תחושות ומחשבות מקובעות ומציקות מאוד

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

27/03/2014 | 09:28 | מאת: ל.

שלום שרון, אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה ושיש פה מומחים שמבינים. לפני כחודש מצאתי את הפורום הזה ועד עכשיו לא הצלחתי לשכנע את עצמי לשאול ולהתייעץ בגלל הקושי להיפתח וכי מה שיש לי זה הרבה דברים ובעיות ביחד שמתחברים לבעיה אחת מסובכת ולא ברורה ובגלל זה גם קשה לי מאוד להסביר בקצרה את הבעיות, גם עכשיו שאני רושמת כאן אני עדיין מתקשה למצוא מילים נכונות שיסבירו יותר אותי ושלא יבלבלו אותך, כי בד"כ חברות לדוגמא לא מצליחות ממש להבין אותי וזה קשה אני צריכה מישהו מומחה שיוכל להבין ולעזור לי להסביר את עצמי ואת הבעיה יותר בברור. אני מצטערת שיוצא לך לקורא הרבה בגללי פשוט קשה לי להסביר את עצמי כמו שצריך (זה לפחות מה שאני חושבת). אני לא ירשום הכל כי זה יהיה מאוד מאוד ארוך אלא אני רוצה להתמקד כרגע בבעיה שהכי מפריעה לי מאוד שקשורה לנושא פורום זה. אני ינסה כמה שיותר לנסות עכשיו לרשום בקצרה את הבעיה- מצטערת מראש'. אני ממש מודה לך על תשומת הלב והסבלנות הרבה!-תודה רבה!! אני בת 19, נולדתי כבת יחידה, וגדלתי עם הורים שכל אחד באה מהרקע שלו עם הבעיות שלו. אבא שלי הובחן עוד בציעירותו כסובל מהפרעה נפשית של כל מיני דמיונות, אבל מה שמפריעה לי בעיקר זאת הגישה שלו והייחס שלו לדברים. על כל דבר הכי קטן הוא צועק ומתעצבן והוא לא סתם צועק אלא ממש צועק שכל הבניין והסביבה שומעת ולחיות עם זה כל השנים זה פשוט לחיות בתוך גיהנום. אני חושבת שאו שיש לי חלילה חלק מהבעיות שלו או שבגלל ההתנהגות שלו הוא גרם לי להרבה בעיות ושבגללן אני סובלת עד היום ללא מוצא. הוא תמיד היה יורד וצועק עלי על מה שלא מצא חן בעיניו ותמיד היה יושב לי על הראש ומחליט מה שהוא חושב שטוב לי ולא היה נותן לי חופש ועצמאות. הוא אף פעם לא סמך עלי והאמין בי שאני יכולה להצליח במשהו בחיים כי אף פעם לא עמדתי בציפיות הגבוהות שהיו לו ממני בלימודים (ובגלל זה אני חושבת שהתחיל לי בעיות קשב וריכוז כי הוא היה יושב איתי על הלימודים ומכריח אותי בכוח ללמוד והיה מתעצבן מאוד אם לא הבנתי מה שהיה מסביר - איך הוא רצה שהבין?!). עם הזמן ככל שהתבגרתי התחלתי לפתח כל מיני נטיות ומחשבות לא נורמטיביות מציקות. ואני יודעת שזה בעיקר בגלל ההתנהגות הבלתי נסבלת שלו וגם בגלל שאני רואה אותו כחיידק מהלך ודוחה וזה בגלל שהוא לא בנאדם שאכפת לו מהניקיון שלו ממש היידים שלו מאוד מגעילות הוא בקושי שוטף ידיים אני כנראה יישמע עכשיו קיצונית אבל כל דבר שהוא נוגע בו אני מנקה אחרי זה עם נייר או שאני פשוט נעזרת בנייר כדי להשתמש במה שהוא השתמש כמו למשל שאת הדלתות בבית אני פותחת וסוגרת עם נייר או סוגרת עם הזרת את הדלת בחלק בידית שאני יודעת שהיד שלא לא נגעה בה. אבל כל זה לא הכל, בשלוש שנים האחרונות אני כמו אסירה בבית בתוך החדר שלי(ככה אני מרגישה) כי כל פעם שהוא יוצא מהחדר שלו יש לי תחושה ומחשבה שהוא 'כביכול' קורא את המחשבות שלי ושלוט בהחלטות שלי, וכמה שאני יודעת ואומרת לעצמי שזה טיפשי ולא הגיוני אני לא מצליחה לשלוט במחשבות והתחושות האלו, כל פעם שהוא יוצא מהחדר אני מרגישה כמו כלוא בחדר ולא יכולה לצאת עד שהוא לא יחזור לחדר וזה כבר החמיר כלכך עד שלפעמים אני פשוט נשארת בחדר ולא יוצאת עד שהוא נרדם או שהוא יוצא מהבית וזה פשוט גיהנום אני מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר אני משתגעת אין לי חופש אני מרגישה שאני אל יכולה לעשות כלום ולתפקד כמו כל בנאדם נורמלי והגיוני אני ממש מתחרפנת ולא יודעת מה לעשות. בגלל זה אני גם בקושי מצליחה לצאת מהבית. אני מרגישה כאילו הוא חודר לפרטיות שלי ויודע הכל ושאין לי שום פרטיות לעצמי ושכביכול הכל גלוי לפניו ואין לי חשבות פרטיות לעצמי, אני גם תמיד חייה בתחושה ומחשבה שהוא עוקב אחרי ושהוא תמיד יוצא מהחדר שלו ונמצא ליד החדר שלי ועוקב אחרי בדיוק מתי שאני מדברת בטלפון לדוגמא. אין אני לא יודעת מה לעשות כבר. למרות שאני יודעת שהכל בראש וכמה שקראתי באינטרנט שום דבר לא עוזר ובקושי אני מצליחה להחזיק מעמד פשוט אני רוצה למות, נמאס לי. ועם כל זה יש לי עוד בעיות אחרות שרק מחמירות יותר את מצבי, כמו בעיה נוספת עיקרית שכשיש לי קושי שאני לא יודעת מה לעשות בו או כשהמחשבות מפריעות לי אני בורחת למחשב (אני מכורה למחשב לאינטרנט לכל דבר במחשב שמסיח את הדעת ונותן אשליה של עולם אחר) העיקר לא להתמודד עם המציאות והקשיים הרבים שאין אני יודעת מה לעשות איתם. יש לי בלגן שלם בראש, -אם פעם הייתי מאוד דייקנית ומסודרת, היום הכל כבר התבלגן והסתבך לי בראש. לחיות ככה זה בלתי אפשרי אני לא מסוגלת להתקרב אליו ואני עם הזמן יותר ויותר לא סובלת אותו, אני מאוד מאוד נגעלת ממנו ותמיד אני שומרת ממנו על מרחק של לפחות 2, 3 מטרים. זה אומר שיש לי OCD או משהו דומה לזה? או שאולי אני פשוט סוג מיוחד, מוזר ומטופש עם בעיות כאלו שרק לי יש? אני ממש מודה לך על הכל ומצפה מאוד לתשובתך. תודה רבה ומצטערת שוב על כל המגילה הזאת שזה הכי הרבה שהצלחתי לתמצת בערך. -תודה רבה!!!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, בהחלט ייתכנו מקרים של פיתוח אובססיה כלפי אחד ההורים. במיוחד אם ההורה קשור באירוע לא נעים שחווית, או כפי שאת מספרת, התנהגותו לא נעימה לך ומגבילה אותך. הניסיונות שלך לשכנע את עצמך שהמחשבות לא הגיוניות לא הועילו עד כה, וגם לא יועילו בעתיד, שכן מאוד ייתכן שהמחשבות הן טורדניות. מציעה לך להתייעץ עם פסיכיאטר, שיעריך בדיוק את טיב המחשבות ויבדוק אם קיים בהן תוכן או מרכיב פסיכוטי (בייחוד לאור העובדה שאביך כנראה סבל או סובל מהפרעה פסיכוטית). עצם העובדה שאת מודעת לכך שהמחשבות אינן הגיוניות היא סימן טוב, המצביע על כך שככל הנראה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול לעזור לך להתגבר על הבעיה. הטיפול יכלול בעיקר ביצוע הפעולות שמפחידות אותך והכחדת ההימנעויות שלך, כך שתוכלי באופן הדרגתי לחזור לעשות את כל הפעולות שכיום את פוחדת לעשות. בנוסף, יהיה לך קל יותר לבוא במגע עם אביך מבלי לנקות כל דבר שהוא נגע בו. בכל אופן, ממליצה מאוד לפנות לעזרה מקצועית (תחילה התייעצות עם פסיכיאטר ולאחר מכן מטפל CBT). בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com

06/04/2014 | 21:15 | מאת: חרד

שלום לך שרון , אם תוכלי לתת לי עצה או טיפ קטן בכל הנוגע להעלאת הדימוי העצמי ???...... הכוונה לאהוב ולהיות שלם עם עצמי! (מלווה במחשבות שאני מכוער ומוזר למרות שאני לא!!!!!)

שלום לך, העלאת הדימוי העצמי בהחלט אפשרית, אך לשם כך דרוש תהליך טיפולי במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בעיות מהסוג שציינת כוללות מרכיב של דימוי עצמי נמוך ומחשבות שליליות על העצמי שנבנה במשך שנים (ויכול לכלול גם חרדה חברתית), בנוסף למרכיב אובססיבי אפשרי, של מחשבות שליליות על המראה. מאוד קשה להעלות את הערכה העצמית לבד, במיוחד לאור העובדה שאתה לא אובייקטיבי לגבי עצמך ולגבי המחשבות שעוברות לך בראש. לרוב האנשים יש נטייה להאמין כמעט באופן מוחלט למחשבות שלהם, ויש צורך בליווי של מישהו חיצוני שייתן לך את הכלים המתאימים על מנת "להתבונן בעצמך מהצד", באופן אובייקטיבי יותר. מומלץ לקרוא בינתיים את המאמרים שכתבתי על הפרעה בדימוי גוף (שאולי קיימת אצלך), ומאמר נוסף על שיפור ההערכה העצמית באמצעות טיפול CBT (יש להעתיק את הקישורים ולהדביק אותם): http://www.cbthaifa.com/bdd.html http://www.cbthaifa.com/self-esteem.html (ובפעם הבאה, כדאי לפתוח הודעה חדשה ולא לשרשר להודעה קיימת) בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית