שאלה חשובה ועקרונית מאוד מאוד

שלום שרון, עניין ה-OCD אצלי הפך מדבר עוצמתי ששיבש את החיים ב-100% לדבר פחות עוצמתי שמשבש את החיים ב-45%. העניין הוא כזה - לי היום לאורך השנים האחרונות OCD על מחשבות אלימות קשות שפשוט שיבשו לי את החיים. לא יכולתי להיות בשום מקום כי כל מקום או נקודת זמן - כתוצאה מחרדה ולחץ (אולי אף חרדה חברתית) - הייתי נלחץ וחרד ואז ה-OCD מופעל אוטומטית להתקף של אמירה אלימה קשה זה מהקטן לקשה. פלוני אני אדביק אותך באיידס או כל מיני דברים. או מדברים על מקרה שקרה לאלמוני ומלחץ הOCD היה מפעיל אני עשיתי לאלמוני את הדבר הזה - הדבקתי אותו בצהבת או לא משנה מה. הדבר הזה קיים אבל בעוצמה נמוכה. הבעיה הייתה בתקופה העבודה ששם יש לחץ שהיה מפעיל OCD - הבעיה הייתה ממוקדמת בפחד מפליטות פה שישמעו את מה שאני אומר ואוי ווי מה יחשבו או יסיקו מסקנה וכדומה. התוצאה היא פרצופים ופחד מסויים ואנשים ראו בזה אולי מוזרות ואולי התנשאות והתרחקו וכך יצא שגם קשר חברתי מאוד מאוד קשה לבצע. אני צריך ממש שקט ולהרגיש ביטחון מושלם כדי להתחיל לנהל שיחות אמיתיות עם אנשים ולא להרגיש שהם מאיימים עליי ואז הOCD והחרדה קיימים וזה סיטואציית להתרחק מהמקום הזה שמשפיע עליי לרעה. וזה בעייתי כי למשל אי אפשר "לברוח" מכל מקום או עבודה או סתם מקום שאני רואה את הבן אדם יותר מפעם אחת בחיים ואז זה פחות מפריע. זה מאוד מתעצם, לפחות החרדה, כאשר אני חושש ממישהו ששמע לכאורה אמירה אלימה של OCD ואני צריך לראות אותו יום-יום או פעם בשבוע או מפגשים כמעט תמידיים. זה מפריע , אני לא מסוגל להכיל את זה. השאלה מה לעשות? אני מודע היטב לא להתייחס. אבל התוצאה היא שברגע שאני מרגיש לא בנוח או חושש או רואה מישהו/מישהי שנראים לא לא מתאימים לי לאופי אני מרגיש מאויים ואז החרדה עובדת ומפעילה את הOCD וחוזר חלילה עם החרדה ממה ששמעו. מה עושים? נמאס לי אפילו בחלק הקטן הזה ממחשבות OCD אלימות. ושוב! הם הרבה-הרבה פחות אבל אני מניח שזה בגלל שאני נמנע מאינטראקציות תמידיות עם אנשים אלא עושה את זה במדידה מאוד קטנה. מה שבעצם אני מנסה להגיד - שאני יושב בשולחן ומשני צדדי יושבים אנשים - זה מלחיץ אותי - מפעיל אצלי חרדה ואת הOCD וזה מתמקד כמעט תמיד במחשבות אלימות. והפחד מפליטת פה ואז אני לא יכול להיות בארגון שאני נמצא בו כי אני לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו ששמע אותי אומר משהו כזה ואני לא יכול לסבול את המחשבה שה-OCD ממשיך לפקד על המוח שלי ולא נעלם ממני כבר. אודה לעזרה.

תודה שרון. עליי להדגיש כי דווקא שאני נמצא בין אנשים, למשל בשולחן למידה או דבר דומה לזה, והם יחסית קרובים אליי, אני נלחץ מזה מאוד מאוד ואז אני מפוחד וה-OCD מתחיל כמו שאומרים, לצערי, "לעבוד". אילו המחשבות האלימות הטורדניות היו תקועות בראש זה היה בסדר - אפשר היה איכשהו להתמודד, אבל זה תחושה של רצון להגיד את זה במילים ודיבור - ואז החשש הוא שמישהו שמע את זה ומה הוא יחשוב. המחשבות האלימות הטורדניות חכמות מאוד ומתלבשות על כל מיני סיפורי זוועה ביום-יום וזה מעצבן אותי. העניין שאני לא עם אנשים זה מפריע אבל פחות מלחיץ (חרדה) וכפי שאמרתי בהתחלה שזה עם אנשים - החרדה מתעצמת כפליים בגלל החשש מישהו שמע את מה שאמרתי ואני מעדיף ללכת מהמקום הזה ולא לחזור אליו עוד. לכן בעצם העניין: 1. החשש מפליטות פה במחשבות הטורדניות וזה קורה שאני נמצא במצב של פחד או לחץ או שאנשים יושבים לידי קרוב ואני לא מרגיש ביטחון על ידם 2. התלבשות של מחשבות אלימות על סיפור אלימים מהיום היום - פלוני הדביק את פלונית באיידס אז ה-OCD עושה חוכמות ומהלחץ מהסיפור הזה - זה מתלבש שאני הדבקתי את פלונית באיידס וחוזר חלילה. זה נמאס לי ! זה מעציב ומעייף ומייאש. כמו מפקד בדרך הראש . נורא. כמה שאני מנסה להכיל ולא להתייחס - זה ממשיך להיות שם. זה נורא.