קילוף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה רפואית

05/06/2015 | 15:16 | מאת: ח

שלום, כבר הרבה מאוד זמן שיש לי התנהגות שאני לא מצליחה להמנע ממנה למרות שהיא מזיקה לי ואני באמת משתדלת- אני מקלפת את שפתיי ופוצעת לעצמי את הקרקפת. כל פעם מחדש כשאני מצליחה לא לגעת זמן מה אני מרוצה ממראה השפתיים ואומרת לעצמי שלא אשוב לעשות זאת אבל תמיד נשברת ומוצאת את עצמי מקלפת במודע או בלי לשים לב בכלל.. בקרקפת יצרתי פצע שאני לא מאפשרת לו להחלים ולמרות שביקשתי מחבר שלי להעיר לי בכל פעם שאני עושה את זה אני לא מצליחה להפסיק כי לא תמיד הוא לידי למנוע ממני לגעת בזה. אני מאוד מתביישת בעצמי שאני לא מצליחה להפסיק את ההרגל המוזר והמזיק הזה. מה יכולה להיות הסיבה ואיך נפטרים מהבעיה הזו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, ההתנהגויות שלך הקשורות לפציעת העור בשפתיים ובקרקפת קשורות בחרדה וכפייתיות. אני מאמין שבתקופות/ימים/שעות בהם את חווה יותר מתח ואו דאגה התנהגויות אלה מחמירות. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קלאסי, שזמין בכל שירות פסיכולוגי במערכות הרפואיות (בתי חולים, קופות חולים) אמור להיות מספיק על מנת לעזור לך להכחיד את ההתנהגויות הללו. לעיתים נדרש גם טיפול תרופתי לתקופה מוגבלת על מנת שתרגישי הפחתה בכפייתיות ועל מנת שתוכלי להטמיע את ההנחיות הפסיכולוגיות יותר בקלות. אני מכיר את השירות הפסיכולוגי בבילינסון שנחשב לטוב ובאיכילוב. את גם יכולה לחפש בגוגל פסיכולוגים רפואיים שמתמחים בכך (זה נקרא CBT) בהצלחה

08/06/2015 | 18:06 | מאת: ח

מנהל פורום פסיכולוגיה רפואית