דיכאון לאחר ניתוח....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
שלום דוקטור .. לפני שנתיים במקרה לגמרי התגלה אצלי גידול דרגה 1 במוח שנקרא גליומה עברתי ניתוח והוציאו את זה אם עושים לזה כריתה מלאה אז יש סיכוי שלא יהיה חזרה של התהליך .. היום אני בגיל 35 ונשוי ומאז הניתוח אני כל יום בוכה על מה יהיה אם יחזור יש לי ילדות קטנות שלידם אני עושה כאילו הכל טוב ואיך שהם הולכות לישון ישר מתחיל לבכות לא רוצה לראות אנשים ותמיד מרגיש שעולה הבכי ... לוקח ציפרלקס שלא ממש עוזר אני תמיד חושב על זה אפילו שאני אוכל או עובד וישר מתחיל לבכות מרגיש שזה גדול ממני .. אין לי יותר שמחת חיים כל יום הולך לישון מקודם מאוד ... ומרגיש שאף אחד לא מבין אותי באמת
שלום אברהם ותודה על השיתוף הכנה, אתה בהחלט מתאר מצב כאוב ומטריד, בו אתה חרד מאפשרות של הישנות חוזרת של הגידול. נשמע שזה תופס את מרבית תשומת לבך עד כדי הפרעה למהלך החיים התקין, לפחות מהבחינה הרגשית. מה שאתה מתאר עשוי להתאים לתגובה דיכאונית מעורבת עם חרדה בעקבות האירועים הרפואיים, שככל הנראה היוו איום וטראומה עבורך. מומלץ ביותר להיעזר בפסיכולוג.ית רפואיים העובדים בבית החולים או בקופה בה אתה מבוטח. מטרת הטיפול תהיה לעבד את האירועים המורכבים שעברת יחד עם סיוע רגשי להתמודד עם הפחד והדכדוך שאתה חווה בשגרת היום יום. זה נורמלי שאחרי שעוברים את מה שאתה עברת מפתחים תגובה נפשית שלילית. אתה צריך לאזור כוחות ולפנות לעזרה מקצועית שתשיב לך את החיוניות הנפשית.