שנת צהריים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
שלום, אני בת 26 ובחודשים האחרונים קורה לי דבר שבהתחלה זיעזע אותי והיום אני יכולה לפעמים להנות ממנו. זה לא קורה לי כשאני קמה בבוקר,רק כשאני קמה אם ישנתי במשך היום,למשל בצהריים. אני מתעוררת,לא חולמת,ערה לחלוטין מודעת לחלוטין רואה את הכל את החדר את הגוף שלי אבל לא מצליחה להזיז כלום. כאילו הגוף שלי משותק 100 אחוז. אולי את הראש אני מצליחה להזיז לא זוכרת בדיוק.. הדבר הזה מלווה הרבה פעמים בכל מיני דברים מוזרים,לא חלומות,דברים אמיתיים שברור לי שהם לא אמיתיים אבל לא מבינה מה זה אמור להיות.. כאילו אירוע מוחי או משהו.. אתן דוגמא למה שהתרחש היום בשבת בצהריים כשהתעוררתי. זה קרה וכבר הבנתי שזה מה שקורה,לא נלחצתי כמו בפעמים הראשונות כי אני יודעת שזה כמה דקות ואז הגוף שלי משתחרר.. אבל היום זה לקח הרבה זמן עד שהשתחררתי הרגשתי שאולי חצי שעה,הייתי חייבת לקום כי הייתה לי הודעה בטלפון וידעתי מי זה ולא יכולתי לענות. התחלתי להילחץ האמנם,נהנית מזה איך שהו. תוך כדי הדבר הזה,הסתכלתי על החלון שמעל המיטה שלי וחשבתי שאם אפתח אותו אז יכנס קצת רעש וגם רוח ואולי זה יעזור לי להפסיק את זה,אבל לא יכולתי להושיט את היד. בשלב הזה המצאתי איזו תאוריה שלמה על זה שכנראה המוח שלי ישן חלקית ולכן זה לא באמת קורה לי? אולי זה סוג של חלום צלול? אבל הייתי כל כך מודעת אני זוכרת הכל כמו שאני יודעת שאני יושבת וכותבת עכשיו במחשב. מכיוון שחשבתי שאולי הגוף שלי לא באמת לא זז,אז הושטתי יד לחלון,לא ראיתי אותה זזה אבל מה שכן,שמעתי את החלון נפתח והרגשתי את הרוח ושמעתי את הרעש העמום הופך לפחות עמום. זה לא עזר הפתיחה של החלון ועברתי לפיתרון אחר,בכל פעם שהרגשתי משהו קצת שונה חשבתי שאולי זה מתחיל להשתחרר התחלתי לעשות תנועות מאוד חדות על סף ההשתוללות כמו ג.וק הפוף הייתי.. אבל הגוף לא זז ולא ראיתי אותו זז. עדיין לא נלחצתי,לא היה לי ספק שעוד מעט זה השתחרר ונהנתי מהדבר המוזר הזה שלא יכול לקרות בשום מקום אחר ושהוא מיוחד בעיני.. אבל כל פעם פספסתי את ההזדמנות להשתחרר מזה והתעצבתי, בשלב הזה כבר התחלתי להתייאש ורציתי לחזור לישון ולנסות להתעורר מחדש ,הרגשתי שאני מסוגלת לזה ובדיוק כשעצמתי עיניים פתאום הגוף השתחרר והדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל על החלון והוא היה סגור.. אני יכולה להישבע שאני שמעתי את הקולות בחוץ יותר חזק ברגע שפתחתי אותו (אפילו שלא ראיתי את היד שלי עושה את זה וגם לא ראיתי את החלון נפתח,)יכולה להישבע בכל היקר לי שהייתי ערה והרגשתי את הרוח שנכנסת מבחוץ... מה העניין הזה? יכול להיות שזה אירועים מוחיים מזעריים? האם אני צרכה ללכת לבדוק את זה אצל רופא? או אולי אני משתגעת מדי פעם והוזה? רואה דברים שלא קיימים.. מתחילה להילחץ מהתופעה הזו.. אחדד את זה שזה קורה לי כבר כמה חודשים לעיתים קרובות מאוד ורק בשנת היום ולא בלילה או בבוקר.. .ועוד דבר אגיד,כשהגוף שלי משתחרר אני מרגישה כאילו חלשה,כאילו נלחמתי עכשיו שעות מול איזו חיה מטורפת שלא וויתרתי לה עד שמתה מייאוש.. והגוף קצת רועד.. Wtf?!? אשמח לתשובות,הסבר... תודה, רומי.
שלום רומי והתנצלותי על האיחור בתגובה, את מתארת שינויים המתרחשים בתפיסה שלך את המתרחש סביבך וביחס לגופך. תפני בבקשה לבדיקה נוירולוגית על מנת לשלול מצבים גופניים הכרוכים בתחושות אותן את מתארת. במידה ואין אינדיקציה למצב רפואי הכרוך בכך אני בהחלט ממליץ לך על בחינה פסיכולוגית יותר מעמיקה שתברר את מקורן.