אני לא יודעת לאן לפנות ואיפה להתחיל פסיכולוג פסיכיאטר?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מצטערת שזו שאלה שנייה בנושא אני פשוט במועקה כאבים כבר בחזה בן זוגי שהוא הכל בשבילי מחשבה רעה אחת עליו וזה משגע לי את הדעת ברמה שלא יכולה לישון ברמה שאני מבזבזת אנרגיה על מחשבות וספקות אני לא מפסיקה לבחון את בן זוגי ולשאול את עצמי אם הוא יפה או לא ואז אחרי כל מחשבה ומחשבה אני אומרת לעצמי הוא כן הוא הכי יפה והכי זה כי אני אוהבת אותו ובאמת שאני מנסה להשלים עם זה במוח אם חלילה אגיד שלא או אחשוב שלא זה יהיה ממש גרוע בשבילי אני אוהבת אותו מעוניינת בו לכל החיים אפילו למה אני לא מפסיקה לבחון אותו למה אני ככה בספק אני מפחדת שאני חושבת שהוא לא נראה טוב ואז בגלל זה אני לא מפסיקה לחשוב עליו מחשבות אם הוא יפב או לא או לבחון אותו ולהשוות אותו ולפעמים לדמיין אותו בצורה אחרת כאילו אני לא מכירה אותו כאילו יש לו פגם פה ואז לחשוב מחשבות ולחשוב עליו מחשבות לא טובול בקשר למראה האם אני באמת חושבת עליו שהוא לא ואני בגלל זה כל מחשבה ומחשבה אני אומרת לעצמי הוא הכי יפה הוא הכי טוב אני אוהבת אותו ודברים כאלה אני כבר משתגעת אני כבר לא יודעת מה אני חושבת... אולי זה פסיכולוגיה כי הביקורתיות באה מאמא שלי לגביו וזה גם מטריף לי את המוח בגלל הפער בינינו ובגללו בכללי אני כלכך במצוקה וכבר אני ממש משתגעת אני בצבא אני מפחדת לסיים את השירות ושיחשבו שאני חולת נפש מה עליי לעשות?? אני כלכך אוהבת אותו הוא מושלם בשבילי באמת אני חושבת עליו שהוא לא נראה טוב ובגלל זה הספק??
היי, אין לך מה להצטער שאת שואלת שוב. ככה את מבינה יותר את מה שאת מרגישה מפעם לפעם. לדעתי, אחת הדרכים להפחתת הכאבים בחזה ולתחושות הקשות היא לשתף את הבן זוג שלך. ברגע שתשתפי אותו, זה יכול להוריד מעלייך נטל. אני מניח שאחת הסיבות שמעוררות את המצוקה אצלך היא העובדה שהמחשבות הן על בן זוגך, והחשש מהתגובה שלו שמא יגלה כי אולי את לא אוהבת אותו, או שהוא ירגיש שאת מוצאת בו פגם. המאבק נוצר מהפער בין הרצון שלך העז להיות עם בן זוגך לבין המציאות שעלולה להיות הפוכה מרצונך. המאבק גם נוצר מהחשש שאולי בן זוגך לא יקבל אותך ואת המחשבות שלך בנושא. במידה ואת מרגישה שבן זוגך נוטה להיות אוזן קשבת ומקבל אותך כמו שאת, אז יש סיכוי טוב שהשיתוף הזה יכול מאוד לתרום להקלה אצלך. אבל, שוב, רק אם את מרגישה שאת יכולה לשוחח איתו על בעיות נפשיות, וכמובן לספר לו ברגישות בלי שהוא ירגיש נפגע מדברייך, זה יכול לדעתי לתרום מאוד לך ולזוגיות שלכם. במקביל, את צריכה כמובן לפתור זאת עם עצמך על פי הגישה של CBT. מקווה שעזרתי.
היי שיר, קודם כל, לגבי איש המקצוע אליו את צריכה לפנות, כדאי לפנות למטפל שעוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הטיפול הוא פסיכותרפויטי, ולא פסיכיאטרי. יש אפשרות לפנות לפסיכיאטר לעזרה תרופתית, אך זה צריך להיות טיפול משני ולא ראשוני בבעיה. כלומר, כדאי קודם כל לנסות פסיכותרפיה, ורק אם מחליטים שצריך חיזוק אז לשקול את הכיוון הזה. בינתיים, תשתדלי לא לענות לעצמך על השאלות שעולות לך בראש כל הזמן. עיסוק היתר בשאלות ובניסיונות למצוא להן מענה, רק מכניס עמוק יותר לתוך האובססיה. אין משמעות למחשבות וזה לא חשוב מה את חושבת, אז עד שתפני לעזרה מקצועית תנסי להניח לזה ולעסוק בדברים אחרים. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
אני ממש לא ממליצה לשתף את הסביבה במחשבות, שכן זה רק נותן להן "במה" ויחס שלא מגיע להן, ומעצים אותן. עדיף להתייחס אליהן כאילו הן לא חשובות, וככאלה אין סיבה לדבר עליהן עם אחרים. בנוסף, אנשים בדרך כלל לא מבינים את מהותן של מחשבות טורדניות ומתייחסים אליהן כאילו הן אמיתיות, מה שיכול לגרום ללחצים אצל האדם הסובל ולבעיות מיותרות בקשר.