בשנה הראשונה ושלוש פעמים בשנה השנייה. הלימודים עצמם לא מסעירים בלשון המעטה וגם לגבי ההכשרה המעשית צריך מזל אבל זה בסופו של דבר מקרב, אותי לפחות, למטרה והיא טיפול פסיכותרפויטי. דרך אגב, כתבת שאת גרה בירושלים ולא כ"כ קל לקבל לעשות את ההכשרה המעשית שם, בודאי לא שנתיים ברציפות. אבל יש גם תוכנית הסבה בירושלים, אלא שלגביה אין לי כל מידע. מקווה שעזרתי קצת

שלום למוסבת! כנראה שזה באמת מה שאני אעשה, רק שיש קצת בעיה של כסף (עוד שנתיים שכ"ל) ודי מסובך למצוא עבודה לפעמיים בשבוע (ובשנה השנייה לא...), אך כנראה שאין ברירה... איך תנאי הקבלה? חוץ מציונים הבנתי שיש גם ראיון אישי וקבוצתי: מה שואלים? מה כדאי לדעת לגבי זה? עד כמה הם רוצים שיהיה רקע (בהתנדבות בתחומים כאלה וכו')? הם כותבים שזה פעמיים בשבוע לימודים (חוץ מהיומיים עבודה מעשית), זה נכון, או שאפשר לסדר את הכל ביום אחד? תודה, אילנה.

או קיי, הבנתי... שכר העובדים הסוציאלים בכי רע. אבל אפשר בבקשה לעשות סקר משכורות כדי אחד ולתמיד לגמור את הערפול הזה? יש פה הרבה סטודנטים לעתיד שנכנסים ושואלים על משכורת ואף אחד לא אומר להם את האמת במספרים. הרי לא יתכן שכולם מרויחים מתחת לשכר מינימום והשיירה עוברת. כמה מרויח עו"ס הלשכה שנה א? אחרי חמש שנים? אחרי עשר? כמה מרויח ע"וס בבית חולים? אחרי שנה? אחרי חמש? כמה מרויח עו"ס בבית אבות? כמה מרויח ע"וס בחברת סיעוד? כמה עם תואר שני? כמה כל שנת נסיון משנה את השכר? למה אין שום מידע בשום מקום?! כאילו שזה הסוד הכי שמור במדינה ואולי.... אנחנו מתביישים?? אני בסה"כ סטודנטית, אבל מאוד מאוד הייתי רוצה לדעת איפה כדאי יותר לעבוד בסיום הלימודים מההיבט הכלכלי. אנא, שתפו פעולה. אני יודעת שלא עושים מליונים ואני לא מצפה לזה, אבל האם באמת מצבנו עד כדי כך גרוע?!

באיגוד העובדים הסוציאליים אפשר לקבל טבלת שכר מעודכנת.

לעו"ס לעתיד שלום רב, כפי שהמשיבה הקודמת ענתה לך, תוכל למצוא את טבלאות השכר המלאות באיגוד העובדים הסוציאליים. הכל גלוי וחשוף לעיני מי שדורש... בהצלחה, טלי

אני בכלל לא לומדת באזור גוש דן כרגע, והאיגוד כידוע הוא בתל אביב! קשה לי להגיע לשם, אז קיוויתי שאולי תוכלו לעזור לי כאן ממה שאתם יודעים ומהנסיון שלכם. אני בספק אם יסכימו לשלוח לי את הנתונים בפקס!

טלי היקרה, לפני כשבועיים ילדתי את בני הבכור. הוא ילד מקסים ונהדר, אבל לעיתים מתנהג בהתאם לגילו וליכולתיו - ומצליח להכעיס אותי (מפריע לעצמו לינוק עם ידו, ועליי להחזיק). פעמיים החזקתי לו את היד חזק מדי ואני חושבת שהכאבתי לו... הקטע הוא שכבר בשלב כה מוקדם אני מרגישה שאני מעתיקה אליו טעויות שהוריי עשו איתי; שאני לא שולטת בנעשה כמו שרציתי וגם לא ברגשותיי או במעשיי. אני חושבת שבהריון הייתי במין אופוריה (שאולי נבעה מהורמונים?) שאני אהיה אמא מושלמת. זאת אחרי, שלפני שנכנסתי להריון הייתי במין תקופת דכאון וחוסר משמעות. אני שומעת בעצמי את הקצוות שביניהם אני נעה, אבל זהו בהחלט חלק מאישיותי... אני בעצמי בוגרת מ"א בעבודה סוציאלית, וב"א בפסיכולוגיה, כך שתסכולי אף מתעצם לנוכח תחושת הכשלון והבושה... חשוב לי לציין כי בעלי מספק תמיכה רבה, וטוען בתוקף שאני אמא טובה, שזה בסדר לכעוס, ושרק עליי לדעת לשלוט במעשיי (ולא ברגשותיי). מול זה, אני בודדה מאד לנוכח רגשות אלו - אין לי חוג תמיכה חברתית אליו הייתי יכולה לפנות ולקבל תמיכה וקבלה. אני כרגע גם חסרה את המשאבים הכספיים ללכת לטיפול מעמיק יותר. מה דעתך? אני בטוחה שתציעי אמפתיה וקבלה (כפי שהספקתי להתרשם מתשובותייך לשאר חברי הפורום...) - השאלה היא האם יש משהו מעשי שאני יכולה לקחת, שיגרום לי להתחבר חזק יותר לצרכיו של ילדי הקט, אולי שיגרום לי לשלוט בחלק ההתנהגותי של רגשותיי השליליים? תודה - האם הטרייה.

לאם הטרייה היקרה, קודם כל הרשי לי לברך אותך על הולדת בנך בכורך. אני בטוחה כי מדובר בחויה משמעותית ביותר עבורך. לגבי מכתבך, אזי יש לי מספר דברים לומר לך: הראשון, עניין הדיכאונות-אופוריה-כעס-תסכול וכל יתר הרגשות שעולים, חלק מכך טמון בעניין ההורמונים, ואת בוודאי יודעת זאת. גם לאחר הלידה יש השתוללות הורמונלית, והיא גורמת למצבי רוח משתנים, דכאונות וכו'. השני, יש ספרים רבים, שאת בוודאי שמעת עליהם ומכירה, לגבי קשר תחנוק-אם. הייתי מציעה לך, דווקא כעת אחרי הלידה, לשוב אל הספרים מחדש (אני יוצאת מנקודת הנחה שבוודאי כבר קראת חלק מהם). אולי זה יוסיף לך כמה נקודות למחשבה. (אם תרצי המלצות על ספרים, אשמח להציע לך). שלישית, וזוהי ההצעה הטובה ביותר לדעתי, היא להצטרף לאחד (או יותר) מהפורומים הקיימים ברשת לנשים לאחר לידה. שם תוכלי לקבל עצות "מהשטח" מאת יולדות טריות כמוך, ויולדות ותיקות יותר, וכמו כן מאנשי מקצוע שעוסקים ביומיום עם נשים יולדות. פורומים כאלה תוכלי למצוא בפורטלים הגדולים (תפוז, וואלה וכו'), ויש עוד אחד שבעיני הוא נפלא: www.leida.co.il וכמובן - שתמיד את מוזמנת לכאן עם כל שאלה, בעיה או סתם לספר... בהצלחה, טלי

טלי היקרה, תודה לך על תשובתך האדיבה והמהירה. אשמח לקבל המלצות ספציפיות לספרים אודות קשר אם-תינוק. שוב תודה ולהשתמע. :)

אמא טרייה! ליבי איתך... כמה זה מבלבל, עוצמתי,מרגש ו.... קשה קשה להיות אחרי לידה. יש הרבה מה לדבר ולהגיד. אבל אני אגיד דווקא משפט אחד לבנתיים......העסק הזה לוקח זמן. ללמוד להכיר את הילד ואותך כאמא זה לוקח זמן. גם התינוק עצמו מבולבל מאד אחרי הלידה. חשוף לכל כך הרבה דברים חדשים וכך גם את. זה פשט לוקח זמן. ולגלות לך סוד.... אין אמא מושלמת. אוי כמה שאני רציתי להיות מושלמת. וגיליתי שככל שרציתי להיות מושלמת, כך התרחקתי ממה שאני באמת.... לא מושלמת, עם הרבה דברים טובים והרבה דברים שהייתי מעדיפה שלו יהיו. אז קחי את הזמן ותמצאי לך מישהי אחת לפחות , לתמוך בך... דרך אגב, אני מוכנה. כל טוב אמא ותיקה

אמא ותיקה ויקרה, אפילו שאין לך פנים וקול (עדיין לפחות...), הרכות שלך וטוב-ליבך עוברים גם דרך הקווים הנוקשים של האותיות בשחור-לבן... אין לך מושג כמה נעים לקבל תגובה כה איכפתית ומאפשרת. כבר היום, כשחשתי שוב את הכעס גואה בי, חשתי גם כיצד אני מסוגלת להכילו בתוכי, וגם אמרתי לעצמי שאני עייפה והוא עייף, ולכן לא פלא שאלה הם הרגשות... אשמח להמשיך ולקרוא עליך ועל חוויותיך כאם ואדם, ולשתף אותך בשלי. :)

שלום רב, אני בוגרת עבודה סוציאלית. מאז לימודי, לפני 6 שנים, עבדתי במס' מקומות בתחומי עיסוק שונים. המסקנה שלי מנסיוני זה היא, כי בשלב זה אינני מעוניינת לעסוק בעבודה קלינית-טיפולית, אלא יותר בכיוון של פרוייקטים חינוכיים וחברתיים. כיום אני מועסקת כרכזת אזורית בעמותה המפעילה מתנדבים. כרגע אני מעוניינת להמשיך את לימודיי ולהתפתח מבחינה מקצועית. האם למי מכם, מביני עניין ובעלי ניסיון בתחום, יש הצעה לתחום לימודים מתאים ? בתודה מראש!

לעו"ס שלום רב, כמובן שיש תחומי לימודדים שאת יכולה להתפתח: ראשית, יש תואר שני בע"ס קהילתית, ואני יודעת שבאונ' בירושלים ובב"ש הנושא מפותח מאד. דבר שני, יש לימודים רבים נוספים שאת יכולה לברר אודותיהם: לימודי מגדר, לימודי הסביבה, ואף יש תוכנית באונ' בירושלים של משהו שקשור למוסדות ללא מטרות רווח (מלכ"רים) ומתנדבים....לצערי אינני זוכרת את השם של המגמה... מקווה שעזרתי... בהצלחה, טלי

אני לעיתים נכנסת לפורום הזה, וברצוני להגיד, בלי לפגוע, שהוא נורא רדוד. התשובות סתמיות, כלליות, ואין התייחסות ממש רצינית או יותר נכון כזו שהיא מקצועית יותר. אני מבינה את המגבלות של הפורום, אבל לדעתי אין הצדקה להחזיק פורום כזה אם הוא לא כ"כ תורם.

עתליה יקרה שלום רב, צר לי שזוהי תחושתך. הפורום, כפי שכתוב למעלה אינו נותן ייעוץ, אלא מידע כללי לחלוטין. גולשים רבים, שהשתמשו בפורום לצרכיהם, מצאו את הפורום מועיל ויעיל בעבורם. כל מי ששאל שאלה ותשובתי אינה מספקת, מוזמן להמשיך ולשאול. יתרה מזו בפורום זה קיימת גם מטרה של תמיכה הדדית, וגם מטרה זו מושגת במידת מה. את מוזמנת לדפדף ולהעשיר את ידיעותייך. ודבר נוסף אחרון, את תמיד מוזמנת להעלות נושאים לדיון, ולהעבות את דיוני הפורום להנאתך. בתקווה לראותך כאן שוב, טלי

עתליה שלום, אני לא כל כך מצליחה להבין את המסקנה אליה הגעת (שאין הצדקה להחזיק בפורום זה). עצם העובדה שאנשים חשים צורך לפנות ולהיעזר במסגרת הפורום כבר מצדיקה את קיומו... כפי שטלי ענתה לך הפניה לפורום אינה מהווה תחליף להתייעצות עם מומחה אלא לשם קבלת אינפורמציה ראשונית בלבד. מעבר לכך, אני מניחה שהפניה לפורום זה היא במקרים מסוימים צעד ראשון לקראת קבלת עזרה מקצועית... ענת

עתליה שלום! צר לי לאכזב אותך,לידיעתך טלי וגולשים אחרים עזרו לי מאד בפתרון בעיות ,וגם אם שאלתי בפורום הנ"ל 12 שאלות נענתי על כולם בסבלנות יתרה. נשארתי בתחושה שתמיד יש לי עם מי לדבר,לשאול ולהתייעץ באנונימיות ואם טלי חשבה שהתשובה אינה מספקת היא תמיד הפנתה לגורם מקצועי אחר( למרות שתמיד סיפקה אותי בתשובותיה ויצאתי מהן מחוזקת). ואגב את שם הפורום העברתי להרבה הורים שהיו תקועים עם שאלות שעד היום מודים לי על כך. אם את באמת חושבת שהפורום מיותר לך, תגלשי בפורומים אחריםהמתאימים לך. גלית.

טלי שלום רב, שמי עינת ואני מטפלת באמנות בתחילת דרכי, מצאתי עבודה עם מתבגרים אשר לומדים בפנימיה, אשר מגיעים מרקע אישי קשה, הנערים יוצאים הביתה מדי סופשבוע. קיבלתי שלושה מטופלים מתבגרים: נערה בת 18 אשר סבלה מבולימיה עד לפני שנה וכיום הבעיה מאחוריה, אך קיים חשש שהבעיה תחזור. נער בן 17 אשר היה חשוף בילדותו לאלימות קשה במשפחה, נוטה לונדליזם ועבירות רכוש. נער בן 17 אשר סובל מהתפרצויות זעם, וקושי בקיום מערכות יחסים כאשר הן הופכות לאינטמיות ועמוקות יותר. כמובן שאני מתארת הכל בקצרה. עד כה במסגרת הפרקטיקום עבדתי עם ילדי גן וילדי בי"ס בגילאי 8-11. ערכתי שיחה קצרה עם כל אחד מהם, שיחת היכרות וציפיות ולאחר חנוכה נתחיל בעבודה. במהלך השיחה, חשתי את השוני הכל כך גדול שקיים בקשר עם מתבגר לעומת ילדים צעירים יותר. שאלתי היא מבחינת מערכת יחסים טיפולית נכונה, עד כמה עליי לשמור על הגבולות ובאיזו צורה, שכן מצד אחד חשתי שאני יכולה מהר מאד להיהפך לחברה. חשתי קונפליקט מסוים בנוגע לכך שכן עליי לטפל בילדים הללו. אשמח על תשובתך, עינת

עינת שלום רב, הטיפול במתבגרים הינו מורכב, בעיקר בשל הצורך הבולט בגבולות, ויחד עם זה הטישטוש שהם מנסים לגרום לגבולות. עם כל מטופל ומטופל יש למצוא את דרך הביניים, שבה הגבולות העיקריים ברורים לך ולו/לה, ובתוך הגבולות הללו יש חופש ויכולת בחירה. איך עושים את זה? המטפל זקוק להדרכה טובה, ואז הוא הופך להיות מודע לתהליכים שקורים בתוך הטיפול, ולעצמו. זו הדרך על פי אמונתי. שיהיה לך בהצלחה, טלי

לכל חברי הפורום ולטלי שלום שמי ליאת, בוגרת עבודה סוציאלית תואר שני במגמה הקלינית. אני מחפשת כיום עבודה בתחום, רצוי במרפאה לברה"ן אך גם כל עבודה טיפולית אחרת עשויה לעניין אותי. (בעלת נסיון בשירותי הבריאות של כארבע שנים) אשמח לשמוע על דרכים לחיפוש עבודה או על מקומות בהם מחפשים עו"סים (מעבר לפניה שגרתית למודעות דרושים בעיתון או אתר האינטרנט "socialwork") תודה מראש וחג שמח.

ליאת שלום רב, צר לי, אך אין לי פתרונות קסם, והדרכים שהזכרת למציאת עבודה אלו הדרכים המוכרות לי. אין לי גם מידע על משרות פנויות. צר לי. בהצלחה, טלי

שלום טלי, שמתי לב שבפניייה צויינה כתובת של אתר שבו מרוכז מידע למחפשי עבודה בתחום העבודה הסוציאלית,בשם socialwork. בחיפושי לא נתקלתי באתר, גם אני מחפשת עבודה ואני אשמח לקבל את כתובת האתר למייל. תודה

שלום לכולם רציתי לדעת אם מישהו יודע אם אני לומדת קרמיקה אצל מורה שרשומה באגודת הקרמיקאים הישראלית- האם זה יחשב לי בתור שעות באומנות בשביל לימודי תרפיה באומנות?

אביה שלום רב, לפי מיטב ידיעתי, אזי שעות לימוד הקרמיקה אצל מורה מוסמכת תחשבנה לך כשעות אומנות. בכל מקרה את יכולה לבדוק את זה ע"י כך שתתקשרי לאחד מבתי הספר שמלמדים תרפיה באומנויות ותשאלי. חג אורים שמח, טלי

הדברים מאוד גמישים. מאוד תלוי מה יהיה עד שתסיימי את הלימודים שלך ובאיזה מוסד את מתכוננת להירשם. בעיקרון התשובה חיובית, אבל התחום עובר כל כך הרבה שינויים שקשה להבטיח. הפתרון הפשוט הוא לפנות למקום בו את מעוניינת להשתלב ולשאול באופן ישיר אלון

שלום לכולם. אני סטודנט לפסיכולוגיה. שמעתי שיש כל מיני עמותות ומרכזים שמעסיקים גם אנשים בלי תואר ונישיון לעבודות של חונכות או כל מיני פרואקטים. האם משהו מכיר לען צריך לפנות ו איך זה עובד? תודה מראש.

רומן שלום רב, אכן יש עמותות וחברות שונות שמעסיקות סטודנטים לחונכות לחולי נפש ומוגבלים, בדרך כלל מדובר בחברות סיעוד. כדאי לפתוח ספר טלפונים מקומי, ולהתקשר לחברות הסיעוד שאתה מוצא שם. ייתכן ושם תמצא את מבוקשך. כמו כן, כדאי לעקוב אחרי מודעות הדרושים בעיתונים השונים, גם שם מתפרסמות לעיתים מודעות בנושא. בהצלחה, טלי

שלום, אני נמצאת כרגע בתקופת ההתלבטות של מה כדאי ללמוד באוניברסיטה. אני יודעת שהייתי רוצה לעבוד עם אוכלוסיה במצוקה, אולי עם פושעים. אני לא בדיוק סגורה על זה. האינסטינקט הראשון שלי הוא ללמוד פסיכולוגיה ואז להמשיך לתואר שני, אך אני יודעת ששוק העבודה המוצע לפסיכולוגים הוא מצומצם ביותר, שלא לדבר שתנאי הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה מחמירים. בעקבות זה לאחרונה התחלתי לחשוב על לימודים בכיוון של עבודה סוציאלית. האם בתחום זה יש יותר עבודה? איך הלימודים האקדמאיים בתחום זה? באיזו אוניברסיטה הפקולטה לעבודה סוציאלית נחשבת לטובה ביותר? האם זה נכון שהשכר שמשתכרים העובדים הסוציאלים הוא נמוך ביותר? בכלל- אשמח לקבל כל מידע וחוות דעת אישית על תחום העבודה הסוציאלית. תודה רבה.

טלי שלום רב, ראי שירשורים לשאלות דומות: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=9127&t=9127 http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=8931&t=8931 http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=419&i=7764&t=7764 אם עדיין יוותרו לך שאלות...את מוזמנת תמיד... חג אורים שמח, טלי

תודה. ההתלבטות שלי נותרת בעינה, אבל תודה בכל אופן :)

לכל הגולשים היקרים, אני מאחלת לכולכם חג חנוכה שמח, מלא אור ובריאות. שלכם, טלי

חג שמח גם לך טלי יקרה, נר אחד כל יום בשבוע יכול להפיק אור כל השנה, גם עמי ותמי מוסרים לך ברכה והמון אהבה. אילונה.

אילונה יקרה, תודה על הברכות, ומאחלת לך ולכל המשפחה, גם זו שבדרך, רק אושר, בריאות והמון אור.... שלך, טלי

בני בן 14 מרגע שהוא מגיע מבית הספר הוא מתישב ליד המחשב בחדרו וזהו לא יוצא משם אציין שהוא משחק עם חברים מן סוג של מלחמה ,כל הזמן אנו בויכוחים ומנסים לעשות לא הפסקות אבל זה לו עובד כי אם אני עסוקה או לא בבית הוא ממשיך לשחק עד שעת השינה שזה כמובן גם ויכוח לעוד קצת . הוא תלמיד טוב למרות שיכול להיות תלמיד מצטיין אם ישקיע יותר בלימודים כשאני מבקשת עזרה זה בד"כ בלתי אפשרי זה ככה עוד מעט, לא עכשיו, למה דוקא אני כדי לא לריב אני מוותרת ולא מבקשת כמעט כלום מה עושים?

אפרת שלום רב, בנך מצוי כעת בתקופת גיל ההתבגרות. זוהיע תקופה רבת משמעות בקביעת מערכת היחסים בין ההורים לילד, ויש לשים לכך דגש, ולהקדיש לכך את החשיבות הראויה. להערכתי בשלב זה תפקיד ההורים הוא לשמש כהורים, כנותני גבולות ופחות כחברים. מתוך כך, למרות שברור שזה יגרום למתחים בבית, עליך ועל בעלך להיות חזקים ואיתנים בדעתכם, ולהציב לילד גבולות. אולי תחליטו לקבוע לו שעות מסויימות שיהיו מקובלות על שני הצדדים בו הוא יוכל לשחק במחשב, אולי תסכמו על שעות עזרה בבית או הכנת שיעורים.... כל קביעה צריכה להיות בשיתוף מלא של הילד, תוך ניסיון מירבי למצוא דרך ביניים שתיהיה מקובלת הן עליכם והן על בנכם. במידה וזה לא מסתדר, היו אתם אלה שמציבים תנאים וגבולות. והכל נאמר כמובן תוך שימת דגש לא להיות יותר מדיי קשוחים ונוקשים כי גם זה לא ממש טוב... אז מה אניאומרת? שגיל ההתבגרות זה ללכת בין הטיפות ולהתפלל ליום שהילדים כבר יעברו אותו... שיהיה לכם רק טוב, בברכה, טלי

לטלי שלום אני מאי בת 17 לפני יומיים, יש לי חבר במשך חצי שנה ואני ממש אוהבת אותו ביומולדת שלי היה ממש כיף, הלכנו לבית קפה המון אנשים ואחר כך לחבר שלי, אני ממש מתביישת לכתוב לך מה שאני רוצה לכתוב לך אבל אני ינסה, כולי מבוחה אני לא מאמינה שהצלחתי לבוא עד לפורום הזה ולשאול. ההורים שלו היו בבית ובדיוק הם חזרו מאוחר מחברים הייתה השעה 1:15 \ 1:30 נשכחתי, כי הסטכלתי בשעון בלילה. עלינו לחדר שלו (יש להם שתי קומות) נישכבנו על המיטה ודיברנו על איך שהיה, וגם פתחתי את המתונות ביחד איתו וצחקנו ומרוב שלא ישנתי לא הייתי עייפה. וז נשכבנו על המיטה ודיברנו (אני תמיד ישנה אצלו) ואנחנו לא שוכבים הכל בסדר גמור איתנו! אני עוד מעט יגיע לנוקדה שאני רוצה לומר לך אני פשוט ממש מבוחה תיהיה פה עכשיו. הוא שאל אותי עם הוא יכול ללטתף לי את הבטן, ואני אמרתי לו איזה שאלה??? הוא תמיד לטף לי את הבטן ועושה לי דיגי [-: אחרי זמן מה התחלנו להתנשק והוא נישכב עליי עם בגדים והתנתששקנו במשך הרבה זמן (אני ממש אדומה מרוב מבוחה) ואז הוא פתח לי את החולצה והייתי רק עם חזייה ואין לי בעיה כי עם חזיה הוא גם רואה ואתי בריכה\בים שאנחנו בוקשי הולכים. וליקק לי את השפתיים והתנשקנו עוד ועוד, ואז הוא שם ידיים מאחורי החזיה וראיתי שהוא בה לפתוח, ואמרתי לו שאני לא רוצה.... ואז הוא עזב (הבנת ניסה שנשכב?) והמשכנו לדבר ולהתנשק ואז הוא התחיל למשש לי את החזה על החזיה (לא אמרתי לו להפסיק ... כי זה היה כיף כזה... ואז המשכבנו והתחלנו ממש לשכב הוא ירד לי, ואני לו והתחלנו ממש אני לא מאמינה שאני כבר לא בתולה! אני מפחדת אני לא יודעת אולי אני בהריון? למחרת בבוקר הייתי ממש אדומה והתייבשתי לדבר איתו אחרי שצרחתתי כמו משוגעת שימשיך ושטוב לי אני לא מאמינה שבגיל כזה אבל היה לי ממש כיף ממש נהנתי רק כאב לי קצת ...הוא היה עם קונדום אבל הוא לנקרא, אבל בכל זאת אני מפחדת וגם מתביישת ללכת לבית המרקחת, מתיישבת לדבר איתו מתביישת שהוא ייראה אותי אני אוהבת אותו ואני לא יכולה בילעדו ועם לא הייתי רוצה שנמשיך לשכב הוא היה מבין, אבל אני לא יכולה לצאת מהבית אני מתביישת אפילו לכתוב לך

מאי יקרה, קודם כל אני רוצה לומר לך שאת בחורה אמיצה ונבונה אם החלטת לפנות לכאן, לפורום. החרדות שאת חווה כעת, חבל שתישארי איתן לבד. ובכן, נראה שהיית עם החברשלך שאת אוהבת מתוך רצון והסכמה. נשמע גם שנהנית מהאקט המיני ומכל מה שסביבו, אך כעת יש לך אי אילו שהן רגשות אשמה או בושה, ואליהן מתלווה פחד מפני הריון. אז בואי נתחיל מהפשוט את המורכב: לגבי בדיקת הריון - את יכולה להיכנס היום לכל סופר פארם ולקנות ערכת בדיקת הריון בלי לבקש דבר מהרוקחת, אלא רק להעביר את זה בקופה. זאת מעבר לעובדה שאם השתמשתם בקונדום הסבירות להריון היא נמוכה ביותר, אם הקונדום נשאר שלם ולא נקרע. בדיקת ההריון הביתית היא רק כדי שתוכלי להירגע ולהיות בטוחה בכך שאינך בהריון. אולם, אל תעשי את הבדיקה אלא אם יהיה לך איחור במחזור. לא לפני זה. לגבי האקט המיני, ההנאה והתחושות שלך ב"בוקר שאחרי": האקט המיני הראשון עם אדם שאת אוהבת, וההיפרדות מבתולייך, הוא נושא לא רק פיזי, אלא עם המון משמעויות נפשיות. כעת את חווה משמעויות אלו, ותרשי לעצמך לחוות אותן. אולם כדאי שתימצאי מישהו קרוב שתוכלי לספר לו ולשתף. הכי טוב היה לו היית משתפת את החבר שלך, שומעת איך הוא הרגיש, מה הוא מרגיש כלפיך וכדומה. אני מאמיה שדיבור ישיר יכול לפתור הרבה מהחששות והחרדות. אם את מתביישת תמיד אפשר לחשוב על כתיבת מכתב בו תסבירי לחברך את כל מה שעובר עליך, ואולי זה יהיה הבסיס לפתיחה של שיחה כנה ביניכם. בכל מקרה, את מוזמנת תמיד לכאן להמשיך ולשתף... טלי

לטלי: המון תודה קצת התואדדתי היום הייתי בסופר פראם, ולא ראיתי אבל גם עם הייתי רואה לא הייתי קונה, הקופית בטח לא תבין אני ממש מפחדת מבינה? כבר דיברתי עם ידיד שלי אבל לא על זה רגיל כזה מקווה לטוב והמון תודה טלי [= אני ימשיך לכתוב ולעדכן

ברצוני לשאול על נערה מתבגרת כבת 14 אשר כל היום נמצאת מול המחשב בצ'ט, אמה מתקשה לשים לכך גבולות ונלחמת איתה על היותה מדברת עם אנשים זרים בני גילה. האם התייעצה עימי מה עושים, אני מגיעה מרקע טיפולי והמלצתי לאם להניח לביתה שכן זהו צורך בגיל זה לשתף ולהיות בקשר עם קבוצת השווים, וחבל להילחם עימה על כך. אשמח לקבל תשובה מקצועית יותר ואולי הפניה לחומר קריאה שאוכל להמליץ לאם על מנת שתוכל להבין יותר את הצורך הזה של ביתה. תודה רבה, נתי

נתי שלום רב, קשה להצביע על דרך פעולה מהמעט שרשמת. ברור שהילדה מחפשת ליצור קשר ולהיות בחברה, אולם עצם העובדה שהיא עושה זאת בעיקר דרך האינטרנט עם אנשים זרים לה, מעלה תהיות. הייתי ממליצה לאם להתייעץ עם איש מקצוע, ואולי אף לקחת את הילדה לייעוץ (לא טיפול - אלא ייעוץ, על מנת להבין את התנהגות הבת ואת האינטראקציה עם האם בהתאם לכך). בברכה, טלי

היכן ניתן למצוא מאמרים בנושא האם הנרקסיסטית שאינה מאפשרת נפרדות לילדה, ומשליכה על ילדה את חרדותיה?

יעל יקרה שלום רב, ניתן למצוא מאמרים על האם הנרקסיסטית שנכתבו על ידי פסיכואנליטיקאים שעסקו בתחום זה רבות: ויניקוט, מלאני קליין, קוהוט, קרנברג ועוד רבים וטובים. מלבד זאת, את מוזמנת לעשות חיפוש באחד ממנועי החיפוש המוכרים, ותגלי שם עשרות הפניות רלוונטיות!!! בהצלחה, טלי

ד"ר שלום רב. אני נער כבן 18 וכאשר הייתי בתיכון חליתי לפני אחד הטיולים ולא יצאתי לטיול בגלל היותי חולה. מאז כול טיול או משהו חושב בחיי אני פוחד להיות חולה ולהפסיד. ופעמים רבות אני ניהיה חולה דווקא באותו היום. כלומר אני מכניס לעצמי לראש שאני חולה! מה אני יכול לעשות? תודה אלירן.

אלירן שלום רב, ייתכן כי מדובר בצירוף מקרים לא נעים, שלפני כל טיול בדיוק אז אתה נהיה חולה, אך סביר יותר להניח שפיתחת סוג של הפרעת חרדה מסויימת. לדעתי עליך לפנות לייעוץ מקצועי אצל פסיכותרפיסט, ולפתור את הבעיה אפילו בטיפול קצר טווח. שיהיה בהצלחה, ושתטייל המון...בריא וחזק! טלי

מחפשת המלצה למקום ללימודי הסבה לעו"ס בחו"ל מבינה שיש מקומות שבהם זה לוקח שנה ולא שתיים כמו פה ושמוכר בארץ (יש לי מסטר בסוציולוגיה) תודה! עידית

שלום עידית, לצערי אינני מכירה את תוכניות הלימודים בחו"ל. מצטערת. בהצלחה, טלי

שלום. אני מבינה שבארץ התואר המוכר לצרכי רישום כעוס הוא הראשון ובחול בארה"ב השני ובאירופה משתנה בין המדינות. מאחר וכבר יש לי תואר שני בסוציולוגיה הרבה יותר קל לי לסיים תואר שני בחול איך בודקים מה מוכר כאן ומה לא על מנת לא לחזור בסוף עם תעודה לא רלוונטית?

עידית שלום רב, כמו שכתבתי לך למעלה אינני מכירה את תוכניות הלימודים בחו"ל אבל מה שאני יכולה להציע לך זה לשאול במועצה להשכלה גבוהה, את השאלות שהצגת כאן. לדעתי זהו המקום לברר את הדברים... בהצלחה, טלי

שלום אני בת 24 נשואה + 2 נימצאת בדיכאון אחרי לידה כבר שנה הפסקתי ליטול תרופות לפני שלושה חודשים בערך כי זה הפסיק לעזור והתיאשתי אני חושבת שאם אצא קצת מהבית ואתחיל לעבוד זה יעזור לי מאד גם הסביבה הקרובה שלי חושבת כך הבעיה היא שאני לא מוצאת עבודה חוץ מנקיון שאני לא יכולה לעמוד בזה אם אפנה לעובדת סוציאלית היא תוכל לעזור לי בזה?אני כבר מיואשת ומפחדת מעצמי כי התחילו להיות לי מחשבות אובדניות מה אני עושה?הרי כדורים לא יעזרו לי לנצח אני חייבת למצוא עבודה אודה לך על התיחסותך בכבוד רב חנית

תנסי אפילו לעבוד כזבנית להיות בבית לא עוזר למצבך יש המון ביקוש עבודה בחנויות כך גם את רואה אנשים מדברת ושוכחת מכל הבעיות בי בהצלחה

לחנית היקרה, אני חושבת שהעובדה שאת כל כך סובלת היא סיבה מספקת כדי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע. זה יכול להיות עובד סוציאלי או פסיכולוג. לא בטוח שהם אלה שיצליחו לעזור לך למצוא עבודה, אבל בוודאי יוכלו לסייע לך לחשוב, מה ניתן לעשות כדי לצאת מתחושת התקיעות ולחשוב בצורה חיובית ואופטימית יותר. בנוסף לכך, את יכולה לחשוב על סוגי פעילות אחרים, מלבד עבודה, שיכולים לגרום לך הנאה. למשל- לפגוש חברות, לטייל, ללכת מידי פעם לסרט, ללכת לחוג, לפתח תחביב וכו'... לגבי הטיפול התרופתי, אם המצב הדיכאוני נמשך, כדאי לך להתייעץ שוב עם איש מקצוע ואולי לשקול העזרות בתרופות לתקופה מסויימת. זה שניסיונך עם סוג מסויים של תרופות כשל, אינו אומר שלא תוכלי להסתייע בסוג אחר... כמובן שבמקביל, תעשי דברים נוספים לשיפור הרגשתך... מאחלת לך שתרגישי טוב ותמצאי סיפוק והנאה מחייך... יעלה.

חנית שלום רב, אין לי כמעט להוסיף דבר על התגובות שכבר קיבלת. כדאי לך להתייעץ עם איש מקצוע לגבי הטיפול בבעיות שלך (הדיכאון) והן לגבי היציאה לעבודה. עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הקרובה אלייך עשוי לסייע לך בכך. בהצלחה, טלי

האם ישנה השפעה עתידית בגידול תינוקות לפי עיקרון הרצף.

מולי שלום רב, האמת היא שלא קראתי את הספר עצמו, אלא הבנתי מה הרעיון הכללי. האם יש לזה השפעות עתידיות? אפשר לפתח על כך המוני השערות... ומה יקרה באמת? זה העתיד יספר לנו בהמשך. בברכה, טלי

שלום אחי בן 15 וחצי. יש לו בעיות קשות מאד בלימודים ובעיות ריכוז. אבי נוהג להכות בו בכל פעם שהיה שומע תלונה מאחד המורים ולאחרונה סולק מבית הספר. בנוסף לכך, אחי עבר התעללות מינית שנמשכה חודש לערך וניסה להתאבד מספר פעמים. כעת הוא בבית חולים, לאחר שניסה להתאבד בעזרת לקיחת מנה גדולה של כדורים. הייתי מעוניין לדעת מה יעזור לו לצאת מהדיכאון הגדול שהוא נמצא בו? האם עובד סוציאלי יכול לעזור בעניין? ובכלל, מה עובד סוציאלי עושה? מה המחיר שצריך לשלם לעובד סוציאלי? היכן מקבלים עזרה? הייתי מעוניין לקבל מידע בנושאים אלו ופתרונות. בתודה.

כדאי לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריכם. יש פה הרבה נושאים הדורשים טיפול : אלימות במשפחה, קטין בסיכון ואולי עוד... עובדי הרווחה יבחנו את המצב וימליצו על המשך הטיפול הרצוי. הטיפול בלשכת הרווחה אינו בתשלום או בתשלום סמלי בלבד. אל תזניחו !!!!

לאנונימי שלום! בכל עיר יש לשכת רווחה ( כיום זה נקרא שרותיים חברתיים) עליך לגשת לשם ושם יש עם מי לדבר דרכם מצמידים לכם עובד\ת סוציאלי, השרות אינו כרוך בתשלום, ולדעתי עשה זאת מהר כי העניין נראה דחוף. בהצלחה! שרון

לאנונימי שלום רב, התגובות שקיבלת מהגולשים האחרים נכונות עד מאד. עליך למהר ולגשת ללשכת הרווחה הקרובה לאזור מגוריך (יחד עם אחיך), ולהתחיל להיות בטימפול של עובד/ת סוציאליים. העובד הסוציאלי ידע לאן להפנות אתכם לטיפול בכל בעיה ובעיה. ובאמת - אל תזניחו! וכל הכבוד על הדאגה לאחיך. יש לו מזל שיש לו אותך... הרבה בריאות וכל טוב, טלי

תודה רבה על התגובות. ובכל זאת הייתי מעוניין לדעת האם פסיכולוג יכול לעזור בבעיה? אני חושש שאחי לא ירצה לבוא איתי ללשכת הרווחה מפני שהמצב יותר עמוק ממה שתארתי להנ"ל.

שלום, תהיתי האם מישהו מהפורום מכיר כתובות של אתרים של מוסדות, ארגונים או גופים טיפוליים שבהם יש מדור דרושים? (למשל כמו באתר של ויצו).

רינת שלום רב, יש את האתר של איגוד העובדים הסוציאליים http://www.socialwork.org.il/home/index.asp אינני מכירה עוד אתרים עם ייחודיות של עובדים סוציאליים. בהצלחה, טלי

תוכלי בבקשה לכתוב את הכתובת של האתר של התטחדות העובדים הסוציאליים. תודה

http://www.socialwork.org.il/home/index.asp בברכה, טלי

שלום רב, אבקש להיכנס לרשימת התפוצה

סיימתי את לימודיי בטיפול באמנות וכיום אני מחפשת עבודה בתחום, חוץ ממשרד החינוך ומשרד הבריאות ששם אין עבודה ואפילו בהתנדבות קשה למצוא, אשמח לשמוע על מקומות פרטיים, מרכזיים טיפולים אליהם אוכל לפנות. אני חשה תסכול רב מכך, שאחרי 7 שנות לימודי פסיכולוגיה ותרפיה ובהיותי מרגישה מחוברת כל כך לתחום הטיפולי, עליי להישאר ללא עבודה מזה זמן רב. אשמח לשמוע הצעות ורעיונות לאיזה מקומות עליי לפנות. תודה רבה, עינת

עינת שלום רב, אני מבינה ומכירה היטב את תחושת התיסכול והיאוש שאופף את אלו שמנסים לאחרונה למצוא עבודה, בעוד שוק העבודה נמצא במצב רע. אפילו אפשר לומר רע מאד. אבל אני מחזקת את ידיך ומקווה יחד איתך שהמצב ישתפר בקרוב, ושהכותרות בעיתונים "המיתון נגמר" יתממשו במציאות.... תקווה תמיד עוזרת. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום רב, אני שוקלת להירשם ללימודי עבודה סוציאלית לשנת 04', אבל יש לי כמה שאלות: 1)מה המצב בשוק העבודה לבעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית? כלומר האם יש ביקוש או שקשה להשתלב בשוק? אנחנו מדברים על עוד שלוש שנים..אז תנו הערכה... 2)האם בתחום זה יש בכלל אפשרויות לקידום? 3)שמעתי מהרבה אנשים שעובד סוציאלי עובד כמעט בחינם. האם זה נכון? האם יש בתחום אפשרות להתפרנס בצורה מכובדת? 4)האם יש העדפה לבוגרי אוניברסיטה? תודה מראש!

1. המצב בשוק לא קל ( תקנים בשירות הציבורי קוצצו ) אבל באיזה תחום קל עכשיו ? לגבי העתיד - נוכל רק לקוות לטוב... 2. מי שהשתלב בתחום יכול גם להתקדם בתפקידים שהוא ממלא, ובוודאי שמי שממשיך בלימודיו לאחר התואר הראשון - מגדיל את סיכוייו לכך. 3. נכון, עו"ס מתחיל בשירות הציבורי לא מרוויח הרבה ! המשכורת עולה בהתאמה לוותק ולדרגה. במקומות פרטיים מרוויחים בד"כ יותר. עו"ס קליני שמטפל באופן פרטי יכול להרוויח יותר, אבל זה דורש השקעה רבה בלימודים, זמן וצבירת ניסיון ו"שם" בתחום. 4. לגבי לימודים קודמים באוניברסיטה - אם למדת בתחום קרוב, ייתכן ותקבלי פטור בקורסים מסויימים, ויש גם תוכניות הסבה לאקדמאים. כדאי לשאול באוניברסיטה בה את נרשמת. בהצלחה.

תודה לבוגרת על תשובה מפורטת ומלאה... אין לי להוסיף על כך דבר. שיהיה בהצלחה, טלי

וקצת על הצבא, הייתי רוצה לשמוע דעות. אני בת 17 וחצי, לשעבר היה לי הפרעת אכילה, ההורים שלי היו נגד פסיכולוגיים, וכל זה, והם האמינו בי שאני יעבור את זה, וילמד מי זה וכח היה ניצחתי את המחלה באופן עצמאי, אני גדולה וקיבלתי המון מחמאות איך הייתי כל כך טיפשה פעם? היום נשאר בי רק כתם אני אובססית לספרוט, ולאנשים בחדר כושר שלי, וזה מה שאני עושה כל יום קמה בבוקר לובשת מה שאני רואה בארון(פעם היה לי הכי חשוב הלבוש, היום אני סתם זורקת מה שאני רואה), הולכת לבית ספר, (תמיד מאחרת) ב 15 דקות תמיד. מגיעה הביתה, אוכלת הולכת לישון קמה הולכת לחדר כושר, פעם בשבוע יש לי שעור נהיגה כל יום אני מבטיחה למורה שאני ילמד לתאוריה, ואני לא לומדת כי אני הולכת לחדר כושר אחרי החדר כושר מדברת עם כל המורים שם והמאמנים ועם המזכירה המקום היחידי שיכול לעושת אותי מאושרת זה להיות שם, אני הכי לא מאושרת בעולם שאני לא שם כל הזמן אני שם. חוץ מיום שלישי שגם ככה קשה לי עם זה. זה לא שנאני עושה כל כך הרבה ספורט, זה יותר בגלל האנשים ששם[-: בקיצור, אני חוזרת מהחדר כושר, לאחר זמן מה. מתקלחת מעבירה תסתם זמן מיותר במחשב, לעוסת מסטיקים ואלכת שוב והולכת לישון ב 12 וחצי בלילה, ושוב פעם קמה, תמיד בבוקר אני עושה מתיחות (חשוב לי כל הענין הזה) בדרך כלל יום כן יום לא. מנסה כמה שיותר . מתאמנת על ריקודים בג'ז כדי שאני ימשיך לרקוד יפה בדיסקוטקים ובמסיבות שיש פה ושם. בלע כל פעם שאני אוכלת אני משיארה את הלחת ליד המחשב אני לא מחזירה דברים למקום, המזוודה עוד מיום שישי שבת שהיה שבת חתן, גכי אחותי הכי גדולה התחתנה, עוד מלא הבבגדים ובדברים שלי. אני הופכת את החדר כל יום, החדר שלי נריה כמו פח זבל אחד שלם, אמא שלי כועסת עליי, אין לי זמן לכלום וזה סך הכל מה שאני עושה, אני לא מוצאת בלכ המבאלגן שתי תמנוות שנורא חשובות לי. היום מצאתי את עצמי שקטה כל השעו(אני מאלו שמשתתפות בשעור), כבר יומים אני שקטה ואני רק חושבת על מחשבות, איזה מפגרת את שאת לא לומדת לתאוריה, אין לי בגדים אין לי זמן ללכת לקנות בגדים(כי אין לנו בעיות כספיות ואין לי ביע הללכת לקנות) אני יושבת עם עצמי שקטה וחושבת על כל כך הרבה דברים גרועים שיש, ואז אני הולכת היום לחדר כושר יוצאת משם עם חיוך פשוט כיף לי שם אני חושבת גם על מה ייקרה שאני יהיה בצבא, עם אני יישרת רחוק קרוב או מה כדי לי, אולי רחוק כדי להתשנות אבל קשה לי לא לישון יד אזור הבית אז אולי לא, אני לא יודעת זה בעצם הסיכום של החיים שלי, הייתי רוצה לשמוע דעות, חוץ מדעות שאני צריכה פסיכולוג מה אתה מציעה לי וכו'. מה עובר עליי?)))): חוץ מזה יש לי חברות ואני חולה עליהן!

נועה, הייתי מציעה לך כן להתרגל לזה שמחזירים צלחת למטבח, ואולי להתרגל לזה שאוכלים ליד השולחן. עדי

נועה יקרה, נשמע שאת מאד עסוקה מבפנים : חושבת הרבה מחשבות - על עצמך, על העתיד, על מי שאת, על מי שאת רוצה להיות , על מקומך בחברה ובמשפחה... נשמע מאד אופייני ונורמאלי לנערה מתבגרת, ובהחלט אפשר לומר "שהיינו בסרט הזה..". גיל של גיבוש הזהות, של בדיקה למי ולמה אני מתאימה, גיל של שינויים פיזיים, מנטליים וסערות רגשיות... במכתבך הארוך אני מזהה ( ותקני אותי אם אני טועה ) שאת קצת "מוצפת" מכל סערת הרגשות הזו, וזה בהחלט טבעי ומובן. ביקשת שלא יציעו לך ללכת לטיפול, אבל נראה לי שלא כדאי לך לפסול זאת על הסף. אין בכך כל פסול, וזה לא אומר שום דבר שלילי על מי שאת. זה פשוט יכול מאד לעזור לך בתקופה זו של בדיקה עצמית והתלבטויות. נחמד שיש את מי לשתף, מישהו שיכול לעזור לך לעשות קצת סדר בדברים... בהצלחה בכל מקרה ! ליאת.

לליאת, אני לא מאמינה בפיסכלוגיים אני בחהלט לא חושבת שעם אני יידבר מול מישהו ויספר לו את הצרות שלי, או יקשיב לי, וגם עם הו יקביש לי אז יופי לו, הוא יגי דלי בערך מה שאת או כל אחד אחר אומר לי, וזה לא עוזר אני לא מאמינה בפסיכלוגיים אפילו לא בקצת \-:

נועה יקרה שלום רב, אני רואה שגולשים בפורום כבר הספיקו להגיב להודעתך ולכתוב לך מעט דברים. ובכן, את מספרת על הפרעת אכילה שהיתה לך (ולא ממש מפרטת מה היה ואיך) ועל שהצלחת לרפא את עצמך. זהו באמת תהליך חשוב ונהדר, אבל יחד עם זאת עולה עיסוק אובססיבי אחר: העיסוק בספורט. איכשהו נדמה כי החלפת אובססיה באובססיה: במקום מזון ודימוי גוף, הפך לעיסוק בספורט... אני יכולה להבין מעט ממה שממלא את הצורך שלך בספורט, ובהכרות שלך עם האנשים שם...זה באמת הופך את כל העניין למשהו שהוא מעבר לרק ספורט. זה ספורט, זה אנשים, זה חברותא, זה תקשורת, חברות.... את מביעה התנגדות קשה ללכת לטיפול, ולמרות שאינני מסכימה עם זה, אני יכולה להבין את המקום בו את נמצאת כרגע. אין לי אפשרות לעזור לך במטה קסם, אבל אולי היה כדאי שתשתפי מישהו שאת מרגישה שיכול להבין אותך ויש לו גם רקע בטיפול/חינוך: מורה בביה"ס, היועצת, רכזת שכבה, אחד ההורים...או כל אחד אחר שנראה לך מתאים ובעל דיעה שמקובלת עליך. חשוב שתנסי לבדוק מה את יכולה לעשות בקשר לנדון, כי אני מאמינה שכשתתגייסי, עצם הריחוק שלך מהחבר'ה בחדר כושר עלול להרע את מצבך ולגרום לך לדיכאונות ורגשות קשים. חבל, לא? בברכה, טלי

הנה אני הפרט על ההפרעות האכילה, הייתי מפחדת לאכול לחמניה או לאכולאפילו יוגורט, הייתי אוכלת כל יום 4 או 5 פירות וזהו, ועם הייתי אוכלת ורמלי בכמיות ממש קטנות כל עשר - 7 - 5 שעות תלוי מה עם זה פרי אז רק אחרי 5 שעות הרשתי לעצמי עוד משהו ועם זה פסטה אז רק אחרי 10 או 7 שעות רשתי לעצמי עוד משהו, אז לא הבנתי כלום בנושא ובדבר, הרגתי לי את כל העצמות בגוף, הלכתי לרמכז להפרעות אכילה(את בטח זוכרת אותי כי כתבתי פה פעם[-=, את חייבת לזכור, נועה שהלכה להפוך אל הפוך עם חברה ולא רצתה לגלות להורים שלה) נראה עם תזכרי ;-}, אקיצר, הלכתי למרכז הגרועה הזה, בסוף גם סיפרתי לאמא שלי לאבא שבטח כבר אמא סיפרה, הם התנהגו עליי ממש לא יפה, וגם הרופא משפחה שלי לא אהב אותם הוא אמר שהוא מכיר את המקום הספציפי הזה, יצאתי משם והמשכתי להרזות, עד שפשוט לא אהבתי את זה שאני רזה מידי והחלתטי ללכת לדיאטנית שתתן לי תפריט שאני ייעלה במשקל(פתעום קרה מהפך) היום אני אוכלת כל 33 שעות ועם בלי לי גם כל שעה ועם בלי גם כל חצי שעה חחח, נכון אני עדיין לא אוכלת שווקלד ופיצות וגנאק' פוד כי אני לא רוצה... אבל טוב לי ואני אוכלת באמת מה שבלי. אז ככה, הציעו לי ללכת לעשות כושר כדי שבזמן שאני ימשין שהגוף ישמין בצורה יפה יותר, בגלל שששרפתי לי עצמות ושרירים משהו כזה. וכך עשיתי ונהייתי אובסיבית לזה, כל כך כיף לי עם האנשים האלו בתישע וחצי חזרתי משם היום, ו15 דקות חרי האימון(בדרך כלל זה יותר) כולם מדברים איתי וצוחקים איתי וכולם איתי ומאוד מאוד כיף לי!!!! שלא בלי ללכת, ואני אומרת לעצמי בלב שאני יוצאת לשם, זה לא טוב אני אובסיבית אולי אני ייצא משם. אבל אז אני עוצרת וחושבת על זה ככה, עם זה המקום היחיד שגורם לי לשמוח, למה שאני יפסיק עם זה? אני גם חושבת המון פעמים, מענין מה הם יחשבו שפתעום הם לא ייראו אותי יותר שם \: לא הבנתי, את מביאה התנגדות לזה שאמרתי שאני לא מאמינה בטיפולים כאלו? או שאת מביאה התנגדות בזה שלא כדי לי באמת כמו שאני אמרתי ללכת לכזה דבר.? תראי, אני מאמניה בכל מקרה שאני התגייס, שייצא לי ללכת פחות למכון כושר, אני לא יהיה בדיכאון בגלל זה רק בהתחלה יהי הלי קשה ואיכשהוא אני התרגל אחר כך, אמרו לי שהחיים בצבא נורא משנים ויותר מתבגרים מגיל 18, מישהו אמר לי שאני ככה כי אני התגבר בשלב רק יותר מאוחר, זה נכון ? (כי אני לא רוצה )-:), חברים שלי יודעים ממה אני סובלת, ההורים שלי גם כן יודעים אפילו האחים והאחיות הדודים הבני דודים, כל מי שצריך לדעת יודע, חוץ מהאנשים מהחדר כושר והיועצת שאין סיכוי שהם יידעו, יש לי תמיד חיוך מרוח על הפרצוף לא יודעת למה.... אולי נולדתי עם זה? בקיצור, האנישם שם חושבים שאני הילדה הכי מאושרת בעולם זה פשוט חיוך שמרוח תמיד על הפרצוף זהו זה, לילה טוב [-: אני ייחכה לתגובה שלך מחר בתודה רבה הא ועוד דבר, גם ההורים שלי נגד פסיכלוגיים, הם גם לא רוצים שהצבא יידע מזה וכו'.

שלום שמי דינה אני סיימת שנה שעברה ללמוד צילום במכללת ויצו מחפשת עבודה בצילום ביקרון צילום דיקומנטרי , אבל כל הצעה תתקבלתודה

כאן זה פורום עבודה סוציאלית, דהיינו כל מה שקשור למקצוע זה. צילום לא ממש קשור...

אני בוגרת תואר שני בטיפול בהבעה ביצירה באוניברסיטת לזלי קולג', שלוחת נתניה. האם ידוע לך על אפשרות לעבוד כמטפלת בשילוב אומנויות עם אוכלוסיות של הפרעות אכילה ו/או טיפול במבוגרים ?

דפנה שלום רב, לצערי לא ידוע לי על משרות פנויות. את יכולה תמיד לפנות למרכזים להפרעות אכילה בבתי החולים השונים, כמו תל השומר ורמב"ם, ולשלוח קו"ח.... בהצלחה, טלי

האם יש מקומות נוספים באיזור המרכז בהם אפשר ללמוד לתואר ראשון בעבודה סוציאלית חוץ מאונ' ת"א ואונ' בר אילן?

אורה שלום רב, למיטב ידיעתי, התשובה היא לא. בברכה, טלי

יש לי שאלה... האם יש עבודה בכלל לעבודת סוציאלית? האם שווה לי ללמוד את המקצוע הזה\ מה החסרונות והיתרונות לעבודה שכזאת? אנא עני לי בהקדם...

אורה למיטב ידיעתי לאוניברסיטת בר אילן יש שלוחות, גם באזור המרכז כמו אריאל ורחובות שבהם ניתן ללמוד ע"ס. מידע יותר מפורט אני ממליצה לך לקבל ישרות באוניברסיטה 5318355 בהצלחה.

אני התקשרתי.. והם מזה מגעילים..... הם מתיחסיים אלי כי אני מבינה הכול ואם אני לא מבינה אז הם עושים אוף שכזה מה עכשיו להסביר לה...... איפה כדאי ללמוד עו"ס???????? מה צריך לדעת.. ואיך יודעים שזה מתאים לי...

האם מקובל שעובד סוציאלי יטפל במשפחה ביחד ולאו דוקא בבעל בנפרד ובאשה בנפרד? האם ייתכן מצב שצריך לטפל בנפרד??

יוסי שלום רב, עובד סוציאלי יכול לטפל גם במשפחה כיחידה, וגם בכל אדם מבני המשפחה בנפרד - זה תלוי בעיקר בבעיה שבעטיה המשפחה פנתה או הופנתה אל העובדת הסוציאלית. בברכה, טלי

היי לכולם ולטלי הכל התחיל כך אני אם חד הורית שמגדלת את ילדתי בכבוד ומסירות אביה של ילדתי כבר שנה לא משלם מזונות ועושה הכל בכדי להתעלל בי יש לציין שבעלי לשעבר היה ילד מוסדות בא ממשפחה מצוקה קשה אימה בוגדנית סדרתית שזרקה אותו לרחוב. הלשעבר שלי יאמר לזכותו עשה הכל בכדי לרכוש השכלה גבוה ואני שבאה ממשפחה טובה פרשתי את כנפיי עליו וקבלתי אותו איך שהוא ללא דעות קדומות אך לצערי הדבר לא הסתדר בעלי נאף בלי לדפוק חשבון וראה בי אם כל הרוע ידעתי למרות ההשכלה הגבוה משהו מהנפש שלו לא השלים עם עברו לכן ראה בי את אימו הסוררת והתנקם בי התגרשתי ממנו ולקחתי את ילדתי איתי כמובן שלא עמד בהסכמים טרטר אותי ואת הילדה הבעייה שבעלי ניחן בלשון חלקלקה ואפילו החליט לשים כיפה על ראשו ולשחק אותה אדם צדיק כל זה הבנתי הוא כיסוי למעללו הלא כשרים החלטתי לערב עובדת סוציאלית שמתברר שהייתה מקושרת עליו דרך דודו אך כמובן אינה מודה בזאת פקידת הסעד החליטה לעשות יד אחד עם בעלי ולפגום בחוות דעתה עליי לדוגמה שהילדה הקטנה לא מפותחת ומוזנחת דבר שאינו נכון את כל מרצי אני משקיעה בה ובלבושה ובחינוכה בעלי רוצה את חזקת ילדתי לכן מפעיל את כל התותחים הכבדים בשבילו כולל העובדת הסוציאלית שמשקרת במזיד אז מה עושים ?. למי פונים.? היכן יש להתלונן על עובדת סעד מסוכנת? האם יכולים להוציא את ילדתי למרות שאני ישרה למשעי ללא עבר פלילי,באה ממשפחה יציבה ומכובדת וזאת עפ חוות דעת לא אובייקטיבית של פקידת סעד שמקושרת לבעלי ? נא תנו לי טלפונים של גורמים שיעזרו לי תודה

מיכל שלום רב, מדבריך עולה כי את מצויה בימים אלו במערכת קשה של מלחמה עם בעלך לשעבר אודות ילדכם המשותף. המלחמות הללו לעיתים הופכות לקשות, כואבות ומשפילות. לצערי נראה לי שזה מה שקורה לך. אז ראשית אני רוצה לומר לך שעליך למצוא לעצמך מקום בו תוכלי לפרוק את התחושות הקשות העולות בך בתוך התהליך הקשה הזה. שנית, לגבי שאלתך, להערכתי עליך לפנות קודם כל לעובדת הסוציאלית האחראית על העו"ס שמטפלת בך ובבעלך. במידה ולא תיעני, הייתי פונה למנהל/ת הלשכה לשרותים חברתיים במקום מגורייך. במידה ואלו לא יעזרו, את מוזמנת לפנות לאיגוד העובדים הסוציאליים ולבדוק כיצד ניתן לשפר את המצב, ויתרה מזו, לפנות לנציבות קבילות במשרד העבודה והרווחה בירושלים. את כל הטלפונים תוכלי להשיג דרך שירות 144 של בזק. בהצלחה, טלי

טלי שלום! ביתי בכתה א' בת זקונים ( יש לה שני אחים בן בן 15 ובת בת 12) יוצאת מהכיתה במהלך שיעורים מקצועיים וזאת בעקבות ילדה שהיתה עימה בגן ( לטענת המחנכת ומורות מקצועיות היא נגררת אחר הילדה השניה) זו כבר פעם רביעית שזה קורה שוחחתי עימה בבית והובטח לי שלא יקרה שנית , ושוב זה חזר על עצמו ,גם עם המחנכת דיברתי וביקשתי שטפל בשורש הבעיה מכוון שאני פחות מקצועית ולה יש את הכלים הדרושים, והתרעתי ע"כ שאם הבעיה לא תטופל זה עלול לחזור שוב , והנה באמת ביום ראשון זה קרה ,ביקשתי להיפגש עם המחנכת ולמצוא פיתרון . מה דעתך ? אני כבר מרגישה מוטשת . כיצד לדעתך עלי לנהוג? מיעצים לי לנתק את הקשר עם הילדה , אך לדעתי זה לא פיתרון כי תמיד יהיה ילד אחר שהיא תגרר אחריו , אני כל הזמן מחדירה לילדתי שצריך להיות לה שיקול דעת ולחשוב מה טוב ומה רע. מצפה לתשובתך! גלית

גלית שלום רב, להערכתי יש לפנות למחנכת הכיתה שנית, ואולי אף לקבוע פגישה עם יועצת בית הספר או הפסיכולוג של בית הספר. לא בטוח שלילדה יש איזשהי בעיה, וייתכן שאת ובעלך, כהורים, זקוקים רק להדרכה כיצד להתמודד עם הילדה במצבים אותם את מזכירה. בהצלחה, טלי

טלי שלום! נפגשתי עם המחנכת והתיעצתי איתה בקשר לנושא הנ"ל, סוכם שבכל שיעור עם מורה מקצועית מקריאים שמות ( לודא שכולם נוכחים) ובנוסף היועצת תשוחח עימן ותסביר להן את חומרת המצב. בפועל, היועצת פגשה אותן באקראי בהפסקה וכדרך אגב דיברה איתן שיותר לא יצאו משיעור. לדעתי - נשמע ממש לא רציני , מה את חושבת ע"כ?

האם זה נכון שבעלי מקצועות טיפוליים מאופיינים בד"כ באישיות נרקסיסטית שאחד הביטויים שלה זה צורך לפרסם את עצמם?

אני לא יכולה להפריך לגמרי את טענתך, כי בכל אחד מאיתנו יש מאפיינים נרקיסיסטיים, השאלה היא המידה. לגבי אנשי מקצועות הטיפול, זה משתנה...בדיוק כמו לגבי האוכלוסיה הכללית. מעניין למה אתה שואל.... בברכה, טלי

אולי מישהו יכול לעזור לי ולהסביר מה זה אומר "מסלול נמרץ" לעוסי"ם? תודה.

אני יודעת שמדובר בתוספת כלשהי לעו"סים שעובדים בשירות הציבורי, אך אינני יודעת דבר מעבר לכך. ראיתי ששאלת את אותה השאלה גם בפורום של איגוד העו"סים, ואני מקווה ששם תקבלי את התשובה. בהצלחה, טלי

שמי מאיה והשנה סיימתי תואר בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, אני מתקשה במציאת עבודה בתחום ואשמח לשמוע טיפים או הצעות עבודה. כרגע אין לי העדפות לתחום ספציפי והעבודה גם לא חייבת להמצא באשדוד (העיר בה אני גרה) בתודה מראש מאיה

מאיה שלום, כמה הצעות , מניסיון אישי : 1. בבית איגוד העובדים הסוציאלים בת"א יש ספר הצעות עבודה. כדאי להגיע ולהציץ. 2. פשוט לשלוח הרבה קורות חיים ללשכות לשירותים חברתיים, עמותות וארגונים טיפוליים שונים. לפעמים זה לוקח הרבה זמן, אבל יכול להיות שפתאום מתפנה תפקיד, והקורות חיים שלך במקרה נמצאים שם... 3. אם התחום לא ממש חשוב לך כרגע- יש המון הצעות עבודה בתחום הסיעוד. פשוט תציצי במודעות הדרושים בעיתונים. על פי רוב, לא דורשים שם ניסיון רב... 4. כמובן, לחפש כל תפקיד רלוונטי אחר בעיתונים. לא להתייאש, בסוף מוצאים ! בהצלחה.

הצעות עבודה מתפרסמות מעת לעת על לוח המודעות בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב. אני מניחה שגם באוניברסיטאות האחרות... בהצלחה!

אשמח לדעת היכן ממוקם בית איגוד העו"ס בת"א

מאיה שלום רב, קיבלת תשובות מצוינות. אין לי מה להוסיף! שיהיה בהצלחה, טלי

עבור פרוייקט ייחודי של נוער עולה (בגילאי 15-16) ללא ההורים בפנימייה חינוכית, דרושות משפחות לאירוח פעם בשבועיים (בסופי שבוע) ובחגים. פניות למספר גופים לא הביאו לתוצאות. האם ידוע לכם לאן ולמי ניתן לפנות לצורך איתור משפחות? תודה, ענת

האירוח בתשלום? בכל מקרה, את יכולה לנסות דרך לשכות הרווחה, או לנסות לקבל מידע מהשירות למען הילד, שהם, עד כמה שידוע לי מתעסקים הרבה עם משפחות מארחות...כמו כן, ישנם ארגונים שמגייסים מתנדבים (בעיריות, למשל, או מי שאחראי על ביטוח מתנדבים בירושלים, לדוגמא), ואולי באחת הדרכים האלו תצליחי למצוא משפחות. בהצלחה.

ענת שלום, אפשר לנסות לפנות למועצה לילד החוסה וגם לארגון " הפורום הישראלי", שעובד בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ומפעיל פרוייקטים שונים בתחום זה.

אם את לא מפחדת מהחרדים האיתי מציע לך לפרסם מודעה בעיתון חרדי או ליפנות לאחד האירגונים שלהם

שלום טלי אני מתעניינת בלימודי תואר שני בע"ס בהתמחות בטיפול באמנות, שמעתי שקיים כזה מסלול באוניברסיטת באר שבע, אם יש לך מידע על התוכנית הזו, האם צריך הכרה של משרד הבריאות(כמו שאר התוכניות לטיפול באמנות, בית ברל, לסלי קולג' וכו'..) או שכיוון שכבר יש תעודת מטפל אין צורך......הבנתי שהם לא מוכרים ע"י משרד הבריאות, מה זה אומר מבחינת אפשרויות עבודה, ועם מה אני בעצם יוצאת??(מלבד התואר השני כמובן) אשמח אם תעני........ תודה מראש

שירה שלום רב, לצערי אין לי מידע על התוכנית. הכי טוב זה להתקשר לאונ' בן גוריון ולשאול. ואם יהיו לך פרטים, אשמח אם תחזרי לספר לכולנו. בהצלחה, טלי

לבני בן החמש יש מדי פעם התפרצויות זעם כשהוא מתעצבן על מישהו. הגננת שלו סיפרה לי שאיזה יום הוא התעצבן על בן כיתתו שקישקש לו בחוברת צביעה ופשוט נכנס לקריזה , התחיל לצרוח ולהתפרע אפילו הפך את אחד הארונות בגן. למרות שלא היו הרבה התפרצויות מסוג זה, הגננת בכל זאת אומרת שיש לו הרבה מטען בפנים ושכדאי כבר בהתחלה לקחת אותו לשיחות, תרפיה במוסיקה. בסה"כ הוא ילד חכם, חברותי, מתנהג יפה בגן, משתתף במפגשים וכו'. מה לעשות ולמי לפנות בנושא זה? דינה

התנהגות כזו אצל ילד בגיל כה צעיר עשויה לחלוף במשך הזמן ולא בהכרח תישאר דפוס התנהגותי קבוע. עם זאת, אם ההתנהגות נמשכת , גורמת להפרעה והטרדה ללא סיבה ואף גוררת תלונות מצד הורים, כדאי שתפנו לרופא ילדים שיפנה אתכם לאיבחון במידת הצורך. לא כתבת איך הוא מתנהג בבית ? האם גם כלפיכם הוא מתפרץ כך והופך רהיטים?

דינה שלום רב, אם ההתנהגות חוזרת על עצמה באופן תדיר, הייתי ממליצה לך לפנות הן לרופא ילדים, ומאידך לשקול פניה לטיפול באומנויות/מוסיקה וכו'. זה יכול להועיל מאד. בהצלחה, טלי

אני לא מבינה , למה כל "בעיה" שיש לילד או כל "סטייה" קטנה מהנורמה שולחים ילד לטיפול. ראבק הוא רק בן 5. מי שיכולה לטפל בו זו רק אמא והאבא שלו. וכדי לטפל בו הם צריכים לבדוק מה קורה אצלם. אני מתנגדת באופן נחרץ שכל גננת תשלח את הילדים לטיפול ומתנגדת גם לכך שהורים ישלחו את ילדיהם שמישהו אחר יטפל בהם. ההורים צריכים לקחת אחריות ואם הם לא יודעים מה לעשות שהם ילכו לטיפול. לאמא היקרה! תסמכי על עצמך ואם יש לך שאלות תשאלי ותתייעצי אל תרוצי לשלוח את הילד לטיפול.

לאמא שלום! את צודקת בסך הכל הכללי, אך מה לעשות שלפעמים אין לנו את הכלים הנכונים, וגם אם נתיעץ קשה מאד ליישם זאת כהורה, ואם יש אלטרנטיבות למה לא לנסות? כי אם הבעיה תחריף מצבו יהא גרוע שנה הבאה הוא יהיה בגן חובה ובאופן אוטומט ( אם לא יטופל) יככב שמו גם בביה"ס ( האמיני לי מתוך נסיון מר) גלית

להפעלת מערכת תמיכה למתבגרים באינטרנט במסגרת פרויקט חדשני שמפעילה עמותת עלם דרושים מתנדבים מעל גיל 25 , בעלי אוריינטציה / הכשרה בתחומי הטיפול והחינוך וידע בסיסי בהפעלת מחשב ויישומי אינטרנט. עדיפות לבעלי נסיון בעבודה עם נוער ו/או לבעלי נסיון בתמיכה אינטרנטית. למתנדבים תינתן השתלמות בנושא "תמיכה באינטרנט למתבגרים", מטעם המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער והיחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב. ההשתלמות תשלב תיאוריה והתנסות בסימולציות בשדה, תינתן ע"י טובי המרצים בתחום ותספק לבוגריה תעודה מטעם היחידה ללימודי המשך בבית הספר לעובדה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. על המעוניינים לשלוח קורות חיים לקרן אייל-מלמד רכזת אינטרנט ופרוייקטים ממוחשבים עלם [email protected]

לפי מיטב ידיעתי יש פרויקט דומה בשם "סהר" והוא נותן מענה לכל הגילאים. מדוע לא לאחד את הגורמים המסייעים ולתת שירות אחד טוב, אמין וחזק, מאשר כמה גופים קטנים יותר וחלשים? חבל על הביזבוז הן בכוח האדם, והן במשאבים כספיים. ולכל המעוניין, מצ"ב הקישור לאתר סהר - http://www.sahar.org.il בברכה, טלי

למיטב ידיעתי סהר הוא אתר שנועד לתת תמיכה לבני נוער הנימצאים בסיכון אובדני. עלם זו עמותה הנותנת מענה לבני נוער מנותקים הנמצאים בשולי החברה ולאו דווקא בסיכון אבדני.

שלום. אני מאובחנת כמאנית דפרסיבית ומעונינת ליצור קשר עם קבוצת תמיכה חברתית של מאובחנים כמוני אשמח אם תצרו עימי קשר בתודה מראש תמר

תמר שלום רב, אני ממליצה לך לפנות למרכז לעזרה עצמית, שם יש להם מידע על קבוצות רבות שמתקיימות. להלן הקישור: http://www.selfhelp.org.il/ בהצלחה, טלי

טלי שלום יש לי בעיה כיצד לנהוג ואני בטוחה שתוכלי לעזור לי אני עובדת באיזור חרדי במרכז, ומקום העבודה שלי שוכן בבניין מגורים שרובו ככולו מאוכלס ע"י אוכלוסיה חרדית. בכל יום.. בסביבות שתיים עשרה בצהריים מגיעים הביתה שני ילדים (בני 6 ושנתיים) לביתם בקומה העליונה. יש להם מן הסדר "מוזר" שכזה שהם מגיעים ומחכים ליד הדלת עד שאחד ההורים יגיע (בסביבות שעה יותר מאוחר). ילדים קטנים, כידוע, לא יכולים סתם לחכות ליד הדלת והם מתחילים לטייל בבניין, ללכת לרחוב וכו'. אתמול הם היו לבד במשך יותר משעה וחצי - כאשר בן השנתיים רצה ללכת לרחוב ואחיו הגדול תפס אותו ברגליים והפיל אותו (וזה עוד בנוכחותנו - מי יודע מה היה קורה לולא היינו באיזור) רצינו, חברתי ואני, להתקשר לגורמי רווחה אך אישה חרדית מהמשרד עצרה אותנו בגלל ש "א. דבר מקובל בחברה החרדית שילד קטן שומר על אחיו הקטן יותר ו- ב. אין זה ענייננו ואסור לנו להתערב." בקשר לעובדה המצערת הראשונה - נוכחתי לא אחת בקיומה. ובקשר לעובדה השניה - דווקא אני חושבת שלאור המצב בישראל לאחרונה (ורק אתמול, אגב, התפרסמו שני סיפורים על ילדים שנשכחו בלי כוונה וכאן מדובר על ידיעה ברורה) אולי כדאי וראוי לעשות מעשה. מה לדעתך עלינו לעשות? לדבר עם אחד ההורים? מה לומר? לדבר עם גורם אחר? תודה מראש על תשובתך תמר

תמר שלום לדעתי כן לדבר עם ההורים לפחות שיתנו מפתח לילדים בבית גם מסוכן אבל יותר בטוח מבחוץ(אני רק מקווה שלא יכעסו על הילדים כי אם הם משאערעם אותם לבד הם עוד עלולים לכעוס עליהם שהם משתוללים) בי כל הכבוד לך על האיכפתיות

תמר את חרדית? אני כן זה נכון שבציבור החרדי נהוג שאחים שומרים על הקטנים-דרך נכונה ללמד על עזרה לזולה אך כול הורה צריך שהיה לו את השכל מאיזה גיל ועל איזה גיל מתחילים לשמור אני ממליצה לך לדבר עם האמא ולספר לה מה ראית. אני היתי ממליצה לך לכתוב לה במכתב כך יותר קל לקבל ביקורת (בשם אלמונית)

תמר שלום רב, ראשית, אני רוצה לציין שאני מאד מעריכה את האיכפתיות שלך, ואת הרצון לעזור. שנית, לגבי המקרה, ראיתי שכבר אחרים הספיקו להגיב להודעתך, ומה שעולה מתגובותיהם הוא שצריך לדווח, להתריע. השאלה העיקרית היא למי, ואיך לעשות זאת. ובכן, כמייצגת את הממסד הציבורי הייתי ממליצה לך לפנות, אפילו בצורה אנונימית ללשכת הרווחה האזורית, בשיחת טלפון או במכתב. אולם מכיון שאנו מדברים על אוכלוסיה חרדית, בעלת דפוסי התנהגות שונים מאלו החילוניים, אפשר לשער כי אפשר לנקוט בדרכי פעולה אחרות, כמו לנסות לדבר עם ההורים, עם אחד השכנים ואפילו עם הילדים עצמם.... החשוב הוא שעליך להיזהר שמרוב הרצון לעשות טוב, שחלילה לא תיפגעי...כיון שהסביבה יכולה לראות בך כ"מלשינה"... בהצלחה, טלי

תודה שענית לי וסליחה שלקח לי זמן לחזור בני תמיד היה בכין כולם יכולים להרגיע אותו כולם מודעים שהוא נפגעה מהר(גם אני נפגעת) אנו גרים בחו"ל והבי"ס היחיד באזור שמלמד בסיגנון של ביתנו הוא ילד טוב ומאוד מצליח בלימודיו

לאמא שלום רב, האם ניסיתם טיפול עם הילד? כיום יש טיפולים נפלאים כגון תרפיה באומנויות, שמסייעים לילד להביע את רגשותיו ולהתגבר על קשיים. מה דעתך? בברכה, טלי

שלום רב אני עובדת סוציאלית (תואר ראשון), מעוניינת לדעת היכן ניתן ללמוד טיפול זוגי? ומה ההכשרה שצריכים על מנת לעסוק בכך? בתודה מראש

ליאת שלום רב, אמנם אינני מטפלת זוגית, אולם לפי הידוע לי ישנן תוכניות לימודים הן במכונים פרטיים והן באוניברסיטאות השונות במסגרת לימודי המשך, לטיפול זוגי ומשפחתי, כגון: תל"ם (תחנה לטיפול משפחתי) ועוד. אפשר לעשות חיפוש באחד ממנועי החיפוש למילים "טיפול זוגי", כך תוכלי למצוא את מבוקשך... בהצלחה, טלי