עצבות ממש ממש לא קלה בגלל הבת של אחי

שלום רב אימי נפטרה לפני שנה וחצי. מאטד מאוד אהבה ומאוד פינקה את הילדים של אחי. לי אין ילדים. בהלוויה ביקשתי ממנה להגיד כמה מילים. אז היא אמרה שזה לא מרגיש לה נוח. אמרה במפורש שזה לא בגלל בכי או התרגשות, אלא שפשוט זה לא מרגיש לה נוח. אני לא יכולתי להגיד כי כל הזמן הייתי בוכה. לכן ביקשתי ממנה. אציין שבתקופה האחרונה היה לאימי אלצהיימר ולכן לא תיקשרה. אבל שנים רבות רבות מאוד אהבה ופינקה את הנכדים. אני לקחתי את זה מאוד קשה. מבחינתי זה כאילו אמרה: כמה שנים לא היה לי אלייה כלום, את העבר אני לא מחשיבה ולכן לא רוצה להגיד עלייה אף מילה. עוד הוסיפה ואמרה שאם אני אכתוב כמה שורות היא מוכנה להקריא. כי אני זו שכתבתי ולא היא. שאלתי היא האם אני צודקת שזה מאוד מאוד פגע בי? האם ככה צריך להתנהג לסבתא שכל כך כל כך אהבה ופינקה אותה ממש ללא הפסק? סליחה על אורך השאלה. תודה רבה להתייחסותך.