האם יש לי OCD ?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום, אני בת 27 ומאז שאני מכירה את עצמי תמיד חיי סובבו סביב ההתעסקות עם המראה החיצוני ובהשוואה של המראה החיצוני שלי עם בנות אחרות. ההתעסקות הזאת רק גוברת עם השנים, ואני מוצאת את עצמי מתעסקת בזה כמעט בכל יום באופן אובססיבי. הגעתי לכדי מצב שבשביל להיות מאושרת כל מה שאני רוצה בחיים זה רק להיות יפה! ושום דבר מעבר לכך. אני חוששת שיש לי הפרעת גוף דיסמורפית - שהיא נחשבת עפי הרפואה הפסיכולוגית כחלק מהפרעות של OCD , כיוון שאני מזדהה עם רוב התיאורים של הפרעה זו. בעולם המערבי יש חשיבות מאוד גדולה למראה חיצוני והחברה מכתיבה לנו צווי אופנה וסטנדרטים של יופי מאוד גבוהים , ולכן דיי הגיוני שאנשים יתעסקו עם המראה החיצוני שלהם וישאפו לשפר אותו. אך השאלה שלי היא היכן הגבול? האם לדעתך אני סובלת מהפרעה של ממש בהתעסקות האובססיבית שלי במראה החיצוני? האם זוהי התעסקות לגיטימית מכיוון שהעולם שלנו מטיף ליופי? האם כך הן כל הנשים שחיות בחברה המערבית? כמו כן אני חשה תסכול רב והשפעה של ההפרעה הזו על כל תחומי החיים: (ביניהם זוגיות וקריירה) בזוגיות- אני לעיתים נמנעת מלהיכנס למערכת יחסים עם מישהו שאני מעוניינת בו והוא מושך בעיניי מבושה בגוף שלי ומחשש שאני לא מספיק יפה עבורו (וזאת למרות שהוא כן מעוניין בי) ובקריירה - פה הקושי הגדול ביותר. אני נמצאת בשלב של תקיעות בחיים כבר כמעט 3 שנים. (סיימתי תואר ראשון כללי לפני 3 שנים ואני במצב הנוכחי מחליפה עבודות בתדירות גבוהה ולא מרוצה משום עיסוק שהוא) הלכתי לכמה מכונים והכוונות תעסוקתיות על מנת למצוא כמה כיוונים תעסוקתיים פוטנציאליים. ונמצאו עבורי כמה כיוונים אפשריים אך אין לי חשק לעסוק בשום דבר מהם, ולכן אני כה מתוסכלת. מבין כל רשימת המקצועות שקיימים - לא בא לי לעסוק בשום דבר. שום עיסוק לא מושך אותי מלבד (ואין זה מפתיע) תחום הדוגמנות / תחום המחול והריקוד - אלו 2 התחומים היחידים שבחרתי כמושכים בעיניי ויש לי תשוקה לעסוק בהם. כמובן שניהם עוסקים בחיצוניות אסתטיקה ויופי. אך לצערי הטבע לא נתן לי את הנתונים הדרושים כדי לעסוק במקצועות האלו ולכן אני מתוסכלת מכך שעליי יהיה להתפשר על מקצוע שאין לי משיכה אמיתית אליו. מצטערת על ההודעה הארוכה , אבל אני ממש אודה לך עם תוכלי לייעץ לי מה לעשות ואף יותר חשוב, לאיזה גורם מקצועי עליי לפנות לדעתך? פסיכולוג קליני / פסיכולוג תעסוקתי - שיעזור לי לפתור באופן ממוקד יותר את הבעיה בבחירת קריירה או לפנות לטיפול התנהוגותי קוגניטיבי ששמעתי עליו שהוא מאוד יעיל / או כמובן כל דבר אחר שתציעי... תודה רבה רבה !!!
היי ליאת, כדי להיות מאובחנת כסובלת מהפרעת גוף דיסמורפית (BDD, שאינה OCD אך נחשבת לסוג של הפרעה כפייתית) עלייך להיות בעלת אובססיה למראה של חלק מסוים בגוף, ולא למראה הכללי שלך. למעשה, סובלים רבים מאמינים ש"אם רק החלק הזה ייראה טוב", המראה הכללי שלהם יהיה סביר. האובססיה בדרך כלל מלווה בהתנהגויות כפייתיות, כמו: בדיקה חוזרת ונשנית של החלק ה"מכוער" מול המראה, במראות שונות ובתאורות משתנות; ניסיונות להסתיר את האיבר על ידי לבוש או איפור; הימנעות מוחלטת מהסתכלות במראה ואפילו מהשתקפויות, וכו'. אם קיים אצלך חוסר שביעות רצון מהמראה הכללי ולא מאיבר מסוים בגוף או בפנים, ייתכן שאפשר להגדיר זאת כבעיה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית, ולא כאובססיה. לצערי, אכן קיים עיסוק יתר בחברה שלנו במראה חיצוני, שגורם לרוב האנשים למצוא בעצמם פגמים. אולם, רוב האנשים אינם עסוקים רוב הזמן בפגמים שלהם ובהשוואת עצמם לאחרים. עיסוק מוגזם כזה יכול להצביע על כך שהם, למעשה, אינם מרוצים מעצמם. מאוד קל לתלות את הבעיה במראה חיצוני, בגלל שהתקשורת למעשה מציבה "סטנדרטים" מסוימים למראה, שקל מאוד להצביע על חוסר עמידה בהם. לדעתי, טיפול CBT יכול לעזור לך לפתור את שתי הבעיות שציינת במקביל- שיפור הדימוי העצמי תוך הפחתת העיסוק במראה החיצוני, ומציאת כיוון תעסוקתי תוך כדי זיהוי הערכים שלך. במילה "ערכים" אני מתכוונת לדברים שחשובים לך ומעניינים אותך באמת, ואשר יגרמו לך סיפוק מהמקצוע בו תבחרי לעסוק. ייתכן שכרגע ערכים אלה ממוסכים על ידי העיסוק במראה ובביטחון העצמי הנמוך. או, במילים אחרות, נשמע שאת "מחפשת" את עצמך, ואולי זה מנותב לכיוונים הלא נכונים (כמו מראה חיצוני). אנשים רבים חושבים שמראה חיצוני טוב יוכל לתת להם את הביטחון, תחושת הזהות המגובשת והמשמעות שהם מחפשים, אך מראה חיצוני כשלעצמו אינו יכול להוות "ערך" יציב לאורך זמן ואינו קובע את הזהות שלנו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com