רגיעה

שרון שלום מזה כשלוש שנים אני חיה עם בן זוגי יחסים טובים ומאושרים שמתחילים לדבר לכיוון חתונה, תמיד הרגשתי שזה האביר שלי... ממה שאני זוכרת את עצמי כילדה תמיד היו לי קשרים נפשיים עמוקים מנטלית עם בנות/חברות שלי לא היה משהו פיזי מיני או סקס זה בכלל לא מושך או גירה אותי היה לי קשה להתחבר נפשית לגבר בזמנו יותר לנשים ופיזית לגברים בגלל דברים שחוויתי בהיותי ילדה ובגלל חוסר בדמות אם בילדות,היום אני במקום אחר לגמריי, מצאתי אדם שיש בו כל שאני זקוקה, לפני יומיים יצא לי לדבר עם מישהי מהעבודה שלי שדיי הזכירה לי את עצמי לפני כעשור וזה נורא החריד והלחיץ אותי. כל פעם אני מפחדת להיקשר לחברה ברמה כזו ומפחדת שמא מה יהיה עם חבר שלי, חשוב לציין שאני בן אדם חרדתי עם ocd במערכות יחסים ונטייה מינית. אתמול קיימנו יחסי מין ומרב שאני טרודה לא יכולתי להיות שם הראש שלי היה במקומות אחרים. זה טבעי כשאתה מוטרד? כשאני לא חושבת על הדברים ביום יום לא מפריע לי שום דבר אני לא חושבת על נשים בכלל ובאופן מיני בכלל לא, אבל כשאני חושבת אני נאטמת ונלחצת אשמח למענה

כן כל הזמן או רב הזמן אלו השאלות וקבלת האישורים אוהבת או לא אוהבת בוחנת את עצמי לרב ומבצעת בדיקות אני חרדתית ומאד מפחדת.. צריכה לקבל אישורים שהכל בסדר. לפני תקופה של כמה חודשים היה ביננו ריב מאד קשה ונורא היה לי קשה ועשינו הכל בכדי לשקם את הקשר אז אני יודעת וודאי שאני אוהבת אותו. אבל העבר תמיד היווה ומהווה לי מכשול ופחד כזה שמה יקרה אם. כי ככה באופן טבעי ויום יומי זה לא שאני בזוגיות וחושבת על נשים ממש לא אבל פתאום שעצרתי וחשבתי ברמה ההגיונית וקיבלתי את זה שיש לי הצורך בקרבה חזקה של אישה מבחינה נפשית אז התחילו הסרטים והפחדים לרוץ וכמה שאדע שאני סטרייטית ,תמיד יהיו לי מחשבות טורדניות שמא אני לא באמת