אוסידי חרדתי עם אובססיית מחשבות
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
דוקטור שלום. כני בת 34, אמא לשניים, מתמודגת עם אוסידי מגיל 14 בערך. עיקר החרדות שלי היו סביב פחד מאובשן שפיות וסכיזופרניה..יש לי פסיכיאטר קבוע כבר 11 שנים איתו אני משוחחת כשאני רואה צורך כמה פעמים בשנה.. שאלה לי, השנה עברתי שני ניתוחי מעיים מאוד סבוכעם עם החלמה קשה, בנוסף אני אמא לתינוק מקסים ואהוב שנולד בסוף אוגוסט 2019 בשבוע 35.. לעניין התינוק-בני נולד פג ומאז שעבר דלקת כרום המח ויראלית לא חיידקית אני חוששת להתפתחוצו, הוא ילד מדהים אבל עדיין לא הולך ולא מצביע, לא אונר בבירור אמא לדוג,בקיצור הוא מתפתח מעט לאט, העניין הוא שאני 24/7 בוחנת את הילד, בודקת במה התקדם, חרדה למצבו, מנסה לבדוק אותו םיסית כמו לנפנף מוחו ממתק בניסיון חגרום לו להצביע, כל מה שאפשר כדי לבחון אותו ואף מערבת בחשש גורמים כמו טיפת חלב, רופאים ובני משפחה..על פניו יש הסכמה שצריך לבדוק את העניין אבל גם דהוא ילד מהמם. לץהאם האובססיית יתר בזאת שאני מראה היא נורמטיבית למצבי או שזה נשמע כמו האוסידי? אני כבר מתחילה חשאול את עצמי האם זה מקאה של היפוכונדריה? לגבי הניתןחים שלי-עברתי את הניתוחים, אחד בגלל דימום מהמעיים והשני כתוצאה מרשלנות רפואית. מרגע הניתוח השני אני אובססיבית להחלמה שלי, אני מגיעה פעם בחודש לרוםא, מרבה לחפור חו בנייד גם כשהוא אמר לי מספר פעמים שהכל בסדר ואין צורך בעוד ביקורת ועוד ביקורת, אפילו היה לי מקרה בו השבוע הגעתי לרופא בקהילה כדי שיבדוק אותי ואת סטטוס ההחלמה ויצאתי ממנו ישר לתור נוסף אצל המנתח מחשש שהבדיקה שהרופא עשה אולי הזיקה לתוצאות הניתוח.האם נדמע כמו משהו שהוא לא אוסידי?
היי שני, למרות שעברת דברים לא פשוטים מבחינה בריאותית, נשמע שאכן יש כאן עיסוק מוגזם סביב הבריאות, בשני הנושאים. אני מניחה שאת מתארת לעצמך שרוב האנשים לא היו עושים את כל הפעולות שאת עושה, ולמעשה לא היו עסוקים כל כך הרבה בנושאים הללו. תכליתו של העיסוק היא אך ורק ניסיון להירגע באותו הרגע, מאחר שהפעולות שאת עושה לא יעזרו לך לקבל תוצאה טובה יותר, הן לגבי הבריאות שלך והן לגבי ההתפתחות של הילד (ואם כבר רק ישליכו לרעה הן על ההרגשה הטובה שלך, והן על הרוגע שלו). מה שקרה הוא הרי כבר לא בשליטתך, ועשית את הטוב ביותר שיכולת באותו רגע למען ההחלמה הפיזית. ברגע שהעיסוק הוא מוגזם ותכליתו היא הרגעה באותו רגע בלבד, אני כן חושבת שמדובר בחרדת בריאות. אגב, היפוכונדריה, או חרדת בריאות, נחשבת כיום לסוג של OCD. מומלץ מאוד לטפל בבעיה לא רק על ידי תרופות, אלא גם להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת "להיגמל" מההתנהגויות המרגיעות הללו, וכתוצאה מכך להפחית את החרדות. באמת שאין טעם לחיות עם זה כל כך הרבה שנים, כשיש פתרון. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com