אני לא יודעת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
אני לא יודעת אם מותר או לא לכתוב.[אולי טעיתי אבל היתה לי הרגשה שאחרי שדנים בענין פעם אחת עדיף שלא]ואולי זו היתה רק טעות שלי... אבל הרגשתי בתקופה האחרונה ובמיוחד היום שאני צריכה עצה מבחוץ. כלום לא הולך..למרות ההשתדלות [אני יודעת שהרופא כנראה יגיד שזה לא מספיק] אבל הרגשתי שהכוחות שלי נגמרים מאמץ...סתם דוגמא החלפתי לתרופה כימוטרפית למיאסטניה כדי להוריד סטוראידים בגלל הנזקים ובגלל הסכרת תופעות הלוואי שלה כלכך קשות בחילות פריחה מגרדת על הידים בזמן אחר ההיתי נכנעת אבל הפעם החלטתי שלא ואני בתוך הבלגן הזה כבר 5 שבועות. הסכמתי לרכוש [למרות שמכבי סרבה] באופן פרטי סוג של זריקות על מנת לאזן במעט יותר את הסכרת.. וכלום לא משפיע..בבדיקת A1C מאתמול התשובה 9.7. כששלחתי הודעה בדבר התשובה לרופא..הבנתי מהתשובה שהוא כבר מיואש .למרות שזה לא נאמר בפרוש [אבל אם מכירים תשובות של אדם אפשר לדעתי להבחין].. אמרתי לו שנכנעתי ומבחינתי הוא היה יותר מבסדר ועזר להלחם אבל החולה הכל כך "מאתגרת" ומסובכת. נכנעה.. אין לי מושג למה כלום אבל כלום לא מצליח..ואין לי כבר כוח להבין אפילו... אולי נכון לתת לדברים להיות בלי להלחם ואז יהיה רגוע יותר. תודה על ההקשבה
ערב טוב, אנחנו נמצאים כבר תקופה לא קטנה בשיחות כאן בפורום, מהן עולים קולות הייאוש, המאבק, התקוות והאכזבות. זהו מסע ארוך, אני מסכים, לא קל בלשון המעטה ברובו, אני מבין, אבל את צריכה לקבל החלטה אמיצה ולאפשר לעצמך ללוות את עצמך בטיפול נפשי תומך, מכיל ומאפשר מרחב של התבוננות על כל מה שקורה, תמיכה ברגעי משבר וייעוץ שידע לגעת גם בכוחות ולא רק בקשיים.
לרוב אנשים שחוטפים סטירה אחת ועוד אחת לא מושיטים את הלחי לשלישית... תודה וחנוכה שמח