חרדות ומחשבות טורדניות

שלום , אני בת 31 , נשואה מעל שנתיים , בטיפולי פוריות. עד שלב מסויים שמרתי על איפוק , הדחקתי כנראה המון... ובעיקר ספגתי וספגתי את כל הכשלונות. לפני כמה חודשים טסתי עם בעלי לחופשה , ושם חטפתי התקף חרדה מאוד קשה. בעלי יצא מהחדר לקנות משהו, ונשארתי לבד, בזמן שהייתי במקלחת דמיינתי שאנשים נכנסים ופוגעים בי אבל מהר מאוד חשבתי על משהו אחר. שיצאתי מהמקלחת בדקתי את הפלא שלי וראיתי שבעלי לא שלח לי הודעה וגם לא ענה לי. נרדמתי וקמתי ממש בבהלה בטירוף אמיתי מדאגה אליו וכנראה פחד. למרות שידעתי שאני במלון מוגן, קבלה שהייתה מאוישת 24/7, ןמלון מרכזי. פחדתי ממש!למחרת התחילו לי דמיונות ממש קשים. התחלתי להמציא לעצמי עלילה שלימה, שמישהו נכנס הרדים אותנו בעזרת ריסוס ואנס אותי. זה היה נורט וקשה ביותר!! המוח שלי לא הפסיק לחשוב ולדמיין דברים. שחזרתי לארץ הייתי במצב ממש לא טוב.... לאט לאט הזמן עבר והתחלתי להרגיע את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא, אמונה וכמובן שיחות עם אנשים קרובים. אמרתי לעצמי כל הזמן שאין שום היגיון בכל מה שיצרתי לעצמי בראש. אני מרגישה עכשיו תודה לאל הרבה יותר חזקה ושמחה. אך יחד עם זאת, עדיין יש לי ימים שאני קמה ושוב אותם "סרטים" מאותה תקופה חודרים לי למוח. ואני שוב שואלת את עצמי האם זה היה? ושוב מרגיעה את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא. היו לי כמה חודשים שהרגשתי ביוץ , ולא קימתי יחסים עם בעלי כי פחדתי ( שןנאת להגיד את זה או לחשוב על זה) שאןלי באמת מישהו אנס אותי והזרע שלו נשאר בתוכי. ואני כמובן יודעת שזה לא קרה וגם יודעת שאין דבר כזה שזרע חי בגוף האישה יותר מ3 ימים. במיוחדד שאני עכשיו אחרי כמה םעמים שקיבלתי מחזור, צילום רחם ( ששוטף הכל) ויודעת שלא קרה שם כלום. עדיין יש לי פה ושם מחשבות שהזרע עדיין תקוע בגוף שלי ומתה מפחד שההיריון לא יהיה מבעלי. למרות שאין הדבר הגיוני בשום צורה!! המחשבות האלה משגעות אותי, הן לא מרפות... ההיגיון הבריא עובד אבל עדיין יש פה ושם מחשבות שהורסות לי את חיי היום יום. איך אני יכולה להיפטר מהן לגמרי? הרי הצלחתי פחות או יותר " לרפות " את עצמי, תוך כמה זמן הכל יעבור סופית? והשאלה הכי חשובה - האם כל זה קרה בגלל העומס הנפשי בשל טיפולי הפוריות שאני עוברת?? כי אני כל פעם בהלם איך המוח שלי חשב על כל הפרטים האלה ... מאיפה זה בא, ההרדמה האונס.זה דברים שרחוקים ממני תודה לאל. תודה רבה מראש :)