OCD או השלכה?

אני שותפה לדירה עם שלושה בנים. אחד מהם ידוע עי השותפים האחרים ומעיד על עצמו כבן אדם מאוד מבולגן, לא מסודר, שלא מפריע לו לחיות בזוהמה. עד כאן מקובל, בן טיפוסי. כשנכנסתי לדירה חשיבות הניקיון והשמירה על הסדר עלתה ממה שהם היו רגילים כי בהתנהלות שלי הפגנתי שחשוב לי שישמר נקי ונעים, ומאז איפה שיש חלל משותף הוא משתדל לשמור בשבילי, לפי הסטנדרטים שלי (שהם לא גבוהים במיוחד. הם רגילים. סטנדרטי). כמה פעמים כשרק הגעתי הם אפילו היו צוחקים שמזל שהגעתי כי הבית אף פעם לא היה כל כך נעים קודם, ואף ביקשו ממני כמה פעמים לא לנקות כי זה כבר מוגזם שאני זאת שעושה את זה כל הזמן, ושאם צריך שאבקש מהם והם יעשו. הסברתי שבינתיים אני לא מרגישה שזה מפריע לי כי אני מנקה להנאתי, כשאחשוב לנכון שצריך לנקות אבל זה לא יהיה להנאתי- אבקש מהם. כשנכנסתי לדירה וביקשתי לראות את החדר הפרטי שלו הוא אמר שהוא לא מוכן להראות לי כי הוא ממש מבולגן, שהוא מתבייש, ורק כשהוא יסדר הוא יראה לי. אחרי ימים בודדים הוא סידר והראה לי אותו מסודר. השותפים האחרים כשסיפרו לי על רמת הבלאגן שלו תארו תמונה מזעזעת. שניהם (כל אחד בזמן אחר) סיפרו לי שהוא מטונף ברמה של חולה נפש. שניהם תיארו אותה תמונה: פעם אחת שנכנסתי לחדר שלו הייתי בהלם. שאריות אוכל יבש שנאגר על הרצפה ליד המיטה, כלים שהצטברו, שקיות של מאכלים שהוא אכל והכל זרוק על הרצפה ליד המיטה בערמה, ועל המיטה עצמה. סירחון מצחין כשפותחים את הדלת. כי היא משאיר את הכל ככה ולא מאוורר, משהו שאי אפשר לתאר בכלל. נוסף לכל בגלל שהוא מתבייש שיראו את החדר שלו הוא מקפיד לסגור את הדלת תמיד אחריו. היא אף פעם לא פתוחה). עכשיו, הקטע המפתיע הוא, שהוא מתקלח 3 פעמים ביום. כל מקלחת חצי שעה-40 דק (!) שבהן המים זורמים. הוא בן. מה יש לו להתקלח כל כך הרבה זמן? הוא גם לא מתגלח כי יש לן זקן קבוע. בנוסף, כמה פעמים הוא זרק לי שאני לא רוחצת את הכלים מספיק טוב ובגלל זה כשהוא רוצה לאכול הוא רוחץ את הכלים שהוא מוציא- פעמיים. כי הוא מפחד שזה לא רחוץ טוב. כשהוא ראה אותי מבשלת כמה פעמים הוא נגעל שאת העגבנייה חתכתי על השיש (אחרי שניקיתי אותו כמובן קודם לכן. מבחינתי השיש שלי זה משטח עבודה), הוא ממש הזדעזע. מה?? את שמה את העגבנייה על השיש? אמרתי כן מה הבעיה? השיש נקי ומחוטא. הוא עשה פרצוף של גועל וסלידה.מאז בכל הזדמנות שהיתה לו כשהיינו במטבח הוא ביקר את רמת הסטריליות שלי בהשוואה לשלו: זהו? ככה את שוטפת את העגבנייה? אני שוטף אותה בסבון כמה דקות עד שזה ממש נקי. זה ממש חשוב לי. תחשבי, זה האוכל שלנו, זה הדבר הכי סטרילי שיש. ניסיתי כמה פעמים להגיד לו שסבבה שזה האוכל שלנו אבל הסטנדרט שלו ממש לא סטנדרטי, וזה שהוא שוטף ככה לא אומר שאני מלוכלת, אומר שהוא יותר מן הכלל. מחבת ששימשה אותי לטיגון של ירק מסויים (באותו בישול) ואחכ רציתי לשים שמן חדש ולטגן את הירק הבא, אז שטפתי אותה, וסיבנתי חפיף כי זה גם ככה הולך לאותו בישול- גם הוא היה בשוק, ואמר לי תביאי אני אשטוף לך, את לא שוטפת טוב, זה מגעיל וכל מיני כאלה. היה לי ברור שהוא עושה עליי סוג של השלכה ככל הנראה הוא מטונף ולא הגייני בקטע קיצוני עד כדי שלא מתאפשר לו לחיות עם עצמו בשלום אז הוא חייב להשליך את זה החוצה. מאז כל הקטעים האלה הוא גם לא נוגע בשום דבר שאני מכינה (כשכולם מתענגים על האוכל שלי. אני אחלה בשלנית :) אני מציעה הוא מסרב בנימוס גם אם זה נראה מליון דולר. לפני יומיים הוא הלך לעבודה, בטעות הוא שכח את הדלת טיפה פתוחה, ואת האור דולק. התקשרתי אליו לראות אם הוא בבית והוא אמר שהוא בעבודה. רציתי לכבות לו את האור אז נכנסתי לחדר שלו וגיליתי שגם במזגן נשאר דלוק. התמונה הייתה קשה כמו שהם תיארו. כנפיים שהוא אכל שבוע לפני מונחות על הרצפה ליד הראש שלו עם כל העצמות, מלא שקיות של פריכיות על הרצפה, כלים, צלחות, מזלגות, כוסות, והכל בערימה בצד של הראש שלו. מזעזע. שלא נדבר כל הריח הנוראי. הבנתי באופן סופי שזה בטח לא אני שהוא סולד מהחוסר הגיוניות שלה אלא מעצמו. מה שאני לא יודעת עדיין ואשמח אם תתן את דעתך. זה האם זאת השלכה באופן מובהק או האם זה יכולה להיות הפרעה אובססיב קומפלסיב? אולי משהו אחר? לתשובתך אודה :)

היי שרון, תודה על המענה. שכחתי לציין שהשותף גדל רוב ילדותו בפנימיות, נשאר בקשר רק עם אבא שלו ועם אמא שלו נותק הקשר בילדות. מדובר בבן אדם שהסביבה מגדירה אותו עצלן או בעייתי גם בגלל חוסר ההיגיינה שלו כלפי הבית וכלפי עצמו וגם בגלל שהוא לא דוחף את עצמו להתפתח ומוותר לעצמו (בן 27 מעולם לא ניסה להוציא רישיון, לא למד, ועובד בעבודות זמניות). חשבתי אולי שבגלל שהוזנח בילדותו, מזניח את עצמו וכדי לחיות עם עצמו בשלום מרגיש צורך לטהר את עצמו מבחוץ (מקלחות ארוכות) ומבפנים (סטריליות לאוכל). מה דעתך? האם זה מתיישב?