לאחר ניתוח
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה רפואית
שלום, לפני כחודשיים עברתי באופן פרטי איזה-שהוא ניתוח בהצלחה. המנתח איש מאוד נחמד ומקצועי. הוא היה מאוד זמין, ביקר אתי כל יום בבה"ח, לאחר מכך התקשר כמעט כל יום וכך עד להחלמה שלמה. כיום אין סיבה להיות איתו בכשר, אבל אני לא מפסיקה לחשוב ולפנטז אליו. מתגעגעת מאד. ביום אני מאד משתדלת להעסיק את הראש במשהו אחר, אבל כל בוקר אני מתעוררת עם שמו. איך יוצאים מי זה?
פונה יקרה, טבעי שתחושי רגשות חיוביים וחמים כלפי זה שהיה שותף מרכזי בטיפול בך ובהחלמתך, על אחת כמה וכמה כאשר הוא מפגין יחס חם ואנושי, ועל אחת כמה וכמה כשהמדובר בדמות סמכות. עם זאת לעיתים קורה והמטופל/ת מתאהבים ברופא/ה המטפלים בהם, והמייצגים עבורם את אותה הדמות עליה תמיד חלמו. כל תהליך ההתאהבות ברופא המטפל מבוסס בחלקו הגדול על העובדה שהחולה לא מכיר באמת את הרופא/ה ומשליך עליו/ה את הפנטזיות הפנימיות שלו. החולה לא מתאהב ברופאה, אלא בפנטזיה שלו. זכרי שזה מסוג האובדנים שצריך לקבל, שמערכת היחסים עם הרופא תישאר, לטובתך, כזו המתמקדת רק בבריאותך ובדאגה שתישאר כזו עוד שנים ארוכות. וייתכן וזו גם הזדמנות עבורך לבחון את נושא הקשרים הזוגיים בחייך קצת יותר לעומק במסגרת של טיפול פסיכולוגי. בהצלחה
מנהל פורום פסיכולוגיה רפואית
