רצון האמיתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
שלום אני רווקה בת 40, עד לפני חצי שנה כלל לא הפריע לי שאין לי ילדים. בתקופה האחרונה זה גורם לי למצב רוח רע מידי פעם וקשה לי מכל מיני סיבות מנטליות ורפואיות להביא ילד לבד. בלי קשר לכך הייתי בולימית בעבר הרבה שנים ומצבי רוח משתנים הם דבר שיש לי מידי פעם. שאין לי מצב רוח אני מרגישה כמה אני מסכנה בגלל מצבי הנוכחי אבל שלקחתי כדור אנטי דיכאוני במשך 3 חודשים כמעט ולא הרגשתי את הרצון להיות אמא אלה להיפך היה לי ראש טוב והיה לי ביטחון ברווקותי וכו'. הפסקתי את הכדורים ושוב אני מרגישה חסרת תקווה בנושא הזה בלבד! שאלתי היא כזו: איך אפשר לדעת מה הרצון האמיתי של האדם? שהוא במצב רוח טוב או שהוא במצב רוח ירוד שלמעשה אולי זה רק כימיה במח ולא בהכרח נסיבות החיים? האם הרצונות של האדם צריכים לקבל משמעות רק שהוא מאוזן ומצב רוחו טוב? מקווה שהוסברתי נכון. תודה
שלום לך, שאלת שאלה פשוטה אבל עמוקה ופילוסופית יותר מפסיכולוגית. מקריאה נוספת של דברייך אני יכול לאמר ששני הצדדים יכולים להתקיים בעת ובעונה אחת בך, הצד שמשתוקק לילד ואולי גם לזוגיות/משפחה ולצדו הצד שנהנה מחיי הרווקות על כל המשתמע מכך. ציינת שמכל מיני סיבות מנטליות ורפואיות אינך יכולה להביא ילד לבד, ואני מסיק, במילים אחרות, שקודם לילד יש אולי לגעת בנושא הזוגיות בחייך. אם הבנתי נכון אז כאשר את מאוזנת תרופתית ואינך חווה דיכאון אזי גם תחושות שליליות הקשורות בהיותך לבד אינן פוקדות אותך, וכאשר אינך מאוזנת את נוטה יותר למחשבות ותחושות שליליות. ללא ספק מעורבת כאן כימיה שמסייעת לך לחיות באיכות חיים טובה יותר ולכן השימוש בה נחוץ ותורם. דווקא בתנאים אלו הייתי ממליץ לך להיעזר בטיפול פסיכולוגי על מנת להיטיב להבין את הקונפליקט העומד בבסיס הדברים שלך. יהודה