תמונה חלום ושאלות בנושא
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום.אני בת. מה שאכתוב כאן זה מה שקרה לי שהתפתח לי שוב אחרי כמה שנים הocd שהתפרץ אצלי שוב לפני כמה חודשים. אבל לפני כן אשמח שתעני לכמה שאלות אשמח מאוד כתבת כאן לאחד השואלים שפשוט לתת למחשבה להיות שם ולא לעסוק בהן אלה צריך להניח לאותן מחשבות.. אבל ככל שאני מנסה לא לעסוק בהם הן יותר באות ואפילו פי כמה!! אז מה לעשות עם המחשבות? אני כבר ממש סובלת כל הזמן שואלת את עצמי האם אני נמשכת אליו? האם אני נמשכת לבנות? בנים?מדמיינת סיטואציות לא נעימות.. וקשה לי .. ובעיקר האם אני לסבית או לא? זה מתסכל אותי מאוד.. מפחדת להפגש עם חברות ובמיוחד בנות כי פתאום מפחדת להמשך אליהן בגלל החרדות שלי. וכל פעפ אני אומרת למחשבות שאני נמשכת לבנים והכל בסדר ואז זה שוב חוזר ושאלה נוספת אמרת שבטיפול של חשיפה אז יכולים לחשוף אותי לדמיין סיטואצייה מינית עם מישהי כדי שאני פחות אהיה חרדה לזה.. אבל אני לא רוצה שיתנו לי להחשף לסיטואציה כזאת כי היא מגעילה אותי ולא כייף לי לדמיין את זה וזה מרתיע אותי.. אז איך אפשא לטפל בי בעצם??? נכנסתי בטעות לאתר פורנוגרפי,בכלל רציתי לראות משהו אחר. וישר יצאתי לאחר מכן. אמרתי נכנס שוב נראה אם זה עושה לי משהו.או מסקרן .ויש קפץ לי תמונה של אישה ערומה. והרגשתי משהו באיבר. השאלה האם זה עוררות מינית או לחץ וחרדה? איך מבדילים? אחרי כמה שבועות אני חולמת חלום שמישהי נוגעת בי ופעמיים חלמתי את זה וקמתי מאוד מגורה! איך זה יכול להיות? האם חלום זה אומר שאני ארגיש מגורה גם במציאות?? יש לציין שמשני המקרים האלו שראיתי תמונה וחלמתי חלום. אני מפקפקת במיניות שלי.. כבר כמה זמן ככה.. ועכשיו מתחיל לי מלא מחשבות שהן מחשבות על האם אני לסבית/ האם פגעתי במישהו או תקפתי מינית או כל דבר אחר כל אדם שאני רואה ברחוב בן בת. אני בודקת האם אני נמשכת .. ככה זה כל היום.. אשמח לעצה תודה
שלום לך, קודם כל, חשוב מאוד להבדיל בין ניסיונות לא לעסוק במחשבה לבין ניסיונות לא לחשוב את המחשבה. נראה שמה שאת עושה הוא לנסות לא לחשוב את המחשבה, וכשעושים זאת, היא כמובן באה ביתר שאת. את מוסיפה לכך גם טקס - כשאת אומרת לעצמך שאת בעצם נמשכת לבנים, זו התנגדות למחשבה, מעין ניסיון לתת לעצמך "אישור" שהכל בסדר. למעשה, זה ההיפך המוחלט מ"לא לעסוק במחשבה", זהו בדיוק העיסוק בה. כשמנסים באמת לא לעסוק במחשבה, נותנים לה להיות בראש ולא עונים לה בשום צורה שהיא. כלומר, גם אם תחשבי לעצמך שאת נמשכת לבנות, האמירה העצמית הנכונה היא "אז מה אם אני חושבת את זה". זה נשמע שאת עושה המון טקסים, וכמובן מומלץ לא לעשות אותם, מאחר שזה מחמיר את המחשבות. גם חלק מהשאלות שלך כאן הן סוג של בקשת אישור, כלומר טקס. אי אפשר באמת להבדיל בין פחד לבין דחף אמיתי (וכל הניסיונות לעשות זאת רק מחמירים את המצב), ולכן מומלץ להניח לנושא ולהפסיק לבדוק זאת. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את ההכוונה המדויקת ואת הכלים הנכונים, שכן כאשר מנסים ליישם לבד, קשה מאוד לעשות זאת, ופעמים רבות הולכים בכיוונים לא נכונים ולמעשה מגיעים לעשיית יותר טקסים (כפי שקרה לך). גם לגבי חשיפה, מומלץ מאוד לא לנסות זאת לבד, אלא רק כחלק מטיפול. כשמטפל מקצועי יעשה יחד איתך את החשיפה בצורה נכונה, זה יעבוד. המטרה בחשיפה היא לעורר את הפחד, עד שבסופו של דבר המוח יתרגל אליו ולא יפחד יותר. הדבר דומה לסרט אימה שאת צופה בו שוב ושוב. כמובן שהתרגיל מתבצע באופן הדרגתי ותוך התחשבות ברמת החרדה שלך. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה [email protected]
ואו, קראתי את זה וזה בול מה שקרה לי לפני חצי שנה. תיארת מלא דברים שעברתי ואני בטוחה שיש דברים שלא כתבת שאת כם מתמודדת איתם, ואני מרגישה שדי עברתי את זה.. כמובן יש לי עדיין מחשבות כאלה אבל הן כבר לא משפיעות עליי ברמה של חרדה. אני באמת ממליצנ לך ללכת לטיפול פסיכולוגי, זה בסדר! ורבים עשו את זה. זה לא אומר שאת משוגעת ולא כל המחשבות שנלוות לך לזה, הרבה אנשים אצל פסיכולוג גם סתם כדי לפרוק. הוא יתן לך כלים- כי להמשיך בשגרה שאת מתנהלת בה זה לא בריא (ואני אומרת את זה כבעלת ניסיון!) אני מאוד רציתי פסיכולוג אבל ההורים שלי לא איפשרו לי, דיברתי עם היועצת שלי וזה מאוד עזר. את צריכה לפעמים עזרה מבחוץ. אל תפחדי. את תגלי בסופו של דבר איך להתנהל עם המחשבות האלה ותראי שהפחד שלך היה כלכך חסר פרופורציות ורק תתחזקי מזה! מאחלת לשנינו
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
