עזרה................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
היי יהודה, אני בת 20 לפני כחודשיים וחצי עברתי ניתוח חסימת מעיים. אספר מעט מה קרה לפני(סליחה מראש על האריכות): כאבי בטן כדקירות, הרגשתי שחותכים אותי בסכין מבפנים, הקאות מרובות מאוד בהתחלה אוכל, אח"כ מיצי קיבה שהלכו והתכהו. בלילה הראשון הגיע פעמיים מתנדב מד"א שאמר שזה וירוס, כך גם הרופא משפחה ובמוקד אותה תשובה- רק נתנו לי עירוי נוזלים לא בדקו אותי גופנית, שום נוגד כאבים/ הקאות לא עזר. הייתי אובדת עצות, חלשה מאוד ללא אוכל, רק ביום הרביעי הגענו לבית חולים, כמו במיון הכל הולך לאט הייתי עם בטן מנופחת כמעט כמו חודש 6! בדק אותי שם כירורג מתחיל שבסוף הפנה אותנו למחלקת נשים, הטרטרנו מהבוקר עד שבלילה לאחר שסוף סוף עשו לי CT ראו שזו חסימה וישר התבצע הניתוח. לקחתי הכל בקלות, והרגשתי בסדר עם זה. היה צורך לנקז את הניתוח בעקבות זיהום שהתחיל תופעה שנכרכה בכאב. שלושה שבועות אחרי הניתוח החלו כאבי בטן, היינו במיון פעמיים ולא נמצא משהו, הומלץ על גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה . לקחו לי ביופסיה בגסטרוסקופיה ונקבע לי תור לתוצאה רק לאחר שלושה חודשים! שוטטתי רבות בחיפוש באינטרנט עם התופעות שחשתי, עלו תוצאות לא מרנינות והתחלתי לדמיין את עצמי באותם מצבים... לבסוף אובחנתי עם דיספפסיה פוסט ניתוחית. לאחר הניתוח היה לי דופק מהיר, שהוטב כעת מצבו והוא מואץ לדוג' בהליכה ממושכת. נוסף לדופק, יש לי גם גלים של כאבים בחזה בעיקר באמצע ומטפס לוושט, לעיתים נוטה לצד שמאל. אני יודעת שדופק מהיר וכאבים בחזה יכולים להיות כתוצאה מלחץ וחרדה שהיו מנת חלקי בתקופה האחרונה. אני טיפוס שאוהב לדעת, במיוחד אני מוצאת עניין בתחום הרפואה ככה שאני לא יודעת ממה נובע החיפוש הרב שלי בתחום. דבר נוסף, שאני חוששת מאוד שתשנה אצלי חסימה כיון שהסיכוי לכך עולה לאחר ניתוח בבטן אני לא יכולה לעבוד עדיין שעות רבות ביום, ככה שיש לי הרבה שמן פנוי ואני מוצאת את עצמי מתעסקת הרבה במחשבה על מה שקרה לי, בקריאה על כל מיני תופעות, מחלות בעיקר בדרכי העיכול והלב שזה האיברים שיש לי בהם כאבים. ועכשיו לשאלה, אני לא רופאה, אבל ממש מרגישה שיש קשר בין הכאבים בחזה והדופק המהיר לכל מה שקרה לי בתקופה האחרונה (כמובן שאבדוק מבחינה רפואית כמו שאמר לי הכירורג) יכול להיות שההתבוססות שלי בכל הנושא לא עושה לי טוב? (אני מנסה להתנתק ללא הצלחה...) האם אני צריכה לנסות להתנתק ממה שקרה לי? אם כן, איך אני יכולה לעזור לעצמי בנושא? חשבתי ללכת לנסות טיפול CBT, אבל אני חושבת שאני טיפוס שכלי לפי מה שאני מכירה את עצמי ככה שאולי יהיה לי קשה. אוסיף עוד משהו קטן, שיש לי ימים שאני נופלת לעצבות לפעמים גם מגיעה לבכי, מה שלא עשיתי שהייתי בשיא הכאבים מה אני צריכה לעשות כדי לעזור לעצמי להתמודד עם הכל? תודה רבה(-:
שלום נוי ותודה על השיתוף הכנה, את עברת ועדיין עוברת הרבה וטוב את עושה שקודם את עושה את כל הבירורים הרפואיים בשביל לבדוק מאין מגיעות התחושות הגופניות. נשמע מאוד מטלטל כל מה שאת עברת ואין לי ספק שיש עוד הרבה שאת לא כותבת ושמדובר גם בתקופת הסתגלות פיזית רגשית ונפשית. בין השורות אפשר גם להרגיש את הרוח האופטימית שלך ואת הסקרנות שלך להבין מה קורה איתך ומה את יכולה לעשות. בדיוק כמו שהגוף שלך עבר טלטלה גדולה גם העולם הרגשי והנפשי שלנו עובר טלטלה באירועים מסוג זה. ובדיוק כמו שידעת לפנות לעזרה רפואית כשצריך ככה אותו דבר לגבי הנושא של עזרה פסיכולוגית, היום יותר מתמיד זה זמין זה מקצועי וזה מסייע.