OCD

שלום, אני בת 17.5, ואני באמת חושבת שאני יוצאת מדעתי. אני חושבת יש לי OCD, וזה מחמיר מרגע לרגע. תמיד היו לי קטעים של אובססיביות אבל זה לא הפריע לי בעבר. היום זה כבר מגיע למצב שאני מתחרפנת מזה, אני מרגישה ממש רע עם עצמי. רציתי לשתף, ולבדוק האם יש צורך בטיפול או שזה יעבור לבד (אולי חלק מהגיל, אני לא יודעת..) אני חרדתית ברמות מטורפות. לוקח לי המון זמן לצאת מהבית-המון. גם כשאני מצליחה לצאת בכוח אני יוצאת עם דמעות בעיניים וניסיון לספור בקצב שתמיד עזר לי עד לבית הספר. הסדר זה 1,2 1,2 1,2,3 אני באמת לא יודעת למה. גם במבחנים, אני צריכה שהמילה האחרונה תהיה 3, כשאני סופרת באותו הקצב אסור שזה יפסיק ב: 1,2 1,2 1,2 לדוגמא.. אחרת לא אגיש את זה (גוזל ממני זמן רב) רק לאחרונה גיליתי שזה קשור לOCD, זה גם אחת הסיבות שאני פה. כדי לדעת אם זה משהו שיעבור או שזה אכן OCD. מה שכן, אני לא כפייתית בניקיון לפי מה שקראתי זה אחד הסמפטומים היותר "מפורסמים". אני ממש להפך, אני מבולגנת, כל דבר נאבד לי, אני צריכה את הסדר שלי (יותר נכון את הבלגן שלי) עוד משהו שאני לא יודעת אם זה קשור: מאז ומתמיד כססתי ציפורניים, מאז ומתמיד היו לי קשיים לזרוק דברים (צריך לזרוק דברים השייכים לי בלי שאני יודעת אחרת אני אלחם עליהם) ומגיל 14 אני תולשת שיערות (תחילה זה היה בשיער, אך ההורים גילו והתגובה שלהם הלחיצה אותי אז כעת אני תולשת במקומות שלא רואים, אבל גם זה נורא הפחית, הסיגריות מפחיתות לרוב את הרצון לכך). אני מרגישה אובססיבית ברמות מטורפות.. זה מרגיז כל כך: אני לא יכולה לצאת מהבית נורמלי, לא יכולה בלי לכסוס, לא יכולה לזרוק דברים, לא יכולה בלי סיגריות לא יכולה ולא יכולה.. כאילו אין לי שליטה בעצמי ושליטה זה אחד הדברים שאני הכי צריכה בחיים. זה באמת מחרפן אותי ואני מפחדת שזה יחמיר אפילו יותר.. האם יש קשר בין כל הדברים שעכשיו סיפרתי עליהם? והאם זה באמת OCD? אם כן, האם הטיפול יקר מאוד? תודה רבה, תום.