נמאס לפחד כל הזמן :-(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
הצילו...אני מיואשת בת 42...שלא ממש נהנית מהחיים. לפני כשנה התגלה לי קריש דם בריאה. החלמתי, אך נאלצתי להפסיק את הטיפול בנוגד דיכאון שעשה לי טוב כמה שנים לפני (מדללי דם ונוגדי דיכאון מעלים סיכון לדימומים). במהלך השנה עלו חרדות בלתי פוסקות על כל תחושה לא טובה בגוף, עם כל בדיקת דם, וכו' וכו'. הגעתי למצב שכל כאב הוא משהו מסוכן, והרופאה שלי כבר רואה אותי כל שבוע. לאחרונה הורידו לי מינון של מדללי דם ואמרה לי המטולוגית שאני יכולה לחזור לנוגד דיכאון כי הסיכון פוחת מאחר ואני על מינונים נמוכים. אני חוששת להחליף חרדה אחת באחרת. אני מיואשת. כל הגוף כואב לי ואני מבוהלת מאוד. מדמיינת שזה הנורא מכל. הפסיכולוג המקסים שלי מאוד מעודד חזרה לטיפול תרופתי. השאלה היא עד כמה מצב נפשי מתוח מאוד וחרדתי, יכול לגרום לגוף להרגיש לא טוב? כיצד ארגיע את עצמי כשאחוזר לתרופה, ולא אלחיץ את עצמי מפחדים נוספים? הצילוווווווו...אשמח סתם לכל תגובה תודה תודה
שלום שולה, בהחלט מסכים עם הפסיכולוג שלך שבמידה וניתן מבחינה רפואית לשוב לטיפול נוגד חרדה הרי שהדבר מומלץ. על פניו אני מתרשם שאת במעגל הרפואי לא מעט זמן ועם תחושות פיזיות לא נוחות בלשון המעטה. הדבר לכשעצמו מגרה חרדה ודאגה. עם זאת שימי לב שכשאות הרגעה מגיע את מאפשרת לעצמך לנוח מבחינה מנטלית ולמלא את המחסנים הנפשיים בפעילויות מהנות שמשיבות את עצמך לעצמך. אני מחזק אותך על היותך בטיפול פסיכולוגי. חשובה הכנות והנכונות מול ועם הפסיכולוג להתמודד עם החרדה ולקבוע סדר יום שעוזר להסיח את דעתך מהגוף.
מנהל פורום פסיכולוגיה רפואית
