אמביוולנציה,דיכאון וטורדנות

שלום ד"ר שרון לויט. אני בחור בשנות ה-30 בעל נטייה לחרדות ומטופל תרופתית שנים. כל חיי הייתה לי פינה חמה וחשיבות עליונה לערכי היהדות והמסורת אך לא מצאתי זאת בבתי הכנסת בשכונת מגורייי ולכן לא עסקתי בנושא. כאשר הילדים קצת גדלו, יצאתי בנחישות להתקרב למסורת היהודית (בהחלט לא בכיוון של חזרה בתשובה אלא יהדות מתונה) יצא לי לבקר בבית כנסת "ליברלי" בארץ אשר קיבל אותי בזרועות פתוחות, הסביר לי על התפילה, על אישים ביהדות ועם הזמן חשתי סיפוק והגשמת ייעוד. לצד זאת צרם לי לאורך כל הדרך הגישה "הסופר ליברלית" של אנשי בית הכנסת הליברלי אשר אינם נוהגים בכותלי בית הכנסת באופן שלדעתי צריך לנהוג (בזמן תפילת שבת קוראים חדשות בנייד או משתמשים ברמקולים ומוסיקה בשבת כיון שאינם מייחסים כל מחויבות ולו בסיסית להלכה היהודית). איני אדם שומר שבת כלל אבל בכותלי בית הכנסת חשוב לי שתהיה הרגשה של כיבוד חוקי השבת מה שכאמור לא מתרחש. כל ניסיון לדבר עם האחראית במקום לא עזר כיון שזו רוח התנועה- חופש ופלורליזם גם בבית הכנסת דהיינו אין כל קוד לבוש מחייב ואפשר אפילו להגיע עם חצאית מיני וזה מפריע לי ! מצד אחד, 4 שנים שהייתי שם זכיתי ללמוד את עיקרי התפילה היהודית כמו שיודע האם הדתי האורתודוקס וזה חימם לי מאוד את הלב ומצד שני כל פעם ללא הרף ניקרה בי ההרגשה שאני "נותן יד" למשהו שבעצם נוגד את קווי החשיבה והאופי הנוקשים שלי במספר נושאים. אם אני עוזב את המקום אני זורק בעצם את כל ההתקרבות "לפח האשפה", אם אני נשאר אז כל הזמן יהיו לי המחשבות הטורדניות והכעסים סביב מה שאינו מוצא חן בעיניי ומוגזם עבור סולם הערכים האישי שלי. עברתי פעמיים CBT סביב הנושא ללא הצלחה להרגיש שלם עם המשך ההגעה למקום ולכן הפסקתי לפני שנה ללכת לשם לגמרי והחלטתי להתפלל בבית בערב שבת כדי לשמר את הלימוד אליו זכיתי. אולם, ההבנה והאכזבה מרוח פעילות התנועה וההבנה שאני לבד"עוף מוזר ובודד" בתחום שאינו מוצא מקום באף זרם מסורתי, הובילו אותי לדיכאון מתמשך אשר כמובן גרם לי לא לעסוק כלל בתפילה אלא רק לנסות לשרוד את היום-יום כדי לשמור על מקום העבודה ועל חיי משפחה תקינים פחות או יותר תוך ניסיון למקד את מרכז תשומת הלב בצרכי הבית. בזכות הלימוד במקום הזה שלא נוח לי בו- זכיתי ללמוד ידע לא מבוטל ובעל משמעות רבה בעולם היהודי וקשה לי עם זה שאינו בא או יבוא יותר לידי ביטוי. כעת כאשר יצאתי מהדיכאון בעזרת טיפול תרופתי מתאים, אני מרגיש שאני חייב לעשות "משהו" עם המשך המסורת שלמדתי אבל ידוע שחזרה לבית הכנסת הזה תגרום לי אמביוולנציה תמידית וטורדנות מחשבתית. יש לך אולי רעיון להכוונה כללית מה עלי לעשות? אני חילוני שצמא לערכים יהודיים אך לא לחזרה בתשובה בכלל אלא ליפה והמאחד במסורת באופן מתון. אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך בנושא. בברכת חג פסח שמח !