HOCD - או OCD של זהות מינית! בבקשה זועקת לעזרה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אז אני כותבת בפורום הזה שנים רבות אחרי שעזבתי את פורום "הפרעות חרדה" בתפוז כשלפני 7-8 שנים סיפרתי בו על ניתוקים וחרדות בלתי פוסקות שהפכו להיות שגרה. הלוואי ותקראו עד הסוף. הלוואי! בשנה וחצי האחרונות אני סובלת סבל תהומי סבל שלא מאחלת לשונאים שלי לעבור. אני אפילו לא יודעת איך ומאיפה להתחיל ובאיזו נקודה לגעת קודם וכ"כ חוששת לפספס פרט חשוב שבגללו אתם לא תדעו לומר לי מה יש לי... לפני שנה וחצי (ויש לציין שאני בזוגיות עם גבר מקסים כבר שנתיים וחצי) התחלתי לסבול ממחשבות טורדניות על היותי לסבית.. ואפילו קשה לי לרשום את המילה הזו מרוב הפחד. המילה הזו נראית לי לא קשורה אליי. ולפעמים כן. ולמה לא בעצם? פה מתחיל המעגל האינסופי וההרס העצמי בשנה וחצי האחרונות. מרוב שזה נראה לי כבר כ"כ טמוע בי, אני לא זוכרת איך זה התחיל. אני רק יודעת לומר מה הסימפטומים. ומעבר לחשש הגדול, מדובר בהמון מחשבות שנמצאות בראש 28-9, לא נותנות מנוח, מכרסמות בך, גורמות לך לחשוב שהנה אתה משתגע, שהגוף לא יכול לשאת את הכאב, ושהנפש לא יכולה להכיל יותר את הפחד הזה. או את האופציה שאני אהיה כזו ואצטרך לצאת מהארון. זה הגיע למצב שאני חולמת כל לילה כמעט על הנושא הזה, כל לילה. זה לקחת איתך את זה כל היום. כל היום להביט על בחורות ולראות מה זה עושה לי, ולא רק לראות מה זה עושה להגיד וואו איזה גוף.. ולחשוב על עצמי בסצנות מיניות עם בחורות. לא לרצות לפעמים לראות סרטים, פרסומות בטלוויזיה, ללכת לים, סדרות מסויימות כי אני חושבת שאני נמשכת שם לאשה מסויימת. לא יכולה לפעמים לשבת עם חברות טובות שלי מבלי לחשוב שאולי אני נמשכת אליהן, ולהסתכל על כל מיני איברים. לחקור את כל אבל את כל החברויות שלי עם נשים במשך כל השנים מהיותי קטנה ועם המורות שלי ולבדוק מי מהן הייתה כזו ועם מי היה לי קשר עמוק ובטוחה שהייתי מאוהבת בחברות שלי מסויימות ולכן הייתי רכושנית כ"כ כלפיהן. בוחנת את מי הערצתי (כמו כל ילדה) ואומרת הערצתי להקת בנות ודווקא לא להקת בנים אז זה אומר משהו!!! לעבור כל שנה ושנה, להיזכר בעוד נשים בחיי, לנסות להבין מה היה טיב הקשר שלי איתן. זה להיות בזה כל היום. ראוי לציין שב5 שנים האחרונות אני עובדת בתחום הטלוויזיה ובתחום הטלוויזיה הקהילה הזו מקבלת המון מקום ושם דאגו לשאול אותי הרבה אם אני כזו (ואני חייבת לומר שאין לי סממן חיצוני כזה או אחר המעיד על כך - ויהיו הרבה שיעידו שאין כאלו סממנים - אני מהבחורות המודעות לעצמן). השאלות האלו והשמועות ששמעתי על היותי כזו מבלי שראו אותי אי פעם באיזושהי סצנה או מצב עם מישהי, גמרו אותי ועוד יותר חלחלו. כשהייתי קטנה היו לי חלומות על בנות משפחה שלי - אמא/אחות. אולי על עוד אנשים שאני לא זוכרת. לסביות קצת הלחיצו אותי אבל אפפעם לא הייתה לי יותר מדיי קרבה אליהן. אני חושבת שפשוט התחמקתי מזה. ואני יכולה מצד אחד למשוך את זה לכיוון הקשר הרע שהיה לי עם אבא ולהבין את ההבט הפסיכולוגי אבל לא, אני לוקחת את זה למחוזות אחרים. כשהתחלתי לחשוב על אחיינית שלי ועל אחותי ולמה בעצם אני לא יכולה להתאהב באחותי או דברים סייקו מהסוג הזה, הבנתי שמשהו לא בסדר איתי. העיסוק המטורף והלא הגיוני הזה הוא לא נורמלי. אז הקריאה על הדבר הזה שנקרא hocd והסימפטומים שלו מצד אחד הרגיעו ומרגיעים. מצד שני אני תמיד שואלת את עצמי אם בגלל כל הדברים הנלווים, אולי אני כן נמשכת לנשים וגם יש לי hocd. אולי זה ביחד. המחשבה הזו לעיתים מבעיתה אותי. לעיתים נראית הגיונית ואני שואלת את עצמי למה לא בעצם? מה ההבדל בין אשה לגבר? ואחרי שנייה מתחילה לבכות בכי תהומי שסוחב אותי עמוק למטה. אני כבר לא מבינה כלום, לא מבינה אם הOCD הזה הצליח להשתלט עד כדי כך שהוא גורם לי להרגיש ממש חרמנית מלחשוב על אנשים או לראות נשים או שאולי אני כזו והפחד הזה שידעו עליי משתק אותי. לא מצליחה להבין האם מדובר בפחד שהביא לאוסידי ואני באמת כזו או שמא האוסידי הוביל לפחד המטורף וזה לא באמת קורה לי. הפחד מלצאת מהארון אבל בעצם איך אצא מהארון אם אני לא יודעת שאני כזו באמת.. אבל אולי אני כן יודעת בתוך תוכי ואני בהכחשה ? שהשם ישמור אותי!!! החבר גלה את זה לפני כמה חודשים ונשאר איתי כדי לגלות מה זה האם זה אובססיה שלי לנושא הזה או שמא זה אמיתי. נפרדנו לפני שבוע כי הוא הרגיש שהוא לא מסוגל. אני פוחדת שאני לעולם לא אקבל תשובות. אני מטופלת בטיפול CBT ומתחילה כדורים שבוע הבא כי המטפל לא מגיע איתי לשומדבר כי אני כל הזמן דואגת רק לבכות לו. האופציה להיות כן היא לא אופציה מבחינתי, אני לא רוצה את זה. ראוי לציין שלא הייתה לי מערכת יחסים רצינית מאד עד גיל 25 למרות שתמיד היו לי סיפורים עם גברים - התאהבו בי, התאהבתי עד כאב אבל תמיד זה היה מלווה באובססיה כזו ולפעמים התחושה היא שכל השנים זה היה שם ורק ניסיתי להתקרב לגברים כדי להוכיח לעצמי שאני לא כזו שאני לא כזו וכאילו אלוקים שם אותי במקום העבודה שלי כדי שאני אגלה את זה. המון ספקולציות, בניתי תזה שלמה על המצב שלי. הדברים שאנשים כותבים פה נשמעים מאוד זהים אבל תמיד יש את החשש אולי שלי זה אמיתי? אולי אני באמת נמשכת הרי לא ייתכן שזה מרגיש כ"כ אמיתי!!!! לא ייתכן! ואם אני כזו, מה יהיה? איך אני אקבל את עצמי? איך אני אספר לאמא שאני כל עולמה ? שבגיל 28 אני מבולבלת ולא יודעת מה אני ומה אני רוצה? ואוןלי אני בכלל דו שזה עוד יותר מלחיץ??? אני בחיים לא אוכל להיות עם גבר בידיעה שהייתי עם בחורה או שהתנסיתי ואני מפחדת להתנסות כי אני כאילו מרגישה שאני אוהב את זה! עד כמה האוסידי הזה יכול להרגיש לך אמיתי???? עד כדי כך שאני עומדת ליד מישהי שאני עובדת איתה ולא מתה עליה בלשון המעטה אבל חושבת שבגלל שאני מתעסקת כל היום בדברים שהיא עושה, אז אני בכלל מאוהבת בה ולא יכולה להתקרב אליה מחשש לנשק אותה פתאום? ואני בכלל הרי לא מאמינה שכל זה קורה לי, שהמצב עליו אני מספרת הוא המצב שלי. זה קשה מנשוא. תוך כדי שאני רושמת את השורות האלו, אני רק מתפללת שלא ירשמו לי פה בתגובות "אז את כן", "זה נשמע כאילו את כן והפחד שלך יצר לך את ה hocd", כל העולם חונק, התחושה שאפאחד לא מבין אות למרות שיש כמה חברות שיודעות על כך וכולן אומרות את אותו דבר .. אני מפוחדת והפחד משתק.. והאמיתיות של זה והפחד שהיה לי בחיי מלסביות אבל כשאני חושבת על זה יכולתי פעם לעשות מסאז. לחברות שלי בכיף ולא להיבהל מהמגע. היום חברה שלי נוגעת בי ברגל ואני רק חושבת אני מעדיפה גוף חלק של אשה או גוף של גבר. עם החבר, מאז שזה תקף, חלה נסיגה כמובן, היו לי המוןןןןן רגעים שלא רציתי שייגע בי כבר, תוך כדי סקס הייתי חושבת לפעמים על בחורות ומנסה לבדק את זה מחרמן ומה יותר מחרמן, הייתי בטוחה לפעמים שאני נגעלת מהנשיקה שלו ואומרת לעצמי שנשים בטח מנשקות יותר טוב, החלומות כל לילה על סצנה אחרת או על משהו שקשור לנשים זה גומר אותי. היום קמתי בבוקר עם חלום שאני כאילו בסוג של סצנה כשגם בחלום עצמו אני כאילו בודקת אם אני כזו או לא וקמתי ממש חרמנית והייתי חצי ערה חצי ישנה וקמתי עם רגשות אשם ובכי והלכתי לבדק אם אני רטובה או לא - דברים נוראים. חיים אין לי. עדיין עובדת והכל אבל כבר לא מרגישה חיה קרוב לשנה וחצי. כל מישהי לסבית שמתקרבת אליי זה מלחית אותי, ולפעמים אני בודקת מה אני יותר אוהבת את בוצ'ות או דווקא את העדינות. התחלתי להרגיש שאני חיה אורח חיים לסבי כזה במחשבה ובסרט של פתאום שומעת את עצמי כזה אומרת משפטים כמו "מה הייתי עושה לה" למרות שבחיים לא אמרתי אותם או חשבתי עליהם. חושבת עליי ומסתקרנת איך אני אהיה בסיטואציות כאלו ואחרות עם נשים. הכל הזוי. הכל גם קרה בבת אחת. בדרך צירוף מקרים התחלתי לקבל לפני שנה כל יומיים מין הודעת באג כזו בפייסבוק עם נשים מחו"ל ששולחות נוסח קבוע שקוראים להן ככה וככה ואני רוצה להכיר וכו וכו ולרבות הזמן הסתבר לי שגם חברות שלי מקבלות כאלו אבל זה נורא. הכל נורא. סביר להניח המון דברים ששכחתי בדרך. חלום שלי שמישהו יבוא ויגיד לי שהוא עבר בדיוק את אותו הדבר אחד לאחד ושאני אדע שיש לי תקווה בעולם הזה כי אני מרגישה שאני כבר לא יכולה לשרוד את זה. ולא - אין לי נטיות אובדניות ברוך השם. ולא - אני לא רוצה להיות כזו. או ככה אני לפחות חושבת. האושר מבחינתי יהיה אני נשואה עם גבר וילדים בלי חרדות בלי פחדים מהעולם כולו בלי מפחדים מהמוות, בלי דאגות לאמא והמשפחה שלי, מאושרת! ואיפשהו אני כבר מרגישה שאיחבדתי את התקווה לאושר ושכחתי מה זה לחייך. פשוט שכחתי. מחכה לישועה. תודה  
שלום לך, כשאת מספרת על ה- OCD ממנו את סובלת, את כותבת על הספק התמידי שקיים בך ("האם אני לסבית או לא"). הספק הוא הדבר העיקרי המעסיק את הסובלים מ- OCD, והם חשים כי הם "חייבים" כל הזמן לדעת את האמת- ולהסיר את הספק. השינוי האמיתי מתרחש כאשר מתחילים לקבל את הספק ולחיות איתו. כלומר, מבינים כי השאלה הזו לעולם לא תיענה בדרך הגיונית (אין שום דרך להוכיח לעצמך שאת סטרייטית מעל לכל ספק, עקב אופיו החמקמק של ה- OCD). לפיכך, מוותרים על הצורך לדעת ומקבלים את חוסר הוודאות. הדרך היחידה "לפתור" את הספק היא לקבל את האפשרות שהמחשבה נכונה, לא להתנגד לה ו"ללכת" איתה. לכן, התרגול יכול לכלול כתיבת תסריטים שליליים, שבהם כל התחזיות הנוראות שלך מתגשמות, וחשיפה להם במשך פעמים רבות. בסופו של דבר, החרדה חולפת מעצמה לאחר זמן מסוים, והולכת ופוחתת בטווח הארוך. לפיכך, ה"ישועה" שלך תגיע כאשר תחליטי שאת רוצה להתחיל לעבוד באמת על עצמך, ולעשות את מה שהמטפל שלך אומר לך, ולא רק לפרוק את רגשותייך במהלך הפגישות. אם את חושבת שיש בעיה ביחסים עם המטפל הספציפי, שהוא לא מספיק אסרטיבי איתך או מניע אותך לפעולה, את יכולה לדבר איתו על כך ו/או לפנות למטפל אחר, שלא יוותר לך כל כך בקלות. חבל שתגיעי למצב שבו תטלי תרופות כמוצא אחרון, כאשר OCD היא בהחלט בעיה שאפשר לטפל בה ללא תרופות. התרופות אינן פותרות את הבעיה, אלא רק מפחיתות אותה באופן זמני. הדרך היחידה בה התרופות יכולות לגרום להקלה מתמדת, היא נטילתן במשך כל החיים, ורוב האנשים אינם רוצים בכך. אני חושבת שלא כדאי להתייאש, וכדאי להשקיע בטיפול שמתאים לך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
המטפל שמטפל בי אחרי שנים רבות שבהן לא טופלתי דווקא מאוד אסרטיבי ובוטה אפילו כי הוא הבין שהראש העקשן שלי שכאילו מנסה להוכיח לי שאני כן חייב להתנהג איתו ולהתנהל איתו בצורה בה הוא מתנהל. הכדורים מגיעים לא כהתמודדות ולא כהקלה על ההתמודדות אלא כדי להרגיע אותי טיפה. אני לא מסוגלת לעשות דבר ממה שהוא מבקש, כתיבת התסריטים השליליים האלו זה לא שיעורי בית שאני יכולה לבצע בדיוק מהמקום של הלחץ והבכי והחרדה העמוקה בעקבות השאלה הזו. והתחושה הכ"כ אמיתית שאני כן. זה דבר אחד. הדבר הנוסף שאני שואלת הוא איך יודעים שה-HOCD קיים והוא אכן הפרעה? האם יש אנשים שנרפאו מזה והיו להם את אותם סימפטומים בדיוק? האם היו אנשים שממש הרגישו עוררות מינית בעקבות האוסידי? עד כמה לאוסידי יש אפשרות להתפשט מלהשפיע על מחשבות ללהשפיע על תחושות גופניות? ואני לא יכולה להסביר לך שרון את הסבל והמועקה לא מסוגלת!
היי, אני מתמודדת עם אותו דבר בדיוק, בא והולך בשנים במשך השנים האחרונות, במיוחד שכאני מתאהבת בבחור וכעבור שלושה חודשים חוזר לי הסיוט הזה וכשהמערכת יחסים מסתיימת הבלבול או הOCD הזה נעלם. רציתי לדעת מה עשית עם זה וכיצד התמודדת
שלום בבקשה הייתי רוצה שתנסה לענות לי על השאלה אני מרגיש שיש לי הורמונים של בת כאילו אני מרגיש שההורמונים משנים אותי ואת הרגשות שלי והמחשבות שלי כאילו הם מתפרצים בי ואני לא יודע אני מרגיש בת מתי שהם מתפרצים לפעמים אני הם נרגעים ולפעמים הם לא ואני חש בת ממש באותם רגעים וזה קורה לי רוב היום עכשיו עוד דבר קטן למה תמיד שההורמונים האלה יוצאים מימני יוצא לי נוזל טרום כרום ויוצא לי כל פעם כמאט שאני מתחיל להרגיש בת יוצא לי הנוזל טרום כרום למה זה קורא לי ואיך מפסיקים אם זה כי זה יוצא לי הרבה נוזל טרום כרום וזה מעייף אותי כי יש בזה גם טיפה זרע אני יודע בבקשה עזרה כמה שיותר מהר אשמח אם תענה לי מה קורה לי ומה הפתרון
היי ערב טוב יצא לי לקרוא את ההודעה שלך כי איפשהו היא מאד מאד דומה למה שאני חווה אולי מנקודות מבט קצת שונות,אבל זה מרגיש שזו אני אובחני עם אוסידי,זה מצב שחונק אותך ולא נותן מנוח,גם שאני יודעת שאני נמשכת ואוהבת את הבן זוג שלי יש לי מחשבות וחרדות שמא אולי אני לסבית או אולי משקרת לעצמי וסתם נמצאת עם גבר בגלל דברים שעברתי בחיים, הקושי להאמין, דפוס חיים שהורגלתימוהאמנתי לחשוב ולחיות. אשמח לדבר איתך כי זה ממש מה שאני חווה בתקופות של חרדה
אשמח לשוחח איתך
עברתי משהו דומה. האם זה השתנה לך?