דיכאון ו ocd תרופות או לא אצל נערות

שלום רב, בתי בת 11 וחצי אובחנה עם הפרעת ocd בגיל שמונה. טופלה כמה חודשים ב cbt והסמפטומים נעלמו ולא חזרו עד עכשיו. לפני כחודשיים התחילה בטקס חדש שהיא צריכה לדווח לי דברים בעיקר לפני השינה ולאט לאט החמיר וכעט גם במשך היום לכן נמנעת מללכת לחברות ומפעילויות שאני לא נוכחת בהן חוץ מללכת לביהס באופן תדיר. כמעט כל ערב היא מדברת על זה שהיא רוצה למות, שקשה לה, שלא טוב לה ושהיא סובלת מאוד מהמצב. שואלת שאלות כמו איך אפשר למות בלי שיכאב, אומרת שהיא רוצה למות מחר והאם להודיע לי לפני. או למה אתם לא מרשים לי למות. מיותר לציון שאני מודאגת מאוד ושאני מחפשת פתרונות ועצות בכל מקום.. התחלנו טיפול ב cbt אצל פסיכולוגית שהפנתה לפסיכיאטרית לאחר 3 מפגשים, הפסיכיאטרית אבחנה דיכאון עקב ocd מתמשך. הocd כרגע במצב חריף וכרגע אין חשש לאובדנות. המליצה על תרופת פריזמה 20 מג (למשך שנה וחצי). ואם תופעות הלוואי יהיו חריפות המליצה על קלונקס 0.5 מג. כעת אנחנו בשלב קבלת החלטה האם לתת לה את התרופות או לחפש אלטרנטיבה אחרת שיכולה לעזור גם לדיכאון וגם ל ocd. אני חוששת מתופעות הלוואי, האם יש לכם עצה לגבי המשך תהליך או רעיונות לטיפולים נטולי תרופות ובכלל דעה כללית על המצב? לתשובתכם אודה.

הי שרון , את הראשונה שמציינת שטיפול תרופתי הוא לא חובה ... כל מי שהתייעצתי איתו אומר שאין הרבה ברירות ... אשמח אם תפרטי מה לפי נסיונך יכול לעזור במקום תרופה אולי cbt תדיר יותר ? הומאופטיה ? תזונה ? נוירופידבק ? אשמח לתגובה בהקדם תודה מראש