אוסידי וספק היפוכונדיה פתאומית בגיל 34

היי דןקטור לויט, אני פונה אליך במצוקה אמיתית (כמו כולם ברור לי :) אבל עדיין) אני בת 34, אמא לתינוק קטן ולמתבגר. חא קל לי בהורות חד הורית ואני משלבת עבודה ולימודים , זוגיות זה משהו שאין לי ואני נשענת על הגרוש... אני מתמודדת מגי 14 עם מחשבות טורדניות, אוסידי שהגיח ומאז ומתמיד מכרסם בנפש אט אט והפחד התמידי שבאובדן שפיות וסכיזופרניה . אני מלווה על ידי פסיכיאטר קבוע כבר עשר שנים, יש לי מרשם ללוסטרל שאני מעדיפה לא להשתמש בו בגלל שגורם לי לבחילה קשה. הסיבה שאני כותבת לך היא תופעה חדשה- אני סמה לב שלאט לאט נפתחה האובססיה למחוז חדש! היפוכונדריה! זה התחיל בעובדה שהקטן שלי עם עיכוב התפתחותי, התחלתי לראות את העיכוב בצורה מוגזמת לכל הסביבה ולבחון אותו לעומק, הפסקתי לראות את הילד ובכל דבר שהוא עושה כבר חיפשתי סממנים לאוטיזם בכל שניה פנויה! הילד לפני אבחון ומטופל על ידי קלינאית תקשורת ואני נעולה בגיל שנה וחצי על אבחון של אוטיזם! אני רואה סרטון על נער עם מוגבלות ושואלת את עצמי האם הוא מזכיר לי את בני?? הדבר מייצר אצלי חרדה עמוקה כי האוסידי תמיד היה מושלך עלי, מה פתאום על הבן שלי? אולי זה לא אוסידי ובכלל השפיות מתרופפת? איפה נמתח הקו? איפה הדבר הזה מתחיל לפגוע בסביבה והאם זה עדיין אוסידי בכלל? לגבי-עברתי שני ניתוחי מעיים ימאותו רגע אני באובססיה יתרה למעי שלי ולכל מיני תופעות שלא קיימות בכלל כמו עצלות , אני בחשש תמידי ליצור נזק ולהגיע לעוד ניתוח. מה דעתך? אינני מחפשת בשום צורה אישור לכך זזה אוסידי, בגלל שזה גלש לילדי אני באמת רוצה לדעת היכן אני עומדת והאם הטיפול המקובל והמוכר לי לאוסידי הוא הפתרון