או סי די שמשפיע על גידול התינוק ואבחונו

היי דוקטור, פונה אליך במצוקה אטומית, פשוט אטומית. מראש אומר שיש לי פסיכיאטר מטפל אבל הוא לא זמין ונגיש ולכן אני צריכה את עצתך, בנוסף אומר שאני אתחיל שוב לוסטרל בימים הקרובים כתוצאה מהמצב.. ככה, אני בת 34, חיה עם אוסידי כבר מגיל 13 בערך, בעבר שנים שאני הייתי חרדה ממחלות נפש בדגש על סכיזופרניה, עברתי טיפטל בסיביטי וליווי פסיכיאטרי (כבר 10 שנים אצל אותו מטפל איתו אני משוחחת בפיקים תקופתיים) כרגע, לצערי, ההפרעה גלשה לילדים שלי. ילדתי לפני שנה ועשרה חודשים אפרח מדהים כשהייתי בחודש שמיני להריון, מהר מאוד התחלתי לשים לב שהוא מתפתח מאוחר גם מוטורית וגם תקשורתית.. לפני ארבעה חודשים התחלתי לשים דגש על התקשורת שלו, מיהרתי לקחת את הקטן לנוירולוג התפתחותי והדגשתע בפניו שמדובר בילד שלא היה חשוף להרבה גירויים בגלל הקורונה והעבודה מהבית ,חשד סביר שעבר הזנחה בפעוטון שלו ואת העובדה שאני חיה עם ocd , לתדהמתי בבדיקת ההתפתחות הבן שלי קיבל ציון dq55 והרופא טען שיש סממנים שמתכתבים עם ads . חרב עלי עולמי. מהר מאוד התחלתי עם טיפןל קלינאית תקשורת, אבחונים של הילד במסגרת אסף הרופא, ריפוי בעיסוק וקלינאית נוספת. הילד קיבל אז dq62 . לאור המצב קבעתי אבחון עם פסיכולוגית התפתחותית פרטית לעוד שבועיים ונוירולוגית נוספת, רביעית במספר! אני חייבת לומר שאני כבר לא מתפקדת, החרדות הקיומיות לבריאות הבן שלי לא מניחות לי, אני חוששת ליכולת התקשורתית שלו, חוקרת כל יום את צוות הגן שלו, מתעדת כל דבר לקלינאית, היום הבן שלי לא עושה שימוש ביותר מעשר מילים אבל הוא חוזר אחרינו על מילה מלאה (לא הברה) , התחלתי לחקור את הקלינאית האם מדובר האקולליה?! היא הסבירה שלדעתה לא אבל כשאמרתי לה שהוא מחוץ לבית ואמר "קו-קו" שזאת המילה שהוא עושה שימוש לציפור אך לא היתה שם ציפור היא אמרה שאתחיל לתעד מילים מחוץ להקשר כי זה יכול להיות אקולליה מאוחרת! אני כבר לא תפקודית! מדובר בתינוק בן שנה ו10 שכל היום מג'ברש וחוקר מילים, עכשיו אני חוששת להתחיל להיות אובססיבית לבדיקת אקולליה, שאטעה את הפסיכולוגית שתאבחן אותו לטוב או לרע עם כל החקירות שאני עושה כאילו הייתי בת מקצוע ושהכי חשוב , בכל המצוקה הזאת, אני מחפשת רק תסמינים ולא נהנת מהאפרוח שלי... אשמח ממש ממש לעזרתך כדי חצאת מהמרה הזאת

היי דןקטןר, אם את מתכוונת לבדיקות החוזרות כטקסים אז כן, לחלוטין פה הסיביטי לא עזר.עברתי את הבנת המעגל אבל לא התמדתי וכיום החרדות שלי מופנות לבריאות הילדים אבל רק אם יש חשש מבוסס לבעיה אמיתית. בדרך כלל טקסי הבדיקה וכה הם שטחיים אבל מהרגע שרופא הנחית עלי חשש לבריאות בני המצוקה והדרישה לבדיקה ועוד בדיקה חזקים,אני רק רוצה שיגידו לי שהוא יהיה בריא, שיתפקד,שיאהב ויהיה נאהב, שיהיה הורה לילדים.. אני משחזרת אחורה כל דבר קטן מההריון ומלכה עצמי על שלא תקחתי מספיק ויטמנים או על ההקאות שהיו בהריון ואולי פגעו בו... בסופו של יום האוסידי שלי מתפרץ רק כשיש משהו לא בשליטתי ושיכול לפגוע ביקרים לי מכל... אשמח להבין אם לכך התכוונת בטקסיות כדי שאדע על מה לעבוד עם מטפל