חוסר פעילות חברתית וגופנית
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום שרון !! אני חווה שנים ארוכות של החרפה בהרגשה . אני בחור דתי חרדי חובש כיפה בעבר הרחוק הייתי שותף מאוד פעיל במועדון אנוש צ בעירי שנסגר לפני כ 3 שנים בערך . חסרה לי פעילות חברתיתי ופעילות גופנית כעת כיום זה באמת בעיה עם כל המצב של הקורונה אבל היו לי שנים יחסית מלאות בהרבה תוכן . פניתי לעוס ןלמדריך שידאגו לי למפגשים אלו או אחרים ארצה לדעת מה את מציעה . אפילו לפגישות של הדירה איני מגיע כי שוב הפעילויות מתחילות ב 5 אחה"צ ואני עובד מ14 עד 18 השבוע השתתפתי בישיבת דיירים שהצוות ביקשו ממני להגיע עקב כניסת דייר חדש לדירה והרגשתי לאחר המפגש בת החצי השעה ממש טוב אז החל בליבי רצון עז להשתתף בפעילות קרי מפגש פה או במקום אחר ובנוסף הבעיה שהבוס לא מאפשר לי כלומר אני עובד מול מנהל עבודה שמצידו לא איכפת לשחרר אותי מה שכן זה הבוס מעליו השאלה האם כדאיי לי לשתף אותו בכדי שיסכים כן לשחרר אותי ? ואשמח שתפני אותי למקומות אלו או אחרים שייש בהם פעילויות תודה רבה ואשמח מאוד לקרוא תגובתך ואת הצעתך בנידון זה שלי . הרבה תודה ולילה טוב אייל
היי אייל, כמובן שמפגשים ופעילויות חברתיות עוזרים מאוד, בייחוד בתקופה המתאגרת הזו. מה לעשות שדווקא בתקופה זו יש פחות כאלה, מסיבות ברורות. לגבי העבודה, אתה יכול לבקש מהבוסים שלך להשתחרר מוקדם יותר. לבקש לא יזיק, גם אם לא יסכימו לכך. לגבי פעילויות, מציעה לפנות שוב לגורמי השיקום המטפלים בך. הם בוודאי יכוונו אותך למקום המתאים. באופן אישי לא ידוע לי על פעילויות שמתקיימות מחוץ לזום (ובוודאי לא באזור המרכז). בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה [email protected]
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
