תורשתיות ב OCD -בבקשה דחוף...

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

26/10/2020 | 12:30 | מאת: שירן

בס"ד היי ד"ר שרון, תודה רבה על סבלנותך בתשובותיך באתר, רציתי בבקשה להתייעץ איתך בנושא מאוד חשוב לי, אני נפגשת עם בחור שסובל מחרדה חברתית וOCD לוקח כבר שנה וחצי פריזמה במינון 60 גרם כל יום בנוסף יש לו קשב וריכוז ADD ללא היפראקטיביות... רציתי לשאול את דעתך בכמה דברים שחשובים לי: 1. יש לי נטייה גם למחשבות מטרידות (אני מתפקדת ב"ה רגיל ועשיתי קצת שיחות CBTׂ ׂ) מה הסיכויים שOCD יכול לעבור בתורשה במצב של שנינו? אשמח אם תוכלי לנקוב באחוזים זה מאוד חשוב לי! 2. מה דעתך על שני בני זוג שמצד אחד מאוד מבינים אחד את השני ומשתפים במחשבות שמפריעות לנו בפתיחות.. אך מצד שני שנינו עם התלבטויות.. האם הזוגיות הזו יכולה להצליח או עדיף לי מישהו שאין לו את זה? 3. הוא לוקח כבר שנה חצי כדור פריזמה ובהסבר שלו שזה גורם לו ביטחון עצמי ונותן לו לשאול דברים שהיה רוצה וכו'.. לפני הכדור הוא בחרדות והיה נמנע לדוגמא מעבודה.. כיום עם הכדור ושיחות שעשה עם עובד סוציאלי הוא מתפקד טוב ועובד... הוא מעוניין להמשיך לקחת את הכדור לפחות כמה שנים.. האם אפשר לקחת את הכדור כל החיים? זה לא מסוכן? ומה יקרה כשיחליט להפסיק? אני מפחדת שפתאום אגלה אדם אחר שלא הכרתי... 3. בנוגע לקשב וריכוז- יש לנו תקשורת טובה אך יש פעמים שאני מדברת איתו וקשה לו להבין או להקשיב לי.. כרגע זה פחות מפריע לי ..אך אני חוששת שאם נתחתן יהיה לי קשה בזוגיות איתו( אני אחת שאוהבת הקשבה) מה דעתך בנושא? 4. האם את יודעת אם קשב וריכוז יכול לעבור בתורשה? כשלבן הזוג יש ואם כן בכמה אחוזים? 5. האם בגלל שהוא סובל מכמה דברים: OCD (שגם לי יש נטייה לזה) וקשב וריכוז וחרדה חברתית מגביר את הסיכויים לבעיות נפשיות לילדים? סליחה ששאלתי אותך המון שאלות, אני מרגישה אובדת עצות, אשמח לקבל תשובות שאולי יתנו מענה לספקות שלי.... תודה רבה לך (-:

לקריאה נוספת והעמקה

היי שיר, אני מבינה את הרצון שלך בשליטה בכל מה שכביכול יעבור לילדים שלך. הבעיה היא, שהמדע הוא עדיין לא מתקדם עד כדי כך, ואי אפשר להעריך את הסיכוי "להעביר בתורשה" את ההפרעה. בנוסף, לא ידוע בדיוק חלקו של המרכיב התורשתי לעומת הסביבתי, שכן OCD הוא גם הפרעה נרכשת, שקשורה בהתנהגות ההורים ולא רק במטען הגנטי שלהם. לגבי ADHD, מאחר שזו הפרעה נוירולוגית, הנתונים קצת יותר מדויקים. מעריכים את הסיכון לפתח הפרעה זו, אם יש לך קרוב משפחה שסובל ממנה, בכ"עד 25%" (כלומר יכול להיות גם הרבה פחות). לגבי תרופות, אני לא רואה שום בעייתיות, ונשמע שהחשיבה שלך לגביהן נובעת מחוסר ידע ומסטיגמות. באופן כללי, אני לא חושבת שהפרעות אלה הן סיבות לפסול בן זוג, שכן מדובר בבעיות שאפשר בהחלט לחיות איתן ולנהל אותן, ולא בהפרעות נפשיות או נוירולוגיות קשות. פרט לכך, אף אחד לא מושלם, וניתן לומר שלכולנו יש בעיות. אם תחפשי בן זוג ללא בעיות, ייתכן שלא תמצאי לעולם. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה [email protected] לקביעת תורים: 052-6794957

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית