התייעצות לגבי חרדה

שרון שלום רקע עליי: בן 24,עם בת זוג שנה וחצי בעברי גדלתי עם דימוי עצמי מאוד נמוך עקב עודף משקל,בעיות בבית ולעיתים אלימות מההורים מה שהוביל עד היום לחוסר תקשורת ביננו. הדימוי הנמוך הוביל אותי לבחון את הסובבים אותי ולקנאות בהם במיוחד בתור נער וילד שנמנע מפעילויות חברתיות עקב עודף משקל או סתם חוסר בטחון עצמי. לא זוכר את עצמי מנודה או משהו כזה אבל תמיד הרגשתי חריג ושאחרים מוצלחים ממני,הקנאה הזאת באחרים הייתה כל כך קשה עד כדי משיכה אליהם,שזה היה מטלטל אותי המון בתור מתבגר כי התאהבתי בנשים התאהבויות קשות באמת שלא הניבו כלום וידעתי שביום שתהיה לי אהבה אמיתית לא אקנא יותר ולא אחשוש יותר מלהיות גיי או לחילופין ארגיש נחיתות אל מול גברים הנראים טוב ממני.לקראת הגיוס ירדתי במשקל והתחלתי באמת להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל אחת הבעיות שלי בחיים היא שאני לא מצליח להתנתק מהעבר ולהתסכל על היום משמע מבחינתי כל מה שקרה בעבר יחזור על עצמו ואם פעם עשיתי טעות אז היא תקרה שוב ואני מתעקש להעתיק את המחשבות והתחושות של נער לא בוגר לראש של גבר בוגר. ואכן הכרתי מישהי מדהימה,שבתחילה לא מצאה חן בעיניי כי היא מאוד שונה ממני אך נתתי לדברים לזרום ונוצר ביננו קשר מדהים שלא תיארתי שיהיה לי ,יש ביננו משיכה מאוד גדולה ועל פניו הכל היה מצוין באמצע הקשר עצרתי לחשוב מה קורה איתו ולאן זה יתקדם ומשמה התחילה החוויה הכואבת של חיי,כל כך חששתי מהאופציה להפרד שלא הפסקתי לחשוב על פרדה ושזה דבר שצריך לעשות למרות שבאותו התקופה לא היה שום דבר ע ביננו ולבסוף נפרדנו לכמה ימים וחזרנו.התחלתי שיחות עם מאמנת אישית שמאוד עזרה לי אך כיום אני נתקל בבעיה אחרת. עבדתי בעבודה ממשלתית כלשהי שנחשפתי בה ללא מעט אלימות,מקרי עבירות מין ופדופיליה.לני העבודה מעולם לא נחשפתי לדברים אלה והם נתפסו אצלי כמעין מחלה שיש רק בסרטים בטלוויזיה.כאשר התחלתי לעבוד עם המבצעים של עבירות אלו הבנתי שהם אנשים כמוני וכמוך והחלו לי חרדות שמה אני אהפוך לאחד כזה,והנוראית שביניהם היא להיות פדופיל.אני מוכרח לציין שאין לי משיכה לילדים מעולם לא הייתה לי וכל העניין הזה זעזע ועוד מזעזע אותי גם כשאני קורא בעיתונים על זה והמטפלת שלי העלתה בפניי את הבעיה אצלי שאני רגיש בצורה קיצונית ומציב את עצמי בכל המקומות שאני מפחד להיות בהם,בין ם זה להפרד מהחברה,להיות גיי או לפתח סטייה כלשהי הבעיה העיקרית היא שהחרדות האלה חלפו לתקופה בה גם היחסים עם החברה השתפרו,ואז זה הכה בי שוב.זה מתבטא במחשבות בעיקר ופחד להסתכל על גברים מסביבי,על ילדים ( לא חלילה מלהזיק להם!! אלא כי זה מזכיר לי את כל מה שציינתי למעלה) ,על בחורות אחרות ובעצם כל דבר שעלול להוביל אותי להיות במקום שאני מפחד להיות בו ואני באמת מפחד להיות במקום שהחרדות חוזרות ויום אחד יכו בי בחוזקה ויהרסו לי את שגרת החיים,המטפלת שלי כבר עלתה על דפוס אצלי שאני בעצמי איני מרגיש משיכות/סטיות וכו אך מצייר את עצמי בתסריט קשה זה ובעצם בונה לעצמי חרדה מתמשכת. אני מנהל אורח חיים פעיל ובריא,אך אני מפחד באמת שיום אחד אהפוך להיות כמו העבריינים שעבדתי איתם או לחילופין אהיה גיי למרות שאני נמשך לנשים..אני איני הומופוב ודי סובלני לסביבה שלי אך ניסיתי לדמיין את עצמי עם גבר בשביל לבחון את עצמי וזה באמת מעלה בי תחושה רעה אני לא חפץ במערכת כזו וטוב לי במערכת יחסים שלי אך שוב אני חושש מהדפוס שיצרתי לעצמי שכל מצב שאני מפחד להיות בו אני ישר מסריט את עצמי בו ואני חושש שזה יוביל להפרעה נפשית קשה...

איני עסוק במחשבות כל היו כי עצם הטיפול הנוכחי אני משתדל לעכל את המחשבות ואז לחשוב בהגיון ולהבין שאנ רחוק מהדברים האלה מ שקורה זה שהמחשבות האלה יוצרות תחושה כללית מאוד רעה (כמו לחץ לפני ניתוח או תחושה שמשהו רע הולך לקרות) ומתח,והמחשבות עוברות אך התחושה נשארת ומזכירה לי שוב את המחשבות האלה וחוזר חלילה.. אני חושש לפנות לטיפול זה אני עובד בעבודה שמאוד חשובה לי וחושש לפגוע בעתידי עקב טיפול זה שכן אני מחוייב לדווח על כל טיפול כזה..