לחיות לצד הפרעה טורדנית
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
סובלת מהפרעה טורדנית בגיל 19 בערך אחרי פטירת אמא בפתאומיות. המוות היה נקודת משבר ואז התפרץ אצלי הטורדנות אובססיבית. סבלתי נורא קפצה לי כל הזמן מחשבה לראש ואני נלחמתי. מאז זה קורה לי מדי פעם עולה מחשבה מבהילה לראש שמצערת אותי מעצם המחשבה ואז אני נלחמת. אמרו לי בטיפול להפסיק להילחם וזה מה שאני עושה יש לי הקלה!! אבל הפרעה טורדנית גורמת לי הימנעות מחברה! יש לי 2 חברות קרובות שמקבלות אותי עם זה וזהו חוששת מקשרים חדשיםשירגישו את זה וידחו אותי. קשה לי בדייטים כי אומרים ליש אני די שקופה ואפשר להרגיש מה עובר עלי. כואב לי הבדידות ולדעתי הטורדנות עולה כשאני לא ממש עסוקה. זה נכון? מה היית ממליצה למקרה שלי?
היי יוליה, יופי שאת מטופלת ומשתדלת להפסיק להילחם במחשבות. את בכיוון הנכון. התשובה לשאלה שלך נמצאת בגוף השאלה- את אומרת שאת נמנעת מחברה וסובלת מחוסר מעש (שבהחלט מגביר מחשבות). כדאי למצוא לך עיסוקים מעניינים ומהנים ככל שניתן, שימלאו את יומך. כך גם תרגישי שההפרעה פחות מגבילה אותך. אפשר לנסות ליצור קשרים חברתיים חדשים, לאט ובזהירות. אפשר גם לדבר עם אנשים אחרים הסובלים מהפרעה זו (או מהפרעות אחרות), ייתכן שתרגישי שהם מבינים ומקבלים אותך יותר. אפשר גם לבקש מהחברות הנוכחיות או ממכרים להכיר לך אנשים נוספים, וכך להגדיל את מעגל החברים. את בהחלט יכולה להעלות את הנושא בטיפול שאת עוברת, ולחשוב על פתרונות יצירתיים המתאימים לך. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975