פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי צורך "לתקן את עצמי". נגיד אני רושם למישהו הודעה בווטסאפ ואז כאילו אני "חוסר על עצמי" שהייתי צריך "לרשום את הדברים אחרת" ומרגיש "מוטרד" מזה כי הייתי צריך "לכתוב את זה אחרת" כאילו הניסוח או ההתבטאות שלי היו "שגויים".אני כאילו מרגיש צורך "לחזור על עצמי" מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? האם זה נורמאלי שאנחנו "מיתחרטים" על מה שאנחנו רושמים או חושבים? תודה על תשובתך

בוקר טוב עמודי לסביות ונערות ליווי עשו לי לייקים ולא הבנתי למה נתקפתי ממש חרדה מזה ואז חסמתי את כולן פחדתי שאני משדרת שאני לסבית או משהו כזה ומאז אני חושבת שאני בהתלבטות וזה לא מפסיק להטריד את מוחי וגורם לי לחשוב שנכנסתי לסוג של הפרעה מסוימת כי אני לא מצליחה להשתחרר מזה !! מה את חושבת? פעלתי נכון? איך היית ממליצה לפעול במצבים כאלה? ואיך אפשר לאמן את המוח לא להאמין לכל מחשבה טורדנית שמגיעה ולחשוב שמדובר בהתלבטות אמיתית?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני "מפנטז" על כל מיני נשים לודווקא בהקשר המיני. כאילו אני "מדמיין" את הפנים שלהן. קורה לי נגיד שאני חושב על אישה מסויימת ולאחר מכן על אישה אחרת וכאילו קשה לי "להחליט" על מי לחשוב.יש לי כאילו "תחושת חרטה" שחשבתי על הבחורה הראשונה ולא על השנייה. יש לי לפעמיים גם מחשבה טורדנית כזו שאני "מפנטז" על מישהי ואז אני "אומר לעצמי" "שלא יצא מזה כלום" כי יתכן שהיא בכלל נשואה. המחשבות האלו "משגעות אותי" ולא נותנות לי מנוחה. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

משהו מטריד אותי ואני לא יודע מה . ממש כך יש לי חרדות ממשהו ומשהו מטריד אותי ואני באמת לא יודע ולא מבין ממה . איך אפשר לפתור אם מהשורש אני לא יודע ממה זה נגרם או מה הטריגר או מה מפריע ? זה הגיוני הרי לא ? אם יש לי חרדה או משהו במוחי וברגשותיי מציק לי ואני באמת לא יודע מימה זה אז איך אפשר לטפל ולפתור ? תודה על תשובתך המקצועית וערב טוב ושקט

תודה על המענה אבל אני רוצה לדייק כל פעם המוח שלי גורם לי לחשוב שאין לזה פיתרון ושאני כנראה אשאר ככה כל הזמן ואז המוח שלי בסטרס ובמעין חרדה שלא נותנת מנוחה וגורמת לי לחשוב שאני מקולקל למה לדעתך זה מרגיש שאין פיתרון כאילו למה החרדה גורמת לי לחשוב ככה או המוח שלי גורם לי לחשוב ככה?

שבוע טוב ומבורך שמי משה ואני כותב פה כי אני לא יודע איך לעזור לעצמי ומאיפה להתחיל כל השישי שבת הייתי מתוסכל ומצוברח ומפחד שיש לי הפרעה נפשית או בעיות נפשיות שגורמות לי לחרדות ומצבי רוח שונים אני נורא מפחד להכנס ללופ מחשבתי או לחרדות ואז להגיע למצב שאצטרך כדורים. אני מאוד חושש ומפחד ולא יודע מה לעשות .. אני גם מרגיש שונה כי אני מרגיש מקולקל שיש לי את זה אציין שאף פעם לא היו לי חרדות ברמה הזאת אז אני לא יודע מה קרה פתאום .. מתלווים לי מחשבות מכל סוג שהוא אבל בעיקר תחושה לא טובה גם כאשר אין מחשבות את חושבת שאני צריך לפנות לפסיכיאטר?

לפני שנה הייתי בתקופה נוראית , מדוכדכת, מדוכאת , רק מחפשת לאן ללכת לרבנים שינחמו אותי או למטפלות שיגידו לי שהכל יעבור אבל אני מרגישה שהכל אצלי בראש שאני לא מצליחה להירפא ולהאמין שיהיה בסדר ושזה יעבור לא מצליחה להכניס למוח שהכל בסדר . אחרי שנה נהייתי יותר טוב באמצעות טיפול טבעי שעזר לי עם מטפלת בשיטת טקסס בארס אבל כל פעם מחדש מהדהד לי בראש המחשבה או הפחד שאחזור להיות במצב הזה ואז כשאני חושבת על זה אני נכנסת לחרדה ונזכרת בכל התקופה שעברתי וממש מפחדת להכנס ללופ או להגיע למצב שארצה למות כמו שפעם רציתי איך מעלימים את כל זה מחיי ואי מגיעים להבנה שאני כבר במקום אחר אולי קצת יותר טוב ממה שהייתי (למרות שעדיין יש מחשבות שמטרידות או מצבי רוח משתנים במצב שלי)

אומרים ״אם יש ספק אין ספק״ - המשפט הזה כשלעצמו בלבל אותי מאד כי אם יש לי ספק והתלבטות לגבי הנטיה/זהות מינית/רגשית שלי אז זה בעצם אומר שאם יש ספק אין ספק, שכנראה באמת ההתלבטות קיימת אם יש ספק. הבנתי נכון? כי אני נשרטת ואני לא מבינה מאיפה בא לי הספק הזה אני לא מצליחה לפתור את זה ותמיד שאני מנסה אני מפחדת לגלות שאני נמשכת קצת לנשים מבחינה רגשית אשמח למענה שלך ותודה רבה לילה טוב ושקט

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם הפרעה נפשית o.c.d. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "מה הוא או היא רוצים ממני" אתן לך דוגמא לגביי אישה "זרה" יש איזו מישהי שיש לי תחושת בטן שהיא גרה באזור מגוריי. לאחרונה ראיתי אותה באייזה מידרחוב והיא אמרה לי משהו כמו "בוא רגע אני רוצה לומר לך משהו".עשיתי לה תנועה שאני "לא מעוניין" והיתרחקתי זה גרם לי למחשבות טורדניות כמו:"אני לא מכיר אותה אז מה היא "רוצה ממני"? או מחשבה טורדנית כמו אוליי עשיתי טעות שלא דיברתי איתה כי הייה לא משהו "חשוב" לומר לי או שפיספסתי הזדמנות לשוחח עם מישהי או פיספסתי הזדמנות להכיר בחורה. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם זה טבעי שאנשים "תוהים" לגביי אנשים אחרים כי הם "לא מבינים" מה אחרים "רוצים מהם"? תודה על תשובתך

כשאני חושבת להתנסות עם אישה בשביל לפתור את הספק וההתלבטות שכבר יש לי שנתיים אני מתחילה להתנגד לזה מבחינת המודע ואני מרגישה עם זה לא בנוח ושלא בא לי ומתחילות לעלות אצלי הרבה שאלות ובתכלס אני לא רואה את עצמי עושה דבר כזה ויוזמת אבל מצד שני אני לא יודעת איך לפתור את הדילמה הזאת שנכנסה לי לחייים היא לעיתים נראית לא קשורה אליי בכלל וזרה לי הייתי בטיפול סיסיטי זה כן הרגיע לי את החרדה אבל לא קיבלתי בהירות את ממליצה לי בכל זאת ללכת לפסיכולוג שחוקר זהות מינית? כי ניסיתי את השיטה שלך, לרשום בטבלה כמה חשבתי על זה ביום ומה עשיתי וחשיפות והנה אחרי שנה וחצי עדיין אני באותו מקום

בוקר טוב אמרת שחרדה לא קיימת ללא מחשבה טורדנית שנלווית אליה אם כך , אספר לך שאני חווה ספק והתלבטות בדבר מסוים בחיים שלי ולא מתלווה לי לזה חרדה אבל גם אי נוחות ורצון לדעת אחת ולתמיד לכאן או לכאן . אני מנסה לטפל בזה אך ללא הצלחה ואני לא מגיעה להבנות בשום צורה . אני מרגישה חצויה מצד אחד מתנהגת איך שאני מרגישה באמת ומצד שני יש את הספק שמטנטו בלי סוף אבל הנה - ללא חרדה כשמתלווה חרדה זה מחשבות טורדניות ומחשבות סרק . מסכימה איתך אבל כשמדובר במשהו שמציק ובהתלבטות מסוימת שלא מתלווה אליה חרדה אך אני כן מנסה לפתור את ההתלבטות באמצעות מטפלים מה זה אומר ? איך פותרים ומגיעים להבנה ולבהירות, זה פשוט הזוי

תוך כדי שאני מתפלל לזיווג הגון (אישה) עולה בי מחשבה אבל איך בורא עולם יתן לך זיווג הגון עם אישה אם יש לך ספקות ואולי אתה רוצה גבר ואז אני מתחבט עם המחשבות והספקות בראש שלי ולא מצליח להאמין כמו שצריך איך מתגברים על זה?

היי שרון יש לי משהו שמאוד מציק לי יש לי חברות טובות ולפעמים אמא שלי מציגה אותן כששואלים מי הן בשבילי אז אמא שלי אמרה למישהו - ״זו חברה של נופר״ וישר אני מקשרת את זה שהיא מתכוונת שהיא בת זוג שלי ואני מרגישה עם זה לא נעים ולא נוח איך משחררים מזה?

הי אני סובל כבר הרבה שנים, ממחשבות אובססיביות לא רצויות, כשהמחשבות נמצאות במודע, אני לא מנסה לסלק אותם, אבל הבעיה היא, שלפעמים אני בלחץ ומתח בלי סיבה, וזה מרגיש לי שזה כנראה בגלל מחשבותלא רצויות שנמצאות בלא מודע, ואני הלחץ שהם לא יבואו למודע, מה ניתן לעשות עם הלחץ הנוראי הזה? זה כרוני , ומאד מפריע. נ.ב. לנסות לחשוב את המחשבות האלו בכוח=חשיפה, זה לא יעיל, כי כשהמחשבות לא כפויות הם לא מלחיצות, והחשיפה בבחירה שוב ושוב, בלי רגש, מקבלת אופי של טקס אובססיבי.

היי, שרון. קורה לי הרבה פעמים שאני מקרב את העין לחפצים מסוימים, ואז כאשר אני מרחיק את העין, אני חושש שאולי זה פוגע לי בראייה, כי עדשת העין משנה את הצורה שלה מקרוב לרחוק. אני כל הזמן חי בחרדה שהראייה שלי נפגעת. אני מאוד חושש שיום אחד אאבד את הראייה שלי לגמרי, וכל טריגר כזה מקפיץ לי את רמת החרדה. גם אחרי שהאירוע מסתיים, אני ממשיך לחשוב על הראייה שלי מספר ימים נוספים, והמחשבה לא עוזבת אותי. המחשבה עצמה שיום אחד אהיה עיוור מטרידה את מנוחתי. יש לי חרדה באופן כללי מלהיות נכה בגוף - אובדן שמיעה, אובדן דיבור, אובדן הליכה ועוד. אני לא יודע איך להתמודד עם הסיטואציה הזו. היא פוגשת אותי בכל מקום. כיצד אפשר להתגבר על זה? אני חסר אונים.. תודה מראש.

היי, שרון. תודה על המענה. אני מסכים איתך ברעיון שצריך להפסיק לעסוק בפחדים. בפועל, זה קשה מאוד ליישום. כדי להפסיק את העיסוק, נדרשת פה פעולה של הימנעות, והפעולה הזו גורמת למאבק פנימי. כדי לא להתעסק במשהו, אני צריך להילחם בזה, ולהרחיק אותו מהמחשבה שלי. ואז המאבק הפנימי הזה גורם לי להתעסק בזה יותר. הסיבה לעיסוק בפחד נובעת מקונפליקט מאוד עמוק שקיים בין הרצון שלי לבין המציאות. כאשר הרצון שלי להרגיש בריא, בעוד המציאות פוגעת בגוף שלי. אי ההתאמה בין הרצון למציאות יוצר את הפחדים והחרדות. גם אם קיימים רגעים שבהם אני לא מתעסק בפחדים, אני מניח שזה נובע מהדחקה זמנית, אבל בפועל העיסוק כל הזמן מתרחש אצלי במוח, בין אם באופן מודע ובאופן לא מודע. התיאוריה שלי נשמעת סבירה?

היי, שרון. הדחף לעסוק במחשבה נובע מפחד. זו כנראה הדרך לפרוק את הקונפליקט הפנימי שנוצר בתוך הנפש. לגבי העיסוק, התכוונתי יותר לעיסוק במחשבה, ולא בהתנהגות. אני לא מרגיש שאני מתעסק ברמה ההתנהגותית, אלא יותר ברמה המחשבתית. עצם העובדה שאני חושב על הרצון שלי לא להיפגע ולהיות בריא כל הזמן, אני מתעסק בזה, גם בלי לבצע טקסים. העיסוק במחשבה הזו נובע מאי ההלימה בין הרצון שלי לבין המציאות. לגבי העישון, אני מניח שהדחף הולך ופוחת ככל שמפסיקים לעשן, אך אני מניח שיש גם פעולה קוגניטיבית שעוזרת לדחף לפחות.. כמו שבנאדם מבין שעישון יכול לגרום למחלות סופניות.

היי, שרון. זו בדיוק הנקודה.. המחשבה הראשונית צצה ללא שליטה. לכן, אני לא יכול לשלוט על ההתעסקות בה. אני מתעסק בה למעשה ללא רצוני. זה שורש הבעיה. ברגע שאנטרל את המחשבה הראשונית (אני לא יודע איך כמובן), אז הדחף ייעלם. ניתן בכלל למנוע את המחשבה הראשונית? לנטרל את המקור?

זה לא שאלה כמו שזה הרגשה ותחושה שיש כאילו כמו תחושות אחרות בחווית החיים אני כל הזמן זוכר שהייתה לי חווית חיים אחרת איך שאני חווה אותם ופתאום יש כמו גיבוי כזה או שאתה כמו מסתכל מהצד אבל לא באמת מסתכל מהצד ואז כשאני משלים עם זה פתאום שוב חוזרת חווית החיים שאני מדבר אליה ונעלמת הלוואי תצליחי להבין אותי בין המילים ולעזור לי ולתת לי עצה

האמת זו פעם ראשונה שאני כותבת, נחשפתי לפני כמה חודשים לפורום, והוא עוזר לי להבין את הבעיה ולהרגיש לא לבד. אובחנתי עם ocd לפני בערך 13 שנים, בדכ אני מתמודדת עם מה שאני חווה, אך לאחרונה חלה החמרה במצבי ואני לא רגועה בכלל. הלכתי לאינטק לטיפול בבעיה בפעם הראשונה אצל פסיכולוג ומכוון שהגעתי במצב ממש טוב, אחרי טיפול של חודשיים בכדור ציפרלקס. הוא טען שהמצב טוב וטיפול cbt פחות יעיל כרגע, וכך באמת הרגשתי. הוא הציע שאם ארצה טיפול דינמי להבין את הבעיה. אמרתי שאשקול זאת מהפחד להכנס ולחפור בבעיה. לאחר הפגישה הרגשתי ממש לא טוב ושוב חזרו המחשבות למרות הטיפול התרופתי. אשמח לשמוע מה המלצתך לגבי הטיפול הדינמי?

סימפטומים את מתכוונת לטקסים? כי אין לי טקסים למעט מחשבות חוזרות וניתוח המחשבות ללא הרף.

שלום וברכה! שמי מרדכי בגיל 56 רציתי בבקשה לברר יש לי בעיה כבר תקופה ארוכה שאני מרגיש שאני לא נושם באופן אוטונומי ולא מצליח להשתחרר מזה אשמח לדעת תשובה מה עלי לעשות תודה רבה

היי שרון. התקשרתי לא היה מענה רציתי לחזור לטיפול. אני על הפנים החיים שלי הצטמצמו בצורה לא נורמלית. האוסידי מנהל אותי 24/7 אני בקושי יכולה לצאת מהבית להיות עם הילדים לבד כל הזמן מפחדת מהתקף חרדה ושאני אתעלף זה לא עוזב אותי לרגע. למדתי nlp מאסטר כלום לא עוזר . אשמח שתחזרי אליי אם יש לך מקום פנוי. שבוע מבורך

קראתי שאת מטפלת גם באישיות גבולית האם תסמיני אישיות גבולית דומים למאניה דפרסיה ? והאפ יש טיפול לאישיות גבולית

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי רוכביי אופניים "שתקועות לי בראש". אני יושב נגיד בספסל ציבורי בפארק או במידרחוב ורואה כל מיני רוכביי אופניים. יש כאלה רוכביי אופניים שנוסעים לאט ולכן גורמים לי לתחושה "קצת מרגיעה" ואני מרגיש "פחות מוטרד" מאפשרות של "אנטיפתיות" כלפיי או כלפיי עובריים אורח ויש כאלה שנוסעים מהר ולכן גורמים לי לתחושה "מלחיצה" ואני מרגיש "מוטרד" "ולא רגוע" כי עולות לי בראש מחשבות שליליות כגון:רוכב או רוכבת אופניים מסוג זה יכולים "להיתקל" בעובריי אורח כי הם יותר "אנטיפתים" כלפיי הסביבה וכאילו "סולדים" מעובריי אורח ויכולים פתאום "לצוץ" מכל פינה ולהיתקל בי ואפילו יכולים לקלל אותי ולהגיד לי "זוז מהדרך". אני הרבה פעמיים "נוטה" להיתמקד בפנים שלהם או שלהן בשביל לזהות "פוזיטיביות" או "נגטיביות" לפי האינטואיציה שלי ולסווג אותם או אותן "לקבוצה החיובית" או "השלילית" של רוכביי אופניים. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר אבל יש לי מחשבות טורדניות כאלה. מה את חושבת על מחשבה טורדנית כזאת? מה את חושבת על "סווג" או "חלוקה" שמיסתמכת על התמקדות בהבעות פנים "ומסקנות מיידיות" לפי האינטואיציה? תודה על תשובתך

שלום לפני שבועיים חזרתי לגור אצל המשפחה וכל השקיות בגדים ונעליים שלי היו בתוך שקיות זבל.אחרי חצי יום קלטתי שבמדף ליד השקיות השארתי אציטון מוטה כלפי מטה ישר הרמתי אותו ובדקתי שהוא סגור ולא נשפך.ראיתי שהוא סגור היטב.לאחר מכן נכנסה לי חרדה חדשה עד עכשיו כבר שבועיים שהאציטון נשפך על כל הבגדים והנעליים והתחתונים שלי.ומאז אני מתקשה ללבוש אותם.ואני שוקלת לזרוק הכל ולקנות הכל חדש למרות שזה יקר. מה אני אמורה לעשות לזרוק להשאיר לכבס? יש לי פחד שהכל רעיל ויזיק לי ולסביבה כי כביכול אציטון זה חומר רעיל למגע ונשימה.ופתאום לא בטוחה בכלל שבדקתי שהאציטון היה סגור וזה מנכר לי בראש. תודה.

היי אני סובלת מאוסידי כבר יותר משנה ופתאום בשבוע האחרון קפצה לי מחשבה על מה יקרה אם יכאב לי הראש ומאז כואב לי הראש בלי הפסקה באיזורים שונים, במצח, ברקות וכו אני לא רוצה להשתמש במשככי כאבים כדי לא ליצור תלות או ללכת להיבדק אצל רופא כדי שלא יווצר מצב שכל יומיים תצוץ מחשבה חדשה לגבי מחלה ואני אצטרך לפנות לרופא מה לעשות? הכאב משגע אותי ומפחידה אותי המחשבה שאולי דפקתי את עצמי לנצחחחח כאילו מה נסגר שאפשר לגרום לעצמך כאב ראש? זה הגיוני בכלל? איך אפשר לגמור את זה? אפשר לטפל באוסידי כזה? זה בכלל נקרא אוסידי? פליז תעני לי מהר

שלום. אני מאובחן כסובל מהפרעת חרדה מוכללת כרונית. בגיל 27 הותחל טיפול תרופתי ונקבע לאחר ניסיונות תרופתיים רבים כי נדרש טיפול תרופתי קבוע בכדורי לוסטרל יחד עם קלונקס. הבעיה היא שאני לא מצליח "להשלים" עם המצב ותמיד ראשי עוסק וטרוד סביב נושא הכדורים, הנזקים העתידים מהם, ההצטיידות, משמעות הנטילה מעכשיו ועד גיל 120 וכו'. לכן אני גם עוסק בכך בפועל יום יום בפורומים בעיקר בשעות הפנאי, בריבוי שאלות, בקריאת חומר רב. זה לכשעצמו פעולה שמגבירה את החששות והחרדות עקב ריבוי הדעות והסתירה בינהן ומצד שני אני לא מרגיש אני סומך על הפסיכיאטר שמטפל בי נדמה לי שהוא מבולבל ואומר לי אוטומטית "כן" על כל שאלה. נראה כי אם אשאל בו האם אפשר לקחת את התרופות 10 פעמים ביום במקום פעם אחת תשובתו האוטומטית תהיה "כן" עקב חוסר הקשבה אליי מתוך ההנחה שאני חוזר על עצמי עקב אובססיה/טורדנות מחשבתית. האם ניתן לצאת מהלופ האכזרי הזה שמזין את החרדות או שיש להקשיב לקול הפנימי ובכל זאת ללכת לפסיכיאטר/ית קשוב יותר בעל/ת סבלנות שישמע את המקרה שלי ויביע דעתו האם הטיפול הנוכחי הוא בגדר סביר ובטוח. אשמח לעצתך. תודה וסופשבוע חמים ונעים.

היי קוראים לי שירלי יש לי חברה הכי טובה שמרגישה בנוח לידי, מתלבשת לידי מתפשטת לידי ואפילו ישנה עם תחתון כשהיא ישנה אצלי במיטה אני מרגישה עם זה מאד לא בנוח ואני מפחדת להימשך אליה פתאום משום מקום כי כשהיא הייתה עם תחתון לא הבנתי למה היא הרשתה לעצמה את זה ומצאתי את עצמי מסתכלת ומציעה לה מכנס אני חוששת שעשיתי את זה כדי לא להימשך אליה ואני ממש מפחדת שיש לי נטייה לבנות או משהו . גם כשאני והיא יושבות ומדברות אני חושבת לעצמי ״כיף לי ממש לדבר איתה ומרגיש לי בנוח למה עם גבר לא ככה נוח כמו עם אישה״? מה את מציעה לי לעשות?

החשיבה האוטומטית שלך ברורה ואף עצובה. את לא אשמה: כי שטפו לך את המוח שלהיות לסבית זה בסדר גמור ואפילו רצוי עם כל התמיכה הפרוגרסיבית "ליברלית" בקיום חיים עם בן או בת זוג לפני בחירה חופשית אישית גם אם זאת תהיה העז של השכן. איש וגבר זה הטבע. השאר- הם המיעוט שכופה השקפותיו על כלל החברה באופן ברוטלי.

הי אמי היתה באמבולנס שהורידו אותה הביתה הבחור סידר מתחת לאלונקה ביד והצעירה ברגל שלה סידרה את הברזל מתחת לאלונקה ברגל ,אמי היתה האלונקה זה נראה לי זלזול ממש התרגזתי ,אני צודקת ?

זהו נגמרה לי האנרגיות ! כל פעם שאני רואה בחורה יפה אני מרגישה חרדה ולא משהו נעים, אני לא יודעת אם אני חשה איום ממנה כי היא יפה ומטופחת או שאני מפחדת שאני נמשכת אליה או מפחדת להימשך אליה זה מתסכל אותי כבר תקופה ארוכה תמיד כשאני מסתכלת על בחורות את יכולה לעזור לי להבחין מה ההבדל בין חרדה מאיום כי היא לכאורה יותר טובה או יותר יפה לבין חרדה אמיתית שאולי אני מפחדת להימשך אליה ?

מנסה את מזלי שוב לאחר שלצערי את לא מפסיקה למחוק לי.. אם אני חוששת ומלאת מחשבות שאני אשכרה לא יודעת מה הרצון שלי אישה או גבר ואני באמת מפחדת מלהיות בהכחשה לגבי מה אני רוצה - זה אומר שאני בחרדות או שאני באמת מבולבלת? אני שואלת כי אם אני בחרדות אני צריכה פסיכולוג ואם זה אמיתי אז אני רוצה ללכת לפסיכולוג חוקר זהות מינית. קשה לי נורא עם חוסר וודאות אני מרגישה מתוסכלת ומרגישה שאני משקרת על עצמי ולא חיה בשלום עם עצמי בייחוד שאני שומעת על אנשים שיוצאים מהארון אני ממש משייכת את זה אליי כאילו גם אני רוצה לצאת ולא ברור לי למה אני רוצה לצאת אם אף פעם לא הרגשתי שאני בארון רק בשנה האחרונה עלו בי תהיות ומחשבות כאלה אני רוצה ממך עזרה מתחננת

שלום אני חולת קרוהון אני עם נכות 65 פלוס 100 אחוז איי כושר פעולה עברתי כבר 2 פעמים ועדות רפואיות תמיד אישרו לי רק לשנה הפעם אחרונה ביום של הועדה התקשרו להגיד שלא צריך שאני יגיע שראו את המסמכים והם מאשרים ישר אני לא עניתי והגעתי בכל זאת הרופא בפרוטוכול כתב שלא אישר לצמיתות כי אני צריכה לעבור ניתוח נסיוני עכשיו עבר שנה יש לי ועדה שוב אני לא עשיתי את הניתוח הזה כי יש סיכוי גדול שאני ישאר עם סטומה לכל החיים כי יש לי מעיים קצר מאד .אז לא עשיתי את הניתוח עכשיו אני בהריון היו לי 6 אישפוזים חסימוצ מעיים גם דלקת קיצר המצב הרבה יותר גרוע אני שלחתי לביטוח הלאומי את כל הדברים אישפוזים והמוזר זה שקבעו לי בכל זאת ועדה רפואית ומוזר כי פעם שעברה שהמצב היה יוצר טוב אמרו שאני לא צריכה להגיע ועכשיו כן אני בלחץ יכול להיות שזה קשור להריון ?כי אני בשמירת הריון?או שיכול להיות שכמו פעם שעברה ביום של הועדה רק שמה הרופא רואה את התפסים שלי וגיד לי לא להגיע?אני בלחץ מאד

שלום רב שרון יש לי מחשבות רעות שאני רוצה לפגוע בעצמי ואני דואג מהם אבל שהם נרגעות אז פתאום אני רוצה שהם יחזרו כאילו אני מחפש איפה המחשבה הרעה הלכה ואני דואג אולי יש לי התקף פסכותי או משהו כזה אשמח לתשובתך

שלום ד"ר לויט אני מאובחן עם o.c.d. בזמן האחרון אני מרגיש תחושת "חוסר מנוחה". זה קורה לי בעיקר כשאני שוכב לישון ולא מצליח להירדם ואני "חושב לעצמי" מה אני יכול לעשות?האם לנסות להירדם או למשל לצפות טלוויזיה או להקשיב מוזיקה. את מבינה כאילו בראש "עולות" כל מיני מחשבות "מוזרות" "שלא נותנות מנוח". מה דעתך על זה? תודה על תשובתך

אני מפחדת להיות לסבית או אי פעם להיות כזו למרות שכרגע אין לי את הסממנים האלה או את המשיכה. זה לגיטימי או נורמלי בכלל שאפחד מדבר כזה? זה לא סתם משהו, זה הרי נובע ממשהו. למה שבן אדם יפחד להיות הומו אם הוא לא ולהפך? אני באמת שואלת. אין לזה תשובה בפורום אז אודה לתשובתך המקצועית אני מוצאת את עצמי מפחדת מזה וחושבת שאולי כתוצאה מהפחד אני בהכחשה ואז מנסה לשחזר סיוםאציןת שאולי דיברתי כמו לסבית או רציתי משהו כזה תודה ואל תמחקי לי אם אפשר אני באמת מגיע לי תשובה כמו כולם

יש פה משתמשים שכותבים הודעה מעניינת ולפעמים אני רואה שהיא נעלמת

שלום ד"ר לויט אני מסתובב ברחוב ובמקומות ציבוריים. קרה לי ששמעתי אייזה אדם אומר לאגם אחר משפט:"תשמע אני לא מכיר אותך לא יודע מי אתה אז תיתרחק ממני " העניין הוא שיוצא לי לפגוש ברחוב כל מיני אנשים וטיפוסים שמדברים אליי ואז כאילו המחשבה הטורדנית לגביי המשפט ששמעתי "קופצת לי בראש" ומיתחשק לי לומר לאותו אדם זר את זה "אני לא מכיר אותך תיתרחק ממני". באותו רגע אני מרגיש תחושה *לא נעימה" ולפעמיים קצת "עצבנות". בתוכי אני מודע לכך שיש גם אנשים סתם ידידותיים ולא בהכרך "מטרידנים" או "מפוקפקים". מה את חושבת על "מחשבה טורדנית כזו"? אייך אני יכול"לשחרר מעט" מחשבה כזאת כשאני פוגש אנשים על מנת "להרגיש יותר טוב עם עצמי"? תודה על תשובתך

שלום, כרגיל אין לי בעיה נפשית או פיזית אני טיפוס אנרגטי ואופטימית אני בטראומה ממצב לא נעים ומביך שקרה לפני 3 ימים היה לי וירוס קל של כאב בטן יום למחרת בבוקר נסעתי נסיעה ארוכה ברכב עם קרוב מש' בדרך תקף אותי כאבי בטן עזים היה פקק רציני ולא היה איפה לעצור לאחר כחצי שעה לא היתה ברירה הסתדרתי עם שקית ומגבונים ( בתור שירותים) מאז אין לי מנוחה נפשית מרגישה שזה פגע בערך העצמי שלי איך ניתן לתת לזה לעבור בלי עזרה חיצונית?

אני מודה לך מקרב הלב על התגובה המיוחדת!! אין לך מושג כמה התשובה שלך מרפאה נפשית אכן ככל שעובר הזמן, אני מתחילה להרגע ובתגובה שלך אני ממש מרגישה הקלה, הלב ממש נהיה קל והראש מתאפס מהמחשבות בענין! את יכולה למחוק את השאלה הלא נעימה...

הי אני שנתיים מחפשת תשובה לשאלתי אני בעבר אובחנתי כOCDעקב כאבי ראש חזרים ונשנים רופאת משפחה יעצה לי לל כת לפסיאטר עקב תלות רגשית שהיתה לי.... ניסיתי מספר טיפולים של CBT אך ללא הועיל האם יכול ל היות שלא מדובר כלל במשהו נפשי אלא פיזי, מכיון שיש לחץ מעל הרקות .. הפחד שלי ממחלה נפשית עוצמתי כך שאני ממש לא מסוגלת לחיות עם האופציה שאולי יש לי OCD ואין לי איך לטפל בו... לא מצאתי עוד מחשבות מטרידות שיכולות להעיד על כך--- ניסיתיהרבה סוגים של תרופות מקבוצת נוגדי דכאון אך ללא הועיל, מפחדת לחזור ללעבודה ושקועה בזה מאד... איזו בדיקה כדאי לבצע האם זה משהו נוירולוגי או נפשי כיצד ניתן לבררר זאת?? האם יכול להיות קשר בן כאבי ראש לOCD איך אדע האם זה גידולאו משהו אחר? אשמח לתשובה תודה מראש!

היי ותודה על המענה, אני נמצאת שנתיים בערך אחרי טיפול שעזר לי מאוד ואני מודה על כך המון- ובשבועות האחרונים חזרה לי מחשבה טורדנית, אני יודעת שזו מחשבה ואת כל מה שלמדתי על לא לייחס יותר מידי משמעות בין היתר-ואיכשהו, אני שוב מנסה לפתור אותה כי אני בהזדהות וזה מרגיש אולי אמיתי. אני חווה שוב תחושות שהיוו לי סיבה ללכת לטיפול מאחר והפריעו לי בתפקוד, זה לא קרה כבר שנתיים.. אני כן בלחץ ומתח לאחרונה עם המצב במדינה אם זה יכול להיות שייך?-המחשבה הטורדנית היא בכלל מסוג rocd אז לא ברור לגמרי איך יכול להיות קשור חוץ מהניסיון להשיג שליטה. מרגיש לי שאני שואלת "איך נפלתי לתרמית הזו שוב (של האוסידי?)" ואשמח לחוות דעתך

שלום ד"ר לויט אני בן 45. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שקשורות לכך שיש בחורות שאני מרגיש בנוח בקירבתן אך אינני מרגיש משיכה "מינית. למשל :אני "מכיר" איזו בחורה מאזור מגוריי.יש לי תחושת בטן שהיא בחורה "אינטיליגנטית" או "בעלת שיחה" עם אופי טוב ויש לי תחושה "נעימה" כשאני מדבר איתה אך מבחינת משיכה מינית אני מרגיש "שזה לא זה". תשמעי קשה אוליי למצוא את "האחת המושלמת" אבל משיכה לבחורה בעיניי זה דבר חשוב בקשר בנוסף כמובן לאופי ולתכונות אחרות. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" מסוג זה? תסכימי איתי שמשיכה זה דבר חשוב לגבר וגם לאישה.

היי דר אני אמא לנער בן 17 שיש לו טורט ואוסידי בשנה האחרונה לא מטופל תרופתית מסרב האוסידי די מנהל אותו חייב להתכופף עם מלל אומר שמרגיש שאם לא יקרה משהו לא טוב איך אני מקלה עליו בשיטה של טיפול חשיפה קוגנטיבית התנהגותית הם לא רוצה שום איש מקצוע אשמח לעצות איך להקל עליו אני למשל קוראת לו שיבוא שנצא בחוץ מן מפריעה לו לעשות את הטקס הזה לפעמים זה עובד מה עוד אני יכולה לעשות אני ממש נקרעת לראות אותו ככה ועצובה שככה יהיה בבגרותו כשלא אהיה לידו מי יהיה איתו וכל מיני הרגשות כאלו

יש לי הרגשה של חוסר להכיל את עצמי ואת החיים וזה מטריד אותי מאד שאני מרגיש ככה כי אני נורא חושש שאכנס למשבר נפשי ואאבד את עצמי בדרך מה את ממליצה לעשות? תרופות זו לא האופציה

אני לא מפסיק לבכות, לא משנה מה אני עושה כל שנייה יש לי מחשבות כאלה שכאילו אני רוצה להתאבד או למות או שלא טוב לי בחיים וזה לא יוצא ממני כי כל פעם שהתחושה הזו מתעוררת אצלי אני חשה חרדה איומה ופחד מזה שזה יתממש ואני מפחד שלא אוכל לצאת מכל הפלונטר הזהה!! אלוהים אני מפחד אף פעם לא הייתי במצב כזה ושאני מנסה חשוב ההיגיון אני לא מצליח לחשוב בהיגיון בשום צורה! פשוט בשום צורהההה לא מצליח להבין ממה זה נובע ולמה זה נובע כי בתכלס אני לא רוצה להתאבד אבל מצד שני למה זה נתקע לי בראש? אני לא רוצה תרופות וטיפול עם פסיכולוג לא יעזור לי כנראה להבין מאיפה זה מגיע. אני מפחד שאף אחד לא יוכל להכנס לי למח ולפענח ממה זה מגיע עזרה בבקשה !!!

שבוע טוב ושקט במהלך השישי שבת הייתה לי חרדה והרגשתי שיש לי הפרעה נפשית שאני לא מצליחה לפטור ואני מרגישה כלואה בתוך המח והמחשבות ומפחדת להכנס ללופ.. מה עושים? אני צריכה לגשת לטיפול?

אני מחפשת קבוצות אנשים שגם חולים בocd ,כדאי למצוא לו חברה , חברים לקשר.

שלום ד"ר לויט אני מתמודד מזה שנים עם "מחשבות טורדניות" "הפרעת חרדה" וגם עם סטרס. אני "ניקשר" לגידול של חיות מחמד. פעם הייה לי עכבר "וטיפלתי" בו במסירות ובאהבה אך בגלל שעשה הרבה רעש החלטתי להחזיר אותו לחנות חיות מחמד. בזמן האחרון קורה לי שאני רואה כל מיני חתוליי רחוב למשל כשאני יושב בגינה או בפארק. למרות שלא גידלתי אף פעם חתול אני דווקא אוהב ללטף חתולים וזה "מרגיע" אותי במיוחד כשיש לי התקפיי חרדה. האם לי בקיאותך המקצועית זה נכון שטיפול בחיות מחמד או סתם מגע כמו ליטוף של חתולים יכול לעזור "להרגיע" או "לשחרר"מתחים במיקאים של סטרס או הפרעות חרדה? האם את ממליצה לי באמת "להיתמקד" במגע עם חיות כגון חתולים שגורמים לי "לתחושה מרגיעה"? תודה על תשובתך

בפעם המיליון אני לא יודע מה יש לי, באמת. מיואש כבר מאד ולא יודע איך לפרש - ללכת לטיפול? סתם חרדות? סתם מחשבות? לא יודע, בשביל זה אני רושם לך. יש לי פחד מלרצות להתאבד, ממש פחד כזה אני לא מרגיש שאני רוצה או שאעשה את זה אבל ממש מרגיש מפחד מזה שאני חושב את זה איך משחררים את זה? לא עוזר לי להסכים עם המחשבה כי ניסיתי כבר

הייתי במצב נפשי קשה לפני כמה חודשים ויצאתי מזה איכשהו באמצעות מטפלים רגשיים כעת אני יושבת עם עצמי וממש נזכרת באמת שהייתי ומפחדת לחזור לזה כי אני מרגישה מוטרדת מאד ולא יודעת ממה אציין שאני לא רוצה לחזור לתקופה הזו כי רק ניסו לדחוף לי כדורים וממש אמרתי בפה מלא שאני רוצה למות איך מתמודדים?

אני מוצאת את עצמי לא מפסיקה לתלוש שיערות מהשורש של הרא ששלי !! כבר יש לי קרחות כל שיערה שנתלשת מהשורש מספקת אותי ברמות ושמתי לב שאני נוגעת בשיער בכל פעם שאני מוטרדת או חושבת הבעיה שאני מוטרדת וחושב 24/7 וכבר שלי קרחות ואמא שלי שואלת אותי מה זה אני גם לא מבינה למה אני עושה את זה הבעיה שאני לא שולטת בזה ואני נורא מפחדת וחוששת מזה שאולי נהייתי חולה בנפש אפשר עזרה מימך?

תודה על המענה מהיר שלך רגשות אחרים כמו מה?

היי ערב טוב לכל הפורום המדהים הזה שנותן מקום לכולםן אני פשוט משתף - ישבתי עכשיו בסלון עם סבא שלי וראינו חדשות. אני רק יציין שיש בראשי המון דברים שמטרידים אותי בתת מודע וגם במודע . אמרתי לסבא סבא נמאס לי מהמלחמה ומהמצב הזה כבר והוא אמר לי זה רק התחיל יש לנו את איראן גם. באותו רגע שהוא אמר את זה ישר חשבתי לעצמי שאני מפחד לא לדעת להתמודד עם כל זה ולרצות לסיים את החיים שלי בגלל שאני מאד רגיש למצב ובכלל גם לדברים שאני עובר ושלא אוכל להתמודד עם זה יותר ושאדים קץ לחייי כמובן שלא אמרתי לסבא את זה ישר נכנסתי לפה לשתף ואני אפילו לא יודע למה אני צריך טיפול?זה מסוכן שחשבתי ככה? זה אומר שאי במצב רגשי לא טוב שבגלל זה נכנסות לי כאלו מחשבות?

אני רק אוסיף שעכשיו המשכתי לשבת בסלון לבד וחשבתי על כל מה שמטריד ומעסיק אותי וממש התחלתי לפחד מזה שאני אאבד את השלווה ולא ארצה להמשיך בחיי יותר מתוך אי מסוגלות להכיל דברים ולהתמודד זה מלחיץ אותי .. מתלבט אם לשתף את ההורים בתחושות שלא חלילה אגיע למצב שאני עושה משהו שהם ימותו מבכי בגללי

חג שמח.. אני כותבת את זה ואני באמת מרגישה רע מבפנים. אני אצל אחי וגיסתי, נולדה להם תינוקת. אנחנו בני אותו גיל (25), אמנם אני בעל תואר ראשון לתואר נחשב אבל אין לי זוגיות ואני אפילו לא קרוב להתחתן ולהביא ילדים. כשאני רואה אותם מתנהלים ככה עם הילדה ובכלל כזוג נשוי אני נאכל קנאה ומחשבות טורדניות שאולי אני הומו בגלל זה לא מצליח לי, שאולי לא מגיע לי זוגיות, שאולי גם לא תהיה לי זוגיות כי אני חסום בגלל החרדות שלי או בגלל לא יודע מה. שמתי לב שתמיד שאני איתם במשך כמה שעות או יום יומיים כל החרדות והמחשבות חוזרות לי. למה זה ככה? למה הם טריגר עבורי? איך מטפלים בכלל בכל המחשבות האלה ואולי הן אמיתיות? מהמחשבה הזאת כמובן כשאני רואה גברים חתיכים אני נורא מסתכל ונבהל בו זמנית כי אז זה מחדד לי את מה שחשבתי .. אני כל כך מתוסכל ונמאס לי לקנא בכל החברים ובפרט באחי שמתקדמים בחיי הזוגיות והנישואים שלהם. זה ככ מתסכל.. עצות? המחשבות הורגות אותי ובכלל ההרגשה הזאת

היי, שרון. קשה לי למצוא פסיכולוגית קלינית, כי קשה לי מבחינה כלכלית לשלם 400 ש"ח למפגש. אני לא מבין מה הסיבה שהעלויות גבוהות. אני בסך הכל רוצה טיפול, ואני מרגיש שהיום כל הטיפולים נובעים מתוך אינטרס כלכלי. זה מאוד קשה לי עם זה. אציין שלא מדובר כאן במחשבה טורדנית, אלא באמת מתוך מקום שאני חווה כאן ניצול כלכלי של המטופל. מצד שני, אני לא מעוניין בטיפול דרך קופות החולים, כי גם ההמתנה שם ארוכה וגם מעדיף טיפול פרטי. מה אפשר לעשות? איך אני יכול למצוא פסיכולוגית קלינית עם עלות סבירה למפגש? אני כבר מתייאש מרוב החיפושים. אודה לעזרתך

אני ביום יום שלי מאד בטוב, מאד ערנית לסביבה ומאד ערנית כלפי הרגשות שלי ומה שאני מרגישה, ובכל זאת תמיד מתעורר אצלי תחושה או קול פנימי שנותן לי הרגשה שמשהו אצלי מודחק ושאני אוטוטו אכנס ללופ דיכאוני או מצב רגשי שלא אוכל לצאת ממנו… לא ברור לי מניין זה מגיע כי על פניו הכל בסדר איתי, באמת. אני מאד מודעת ואפילו מודעת יותר מדי למה שאני עוברת… כאילו מוזר לי לפעמים שהכל בסדר, ברמה כזו אני לא יודעת אם הצלחתי לתאר את מה שאני חווה בצורה מובנת.. גם לגבי תפילות - כשאני מתפללת לבורא עולם אני מרגישה פספוס שאולי לא התפללתי כמו שצריך או שלא עשיתי או אמרתי מה שצריך כדי שהבקשות שלי יתממשו ויתקיימו.. וזה יכול נורא לתסכל אותי. אשמח לעזרה או תשובה ממך תודה