Ocd חושש בעיה כבר 4 חודש

שלום. אני כבר זמן מה אכול מבפנים החיים שלי פשוט כלום. אין עבודה. לא מסגרת. לא כלום. פשוט לא יוצא מהבית. לא רואה עצמי חיי. או קם בבוקר והולך לאנשהו. לא רואה עצמי עם אנשים. כל היום המוח רק חושב. כבר כמה חודשים שהמצב ממש דפוק. היה תקופה כל פעם שהייתי אומר לעצמי משהו המוח אוטומט היה ההפך. נגיד אני רואה משהו ואומר איזה יפה. ישר המוח אומר לא זה מכוער. ועוד כל מיני דברים. מחשבות קיומיות בלי סוף. עכשיו יש תמונות של אנשים או דמויות שקופצים לי לראש כל כמה שניות. ותמיד במשא ומתן עם עצמי. איך להפסיק את זה ואיך לעשות את זה. כל דבר קטן שקורה מקפיץ לי תמונה מהעבר. אני די בטוח יש לי ocd. ללא טקסים. אולי רק בראש. פשוט מתחרפן. כל מחשבה במקום נהפכת לדימיון. מנסה בכוח להפסיק. אני רואה אנשים חיים. או דואגים מדברים מסוימים. או כל דבר ואני פשוט מקנא שאני לא יכול להיות ככה. אני לא חיי כבר. כל רגע אני חיי את העבר או העתיד. והחיים בבית ממשיכים אותו דבר. רק אני יושן כל יום בשעה אחרת וקם בשעה אחרת. רק שאני קם ישר עולה לראש תמונות. וכל היום משעמם. דיעצמיעצמי שלא מפסיק. ותמונות רצות. מדמיין עצמי במקומות וכולי... עד ששוב הולך לישון. כל יום סוחב. היה יום אחד הייתי ער 24 שעות יושן 24 שעות. אפילו לא יוצא מהבית. פשוט לא חי. תמיד חושב. ורוצים שאלך לעבוד אבל פשוט לא רואה עצמי קם בבוקר הולך לעבוד וחוזר יום יום. ואפילו פעם בשבוע כל הזמן דוחה דברים. לא רואה שמשהו מעניין אותי. פשוט החיים התהפכו לי. מרגיש דפוק בראש. וכל היום עסוק בהסתרה. לא רואה עצמי דואג לעצמי או למישהו. פעם ראשונה מ4 חודשים שהחלטתי לשתף. כל החודשים האחרונים. כל חודש סרט אחר במוח. בהתחלה היה תקווה שיום אחד אקום וזה יעבור. אבל לא. הכל ממשיך אותו דבר. לא עושה כלום פשוט. חוץ מלעשן בכמויות ולאונן. וזה אפילו לא כיף לי. זה רק לדקה נותן לי שקט. לא אכפת לי מכלום כבר. פשוט רוצה לחזור למצב שהיה ולא רואה עצמי מקבל טיפול. גם קשה לי המחשבה הזאת. ולא רוצה שיידעו שדפקתי את עצמי.