היי שרון יקרה אני ממש בפאניקה כבר כמה שעות

היי שרון בזמן האחרון אני באמת מצליחה קצת יותר לשלוט במחשבות ולא לשתף את בן זוגי בטקסים שאני עושה את מכירה את בעייתי אני גם בטיפול תרופתי מרגישה שמקל עליי אבל אני מאוד עצבנית ומתוחה יש מחשבה שאני כלכך מפחדת ממנה כלכך שוברת אותי מבפנים אני מפחדת שהנבואה תגשים את עצמה וזו אני באמת המשפחה שלי מאוד ביקורתית ומחר יש פגישה של כל המשפחה ואני יודעת שסבתא שלי ביקורתית ומסתכלת לאנשים בצלחת ואני מפחדת שהיא תסתכל גם על בן זוגי אנע ממש לא רוצה לספר לו מחשבה כזו כי זה מגעיל זה לא אני ואני חושבת שאנשים צריכים לאכול כמה שבא להם במיוחד שזה חבר שלי בגלל ששבוע שעבר היא אמרה על מישהו דברים אז אני מפחדת שגם תלכלך על בן זוגי ותסתכל על מה הוא אוכל ואם הוא אוכל הרבה להיפך לבריאות שיאכל הכל אבל המחשבה מתסכלת וכאילו בלב אתה רוצה להגיד לו שלא יעשה את זה כי אני מפחדת מה אנשים יגידו אבל המחשבה ארורה ורעה ולא באלי לספר לבן זוגי אני רוצה שיאכל כמה שבא לו וכמה שמתחשק לו ואני כלכך מפחדת שברגע שאספר לו הוא יעלב כי זה ביטחון של בן אדם אני מפחדת שאני באמת כזו שזה מעניין אותי כלכך מה סבתא שלי חושבת ואסתכל לו בצלחת גם מה עליי לעשות??? איך לא לספר לו?? האם זו אני?? האם אני כזו מגעילה ורעה ??? באמת לבריאות כל הזמן אני נלחמת במשך שעות ואומרת שיאכל הכל ואני מתחרטת על שחשבתי דברים כאלה. איך אני אוכל להירגע ?? ולהבין אם זו אני או לא אני??

כי אני כן רוצה שיאכל ויהנה אבל אני מפחדת מזה שאני בעצמי שם אחשוב על זה שוב וסוג של אסתכל לו בצלחת כי זה לא לעניין לדעתך זה יקרה? כי אני מפחדת שזו אני אני ממש מרגישה שהמחשבה זוועה כי אני כן בעד לא להסתכל לאנשים בצלחת אז למה אני כלכך מפחדת שכן אסתכל ואחשוב עליו משהו