פיזי או פסיכולוגי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
שלום רב, אני בת 20 וחצי וכחודשיים אני סובלת מבעיות בשתן- תחושה של חוסר התרוקנות שמלווה בצורך ללחוץ כדי להפיק עוד קצת שתן. במהלך יום באופן כללי מרגישה "מרוקנת" לסירוגן. הופניתי לבדיקת שתן, תרבית שתן, בדיקת אולטרסאונד של איברי האישה ושל דרכי השתן. כל הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין וגם בבדיקת שארית שתן נאמר לי שההתרוקנות היא מלאה. הופניתי לבדיקת דם וכן להתייעצות עם אורולוג מומחה. בינתיים מחכה לתור. רציתי לדעת האם ישנה אפשרות שהגורם הינו נפשי? אובחנתי על-ידי פסיכולוגית לפני כ8 שנים כסובלת מOCD (שכלל צורך כפייתי להתנקות) אך המצב השתפר מאז בצורה ניכרת, וכמו-כן למרות שחשתי בעבר שאני שרויה בלחץ/חרדה לא היו לי סימפטומים כאלו. לפני כשנה היה לי מקרה שבו ברח לי קצת שתן ממש לפני ההתרוקנות, ובערך מאז התחילו הסימפטומים, שבאו והלכו וכרגע בשיא העוצמה. השאלה היא מה גרם למה? האם "הפספוס" הוא שהניע את הכל מבחינה חרדתית? או שבעיה פיזית גרמה למקרה הראשוני מלכתחילה? אשמח לתשובה, באופן כללי חוששת מאוד מבדיקות נוספות שאצטרך לעבור שאולי תהיינה לשווא... תודה רבה וחג שמח :)
שלום קורל, מניסיוני המקצועי קשה מאוד למתוח קו ברור בין הפיסי לפסיכולוגי, למרות שברור לי למה את מתכוונת. התרוקנות של שלפוחית השתן היא תהליך טבעי שמושפע מגורמים שונים, ולבמצבי מתח וחרדה יש בהחלט השפעה ישירה על תפקודה. עשית נכון שהלכת לבדוק רפואית את מצבך, ולפי דברייך עד כה מצבך מבחינה רפואית הינו תקין. כלומר, נשאר לבדוק יותר לעומק את הצד הנפשי-רגשי. חשוב שתביני שבדיקה פסיכולוגית לא בהכרח תצביע לך על הסיבה לבעיה שאת מצביעה עליה, ולרב הפסיכולוגית תעזור לך להבין יותר טוב כיצד את מגיבה היום לתחושות הפיסיות שלך, האם את נלחצת, האם את יודעת להרפות ולהרגיע את עצמך, אלו מחשבות מתעוררות בך כאשר זה קורה, וכדומה.. טיפול פסיכולוגי יעזור לך להבין טוב יותר את עצמך ויסייע לך להפחית משמעותית את עוצמת הסטרס בו את שרויה. אני מאמין לך שמה שאת מרגישה הוא אמיתי לגמרי ושאת לא ממציאה את כל זה, רק שהאמיתי הזה לא חייב להיות כתוצאה מבעיה גופנית שיש לך. אני גם לא הייתי ממליץ לך לחפש מה "הבעיה" הנפשית שגרמה לזה, אלא הייתי ממליץ לך להתמקד בהתמודדות יעילה עם המצב. דעתך?
שלום רב לך יהודה ניניו, ראשית אני רוצה להודות לך על התגובה המהירה! מה שאתה כותב הוא אכן נכון, ריאלי ויעיל. הבעיה היא באמת שהכל מצביע על כך שהמקור אינו גופני. באופן כללי אני בן אדם בריא ומעולם לא סבלתי משום בעיה רפואית כלשהיא. מצד שני, לעולם אי אפשר לדעת ואני מניחה שהרבה אנשים שאובחנו רפואית במשהו לא שיערו זאת לפני. בזמן האחרון יש הטבה מסוימת במצב, למדתי קצת להרגיע את עצמי במיוחד אחרי התרוקנות לפני השינה על-ידי תרגילי נשימות. במשך היום אני פשוטו כמשמעו בכל פעם שהולכת להתרוקן משתדלת לא לחשוב יותר מדי, "לעשות" ולצאת כמה שיותר מהר. מה שעדיין מטריד אותי הוא שבעבר, למרות שהייתי בחרדה גבוהה הרבה יותר, לא קרה לי דבר דומה. הייתי נמנעת באופן רצוף מהתפנות בשירותים ציבוריים לדוגמא ולא הרגשתי שום לחץ, דבר שכיום קשה לי מאוד לבצע. אני עומדת בפני דילמה רצינית, בעוד כחודש אני מתחילה ללמוד באוניברסיטה וחשוב לי מאוד לנסות ולהתגבר על הבעיה הזו כמה שיותר מהר. המצב שסבלתי ממנו בעבר גרם לי להפסדים רבים ואני לא רוצה לחוש מעוכבת יותר. פשוט נדמה שבכל פעם שאני מתגברת על קושי מסוים שקשור לאבחנה הפסיכולוגית שלי מופיע לאחריו קושי נוסף... ולשאלתי-האם עליי לפנות שוב לייעוץ פסיכולוגי? ישנם מצבים שאני מרגישה מרוקנת לחלוטין, "נורמלי", ולכן אני יוצאת מהנחה שאם הייתה בעיה רפואית המצב היה גרוע יותר. רופא המשפחה גם אמר שזה יכול לנבוע מלחץ (עד כמה שזה נשמע לי מופרך לפעמים) אבל בכל זאת רוצה התייעצות עם אורולוג. מה עליי לעשות? תודה רבה רבה :)
מנהל פורום פסיכולוגיה רפואית
