האם זה OCD?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
יש לי חרדות אבל זה יותר מזה ורציתי לשאול אם זה דומה ל-OCD. אני ממש היפוכונדרית למרות שאני כן מודעת לזה ואני תמיד קוראת על מחלות ומדי פעם אני חוששת שמשהו מזה קיים אצלי ואני עוברת בדיקות. אבל באותו הזמן גם יש לי פחד מתרופות ומחומרים שונים כך שאני כמעט לא לוקחת תרופות ואני תמיד חייבת לשתוף את הידיים כשאני נוגעת במשהו כמו קצת דבק או צבע. במסעדות אני מנגבת את המזלג מחשש שיש עליו חיידקים גורמי מחלות או משהו. אני פוחדת אפילו להיחתך ממשהו וכשזה קורה לי צד אחד בי כאילו אומר שלא קרה כלום ואין סיבה לדאגה אבל באותו הזמן אני מתחילה לחשוב ואם זה היה נגוע במשהו ומתחילה לחשוב על כל מה שיכל לקרות בגלל זה. וזה לא פחד רגיל ממחלות, זה לא שאני פתאום חושבת שיש לי איזושהי מחלה וחושבת שיש לי אותה, זה פשוט שאם קורה משהו כמו דקירה או שאם אני מקבלת אפילו מכה קטנה אני מתחילה לחשוב שיקרה לי משהו בגלל זה ולפעמים אני שמה לב שאני מגזימה אבל עדיין אני לא נרגעת ואני משחזרת לי שוב ושוב את מה שקרה כדי לראות מה יכל אולי לקרות. ואני חושבת על דברים כאלה כל יום וזה כבר מעייף כי דברים כאלה שפעם הייתי מתעלמת ושוכחת מהם פתאום מכניסים אותי לחרדות. כמו מה זה נראה לפי מה שסיפרתי? אני הולכת לפסיכולוג כבר כמעט חודש (הלכתי גם לפני שנה ואז הפסקתי אבל אז זה היה מסיבות אחרות) וגם אני צריכה עוד מעט להתחיל לקחת ציפרלקס, זה יעזור לחרדות שיש לי? צריך עוד טיפולים? ואם כן איזה?
היי אליסה, בהחלט יכול להיות שאת סובלת מ- OCD, לפי התיאור שלך. היפוכונדריה היא מצב בו האדם חושש שהוא חולה במחלה פיזית כלשהי, וכי הרופאים עדיין לא איתרו אותה. אנשים כאלה נוהגים להיות ערים לכל תסמין פיזי שמתעורר אצלם, בחושבם כי הוא עלול להצביע על מחלה מסוכנת. ב- OCD תשומת הלב בדרך כלל מופנית יותר כלפי סממנים חיצוניים (למשל, זיהום אפשרי בסביבה, דקירות, חתכים וכו'), והדאגה היא רוב הזמן מפני מה שעתיד לקרות אם הזיהום או המחלה יחדרו לגוף. הציפרלקס יכול לעזור (אם אכן מדובר ב- OCD, נהוג ליטול מינון של שני כדורים לפחות), אם כי קיים טיפול פסיכולוגי פשוט ויעיל, ללא כל צורך בתרופות. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בעזרת טיפול זה, תוכלי להגיע לתוצאה הרצויה לך תוך מספר חודשים, ואולי אפילו פחות, כך שלדעתי חבל להתחיל ליטול תרופה שלאחר מכן יהיה קשה להפסיקה (עם סיכוי גדול שהסימפטומים יזרו לאחר הפסקתה). אם את עוברת טיפול פסיכולוגי "רגיל" (בגישה דינמית), הוא לא יועיל לפתרון בעיה זו, לכן ממליצה לעבור לטיפול CBT ולהתמקד בפתרון זה. אגב, גם אם מדובר בחרדות שאינן OCD, הטיפול יועיל מאוד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
