ניתוק מן החברים מהעבר

שלום לך ורד, בראשית דבריי אני רוצה לחזק אותך ואת בתך על שנים לא פשוטות שאת מתארת, וזה אני בטוח רק על קצה קצהו של המזלג. ניתוק ממעגלים חברתיים זהו צעד לא פשוט שככל הנראה בתך קבלה לאחר זמן לא קטן של התלבטות. ייתכן ובכך בתך מסמנת את הגבול בין חייה ה"ישנים" לבין חייה החדשים. אקטים מסוג זה אנו רואים לא מעט אצל אנשים שעברו משבר בחייהם, כשניתוק מדברים שהיו טרום המשבר נדמה כמסמן התחלה חדשה. עם זאת, לא הייתי מסתכל על כך רק בעיניים חיוביות, בהחלט ייתכן ודווקא זהו סימן לא חיובי. אני מציע שתשבי עם בתך ותנסי לברר מה הוביל אותה להחלטה שכזו, האם זה משהו שקשור בה, האם זה משהו שהם אמרו או עשו...עוד אני ממליץ לך לברר באווירה חיובית כמובן ולא חטטנית האם יש אנשים שהיא מתחברת איתם, מהלימודים, מהאינטרנט אולי... אני מניח, מהיכרותי עם מצבי חולי ופגיעה גופנית, שההיבט החברתי הוא לא היחיד שנוטה להיפגע. יש גם את העניין התעסוקתי שהזכרת, יש את נושא הזוגיות, הקשר עם המשפחה, ועוד כהנה וכהנה. הייתי מעוניין לדעת האם איפשהו לאורך הדרך בארבע השנים האחרונות ראה את בתך או אתכם כמשפחה פסיכולוג או פסיכיאטר?