מה אני יכולה להגיד לחבר שלי?

אני שואפת לשלמות אני כל דבר מספרת לחבר שלי על המחשבות שלי כי אני לא מסוגלת להסתיר ממנו אני מרגישה בן אדם רע ואכזר ניסיתי לשכוח מהמחשבות כמו שאמרת ולהעביר היה לי ויכוח איתו פשוט הייתי איתו בתוך האוטו ונישקתי אותו עברו אנשים והרגשתי קצת מבןכה אחר כך שאלתי אותו למה הרגשתי מבוכה אולי בגלל הגיל שלו בגלל שהוא גדול ממני או בגלל שאני מתביישת אני כלכך אוהבת אותו שהגיל בכלל לא משחק פקטור בקשר כשעברו אנשים דמיינתי שזו מישהי שאני מכירה שהייתה שם למרות שאני לא בטןחה שזו היא כלכך נלחצתי האם זו היא והאם זו היא ושאני מתביישת ממנה שראתה כי אני מחזיקה ממנה ובגלל שהיא אמרה שבן זוגי מבוגר ולא כדאי לי לצאת איתו למרות שאנשים אומרים שאנחנו מתאימים והוא בן אדם עם לב זהב סיפרתי לו את כל המחשבה התחלתי לפתח תלות בלספר לו כל דבר כלכך לא נעים לי לכתוב שוב ושוב אני מרגישה כלכך רע ובאמת שזה לא בכוונה אני פשוט במצוקה בגלל שאני בצבא אין לי זמן לטיפול בגלל זה אני קובעת אחרי הסגר ביום שאוכל ואני הרגשתי שהמחשבה שחשבתי על חבר שלי כפעם היא אמיתית ואולי אני באמת סוג של מרגישה מתביישת וחבר שלי אמר אם את מתביישת בי אז תעזבי אותי ואני ממש לא מוכנה ממש לא מוכנכ לציין שאני מרגישה פסיכולוגיה כלכך שאנשים משגעים אותי על הבחירות בחיים שלי ואני כלכך אוהבת את הבן אדם.. חבר שלי כבר נמאס לו רוצה לעזןב אני מרגישה רע על המחשבה הזו האם זה באמת התחושות שלי??? אני באמת מתביישת בו?? אני לא יכולה להסכים.. זה היה כלכך אמיתי בראש שלי הפעם..שאני מדמיינת את ההיא ומתביישת בגלל מה שהיא אמרה לי עליו אבל בפועל לא יודעת אם זו היא בכלל.

הוא אומר לי אני לא רוצה שמי שתיהיה איתי תתבייש ממני אני רוצה שהיא תיהיה שמחה איתי הוא כלכך צודק אבל אני מתחרטת שחשבתי ככה ומנסה לשנות את המחשבה ןאומרת לעצמי אני אוהבת אותו לא פגעתי באדם לא גנבתי בסך הכל אני עם מי שאני אןהבת שאנשים יניחו לי .. אני לא מסוגלת לשחרר ממנו אני באובססיה קשה אני לא מצליחה להבין אם אני באמת מתביישת ןאם אני כן זה גומר אותי כי הוא הכי יקר לי בעולם אז איך אפשר להתבייש???

היי , שיר. גם אני שואף לשלמות, לכן אני יכול להבין מאיפה התחושות שלך. אתן לך דוגמא לגבי עצמי - אני לא מצליח כרגע להיכנס לזוגיות, מאחר ואני פרפקציוניסט, ומחפש את הבחורה האידיאלית, שאין כזאת באמת. גם אני מפחד שאוהב מישהי, אבל פתאום אמצא בה כל מיני נקודות שיגרמו לי לחשוב על אחרות. אבל אני מקבל את זה, ומבין שזה חלק ממני, ואלה הרגשות שלי, ואין לי שליטה על זה. מחשבות ורגשות שעולים הם ללא שליטה באמת, וחשוב לתת להם מקום. לגבי המחשבה על הגיל של בן זוגך.. כנראה שאת מפחדת לאבד אותו מרוב שאת אוהבת אותו, אז את חוששת שכל דבר קטן יכול להכשיל את הקשר ביניכם . זה יכול לבוא לידי ביטוי במחשבה על גיל, מצב כלכלי, רמת אהבה וכו'.. . אולי זה מתחבר למה שאמרת בהתחלה.. שאת שואפת לשלמות, ואולי גם לשאיפה שלך שיהיה ביניכם קשר מושלם שיימשך לנצח ללא פרידה. גם כאן, מרוב שאת כל כך רוצה את הבן זוג ואולי מפחדת מפרידה, אז לפעמים יש פה "נבואה המגשימה את עצמה". הייתי ממליץ שתנסי להבין עם עצמך מה חרדה העמוקה שיושבת בתוכך, ומעוררת את המחשבות על בן זוגך. האם את חוששת מנטישה? אולי חרדה מאיך שבן זוגך יגיב אם יגלה שאת חושבת על עוד בנים? תשתפי אותנו במידה ותרצי :)

זהו אני מכל דבר קטן וחבר שלי נראה מצויין יכולה לחשוב מחשבות עליו מבחינת נראות דבר שני נכון יש הבדל בגיל אבל זב לא מה שיגרום לנו להיפרד הרבה אנשים אומרים לי למה גם המשפחה וזה כלכך מפריע לי יכול להיות שבגלל זה מתבטא המחשבות בגלל אנשים שאומרים לי על הגיל שלו? אתמול עבר לי במחשבות שאנחנו באיזה מקום ציבורי שהוא מחבק אותי ואני מרגישה אי נוחות כנראה ממה אנשים יגידו בגלל הגיל וכאלה אני כלכך כועסת על עצמי אני אוהבת אותו ממש אני מתחרטת על המחשבות האלה האם אני באמת מתביישת בו ?? ובאמת מפחדת שדמיינתי מישהי אחרת שעשתה הליכה וחושבת מה היא תגיד ומה היא תגיד על הקשר??

כן אני מפחדת שיעזוב אותי ואם אני חושבת משהו רע אני חושבת שאני בוגדת בו הבעיה היא שהוא רןצכ להיפרד בגלל שהוא אומר לי מה את מתביישת בי וכאלה אני לא רוצה את זה

היי, שיר. החשש מתגובות האנשים ברחוב לגבי הגיל שלו, ותחושות הבושה אולי נובעות מחוסר ביטחון עצמי, כי במידה והיית מרגישה ביטחון, לא היה מפריע לך מה אנשים חושבים ובמיוחד במקום ציבורי. את מתארת מצב שכל אחד מסתכל עליכם, ואולי זה לא ממש קשור לחבר שלך, אלא את מפחדת שמסתכלים עלייך כל הזמן, ואת משליכה את זה על הבן זוג. אני מבין שאת מפחדת שהוא יעזוב אותך, אבל מה שנדרש להבין כאן זה מה מפחיד אותך בפרידה. ברגע שלא תפחדי מהפרידה, אז גם המחשבות לא יפריעו לך. אחת הסיבות שמחשבות טורדניות עולות היא כדי להגן עלייך מפני חרדה מאוד עמוקה שיושבת בתוכך, כמו חרדה מנטישה של בן זוג. במידה ותרצי את יכולה לכתוב לי מייל לכתובת [email protected], כדי לשתף מתי שנוח לך.

תודה שרון המקסימה היום גם היה לי דחף בגלל הפרפקציוניזם שלי לספר לו שלםני שבועיים שהייתי ליד חברה שלי לא רציתי לשים רמקול כדי שלא ישמעו את הקול שלו והיום שחשבתי על זה זה היה לי כלכך חרטה והרגשתי עלכך רע חשבתי מחשבות כמו שלא יחשבו שחבר שלי מפגר ודברים כאלה על סמך הקול דברים מזה לא הגיוניים כי זה כולה קול של בן אדם וחבר שלי נורא בן אדם עם ראש והיום התחלתי לחשוב על זה ופשוט נגעלתי מעצמי פשוט מעדיפה אולי לשמןר את זה לעצמי למרות הדחף זה מאוד מאוד קשה לשמור את זה בלב שלי.. אבל שזה לא יגרום לבעיות זה בסדר להתאפק???? ותודה רבה המון תודה .

והמון תודה רבה לך על העזרה סובל