אני אישה בת 53 שעוברת תקופה מוזרה של חשיבה לא רציו

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

11/09/2014 | 00:05 | מאת: אישה במצוקה

חשיבה לא רציונלית. אני בת 52 בדרך כלל בריאה. רק בעית בלוטת התריס והיא בטיפול ובמעקב. בשנה באחרונה קרו לי כמה מקרים שאין לי הסבר לזה. פחד. פחד מנסוע במנהרה, פחד מטיסה, פחד מנסיעה על גשר מעולם לא היה לי כזה דבר בפעם הראשונה שזה קרה לי פתאום חשבתי שזה מסוכן הלב שלי דפק מהר התחלתי להזיע מיד פתחתי את הרדיו, שתיתי מים נסיתי להטות את המחשבה למקום אחר והצלחתי אחרי הרבה דקות קשות. עבדתי על עצמי קצת, וזה נרגע. עכשיו משהו חדש, אני נימצאת באיזה שהוא מקום, ופתאום אומרת לעצמי מה אני עושה פה? כאילו אני יודעת למה אני שם אבל זה מוזר עולה לי החום לפנים, הלב מתחיל להלום חזק ואז שוב אני מתייצבת לאחר אולי נאמר 2 דקות. אני מפחדת לצאת לאיזורים חדשים, רוצה להיות רק קרוב לבית שלי. לא מבינה למה זה קרה לי. אני אישה בעלת בטחון, עצמאית שמחה. לא נשואה אבל יש ילדים בבית. שלא מודעים לרגש שלי רוצה לדעת למה זה הגיע אלי ואיך אוכל לטפל בזה. לציין אני לא פוחדת משום דבר בדרך כלל. רק מעצמי פתאום שככה זה קורה לי. אני פוחדת שיקרה לי משהו שאני לבד.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, פנית לפורום הפרעה טורדנית כפייתית, לכן אציין שלא נראה כי מדובר בהפרעה כפייתית אלא בהפרעת חרדה "קלאסית" שכרוכה בהתקפי חרדה. "חשיבה לא רציונלית" אכן מתארת בצורה טובה חלק ממה שעובר עלייך. כדי להתגבר על הבעיה הזו, עלייך ללמוד כיצד לא "לפחד מהפחד", כלומר לא להירתע מהחרדה עצמה ומן הסימפטומים הפיזיים הלא נעימים המלווים אותה. קודם כל, חשוב לזכור שהסימפטומים לא מזיקים בשום צורה לגוף, גם אם הם לא נעימים. כאשר מקבלים אותם בהבנה ולא מנסים בלי סוף להימנע מהם, החרדה חולפת בסופו של דבר. בדרך כלל נחשפים לחרדה ולסימפטומים שלה בצורה הדרגתית, וכן למקומות שכרגע את פוחדת ללכת אליהם (מחשש לקבל התקף חרדה). הלימוד כיצד להתמודד עם החרדה, כולל הפיכת החשיבה לרציונלית יותר, מתבצע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). מומלץ לפנות לטיפול כזה בהקדם. תוך מספר חודשים תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב, ואף להיפטר מהבעיה כליל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com

11/09/2014 | 21:58 | מאת: אישה במצוקה

באמת תודה מכל הלב.

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית