מחשבות לא הגיוניות וOCD (אך מודע לכך)

טוב אז ככה, כבר אובחנתי בתור אחד עם OCD לפני כמה שנים טובות שהיו לי מלא טקסים של לשטוף ידיים באובססיביות ובכללי פחד ממחלות (עם טקסים או בלי) הייתי עושה כל מיני טקסים מוזרים של לספור מס' פעמים אם לא עלול לקרות משהו נורא ודברים בסגנון הזה והבושה מעצמי פשוט גמרה אותי, אמרתי לעצמי תסתכל על עצמך לאן הדרדרת אמרתי לעצמי אני לא מקשיב לזה לא משנה מה, מצידי שמה שאני חושב עליו יקרה. וכך היה פשוט לא עשיתי את הטקסים ומאז אין לי כמעט שום דבר, ניצחתי את הקטע הזה בלי תרופות (של לעשות טקסים פיזים) כמו לסגור את הדלת כמה פעמים וכל הדברים האלו, אם יש עכשיו זה ממש ממש בקטנה ולא מפריע לי כלל. מה שכן, היה לי פחד ממחלות סיפרתי, הפחד הכי גדול שלי היה ממחלות כמו סכיזופרניה, אפילו המילה עצמה הלחיצה אותי ונמנעתי מלהגיד אותה / לחשוב עליה כי שנכנסתי לעולם הזה של הOCD התחלתי לקרוא על הרבה מחלות שקשורות לנפש, אז מה שקרה זה שהOCD שלי התחיל לצוץ, מה בעצם משותף לכל המחלות האלו של הסכיזופרניה / פסיכוזה וכו'? שהחולה חווה מחשבות כ''כ מטומטמות ולא הגיוניות אבל הוא מאמין בהם. אז הOCD שלי גרם לי לחשוב בכוח על מחשבות לא הגיוניות לחלוטין (מודע ב100% שהם לא הגיוניות) וזה בעצם ''נועד'' לעשות לי חרדה גדולה, נניח למה חשבת על X? הרי זה בכלל לא הגיוני! מה אתה פסיכי? או שאני אומר לעצמי ''וואי מספיק המחשבה הזו משעממת'' או ''יופי אתה מצחיק עכשיו סתום בבקשה'' (שזה סוג של טקס אני מניח) או אני חושב מחשבה ממש לא הגיונית מבחינתי ואז אני פשוט מתחיל סוג של לגחך באמת כי זה כבר הופך להיות מצחיק כל העסק (זה גם יכול להיות סוג של טקס אם חושבים על זה) הייתה לי תקופה של בערך שנתיים ( בין היפות בחיי כנראה) שפשוט לא היה לי כוח למחשבות האלו ופשוט לא התנגדתי כי קראתי שעדיף ''להתעלם'' ופשוט לא הייתה לי שום חרדה (בלי תרופות בלי כלום) אם להיות כנה הפוסט הזה נועד גם כדי לקבל אימות שזה נורמטיבי וזה OCD (שוב, זה סוג של טקס תכלס) למרות שאני יודע וקראתי 1000 פעם מה זה מחשבות פולשניות ואני מאוד מודע לכך שהמחשבות שלי הם מטומטמות לחלוטין ולא יותר ממטרד, כך שזה סותר כל קשר בין המצב לבין המחלות שאני מפחד מהם. זה בעצם כמו גלגל, אתה מפחד מX והOCD שלך מצא טרף חדש לסחוט לך את המוח איתו (אין לי תיאור אחר) ברצוני לשאול שאלה נוספת. שבאים לי מחשבות מציקות, פשוט לתת להם ''להיות''? כי לפעמים שאני עושה את זה אני מגיב ב''אז זה לגיטימי לחשוב על זה הא? למה אתה לא מתנגד? אתה מסכים כאילו?'' שזה די סותר את הצורה שבה אני צריך לפתור את הבעיה אבל אני יודע שצריך להתגבר, אשמח לשמוע מה כן הדרך הנכונה. רק אסיים בכך שלמדתי את ההבדל בין מחשבות שווא למחשבות פולשניות, מדובר במחשבות של OCD כי אני לא מאמין בהם כלל והם גורמות לי לחרדה למה אני בכלל חושב עליהם סך הכל אני מתפקד כרגיל אין דיכאון או חרדה יומית אבל פעם בחודש-חודשיים יש לי קצת חרדה מכל הסיפור, בעיקר אם חיטטתי באינטרנט על מחלות וכאלו מסקרנות..

טקסים פיזיים הפסקתי הכוונה. משהו מחשבתי יותר קשה (אם כי מתמודד בסדר) ואני לא יכול באמת להגיד ''כן אולי זה קצת נכון'' וכאלו, כי יש בזה באמת 0 היגיון! (הסברתי בפוסט למה) אם בן אדם חושב על משהו ''אפשרי אבל לא ריאלי'' הוא יכול להגיד את זה, הסברתי בפוסט למה יש לי מחשבות כאלו מציקות ומטרידות מהסוג זה (בגלל הפחד ממחלות נפשיות אחרות) בעצם הפחד הוא למה אני חושב מחשבות חסרות היגיון נגד רצוני (מחשבות פולשניות) מאחר ואין היגיון, להגיד את הדברים האלו נשמע מוזר....אז פשוט להתעלם מזה לחלוטין? לא לתת לזה יחס וזהו?