מחשבות טורדניות שמשפיעות על ההתנהלות היומיומית שלי

היי ד"ר, אני בת 29 וצגיל צעיר אני סובלת מחרדות. זה התחיל מפיתוח פוביה להקאות שעד היום קיימת אך באמצעות טיפול cbt קיבלתי כלים להתמודדות. תמיד הייתי חרדתית- לא הייתי לובשת חולצה שהייתי אוהבת אם היה יום שלבשתי אותה והרגשתי חא טוב... כל מיני כאלה... בתקופה האחרונה התחלתי עוד פעם להיחרד... זה התחיל מפעם אחת שיצאתי ונתקפתי כאבי בטן ומאז פחדתי לצאת מהבית, בייחוד לאותו המקום... הייתי מפתחת כאבי בטן כל פעם שהייתי יוצאת... אבל אני לא נכנעת לזה ויוצאת בכל זאת... חאחרונה יחד עם זאת התחילו לי מחשבות טורדניות מסוג שאפילו מפחיד אותי יותר... בלי קשר לעובדה שאני היפוכונדרית, אני לאחרונה מכניסה כל דבר לראש וחושבת עליו יתר על המידה. בזמן שאני עוברת את התקופה הזו, לפני כחודש וחצי בערך, ראיתי את הסדרה 'צל של אמת' על רצח תאיר ראדה. כשהגיע הפרק המספר על א.ק, במקום להזדעזע מעין יצרתי הזדהות עם התוקף... ופתאום עברו לי מחשבות בראש של- אולי זה לא כזה מגעיל, מזעזע או מחריד... אולי זה מהנה ואולי אני יכוחה להבין את המצב שלה. באותו הרגע נתקפתי התקף חרדה בין הקשים שהיו לי ולקחתי את האוטו ונסעתי להירגע. רציתי להתרחק מההורים, מהבן זוג, מכל מי שקרוב לי כי פחדתי שאעשה להם משהו. כאילו נכנס לי לראש שאני עשויה לרצוח ולהנות מזה כמו התוקף בסדרה, או שיש לי משהו בראש שאומר לי לעשות את זה, או שאני סכיזופרנית ומשוגעת. מאז אני לא מניחה לזה.. זה לא בראש שלי כל הזמן אבל זה מעסיק אותי מאוד וקורה לי בעיקר בעיקר ליד אנשים קרובים- בייחוד שאני עם החבר. אני נמנעת מלישון איתו או לבלות איתו זמן רב מדי מפחד שאולי אפילו בחוסר מודעות אעשה לו משהו. אני אוהבת אותו בכל ליבי אבל אני מרגישה כמו אדם רע.. מפחדת להשתגע ומבלי לדעת אפילו, לפגוע במישהו ובייחוד בו או במשפחה שלי. המחשבה על זה עכשיו אפילו מעוררת בי חרדה. יש לציין שמעולם לא עברה לי מחשבה כזאת בראש לפני שצפיתי בסדרה אבל מאז זה לא עוזב אותי... חושבת כל הזמן שאני לא בסדר, שאני משוגעת... שלחבר שלי לא מגיע אדם כמוני רק מעצם המחשבה שאני עשויה לפגוע בו פיזית. אני מאוד מפוחדת ... פניתי למכבי בבקשה לאבחון או הכוונה וכל מה שהציע זה טיפול cbt עם טיפול תרופתי עד אז... זה עוד יותר נפחיד אותי- אני צריכה טיפול תרופתי? אני מסוכנת? אני לא בסדר? נמאס לי לחיות ככה... זה מתיש, זה מוריד לי אץ הבטחון ... התחלתי לצאת עם בן זוגי לפני חודשיים וחצי, וזה הולך למקום הכי רציני שיש (אנחנו חברים הכי טובים מזה שנתיים), אני עומדת לסיים ללמוד ולהתחיל קריירה... חשבתי שאולי התקופה והשינויים האלה בחיים שלי הביאו אותי למצב הזה אבל אני כבר לא יודעת... רק מפחדת. על עצמי שהשתגעתי ועל אחרים שאולי אפגע בהם