מחשבות כפייתיות שלא מרפות

שלום דוקטור, כתבתי כאן בעבר שאלות בנוגע למחשבות אובססיביות על סרטן. אני לוקחת כבר יותר מחודשיים כדור רסיטל אבל לא מרגישה שזה עוזר. המחשבות האובססיביות רק הולכות ומחמירות. זה מלווה אותי מהרגע שאני קמה בבוקר ועד שאני הולכת לישון. רק כשאני הולכת לישון אני יודעת שיהיה לי שקט לכמה שעות. יש לי מחשבות שחוזרות בלופים ומעוררות בי חרדה קשה. אני משתדלת להימנע ממחשבות שיעוררו את הלופ הכפייתי אבל זה קשה . יש שעות שאני מרגישה שאני עומדת להשתגע.אני מרגישה כאילו משהו רע השתלט לי על המוח ולא רוצה לשחרר. אני ממשיכה לתפקד כרגיל, הולכת לעבודה כל יום, לא רואים עלי כלום, אבל המצוקה רק הולכת וגוברת. אני גרה עם ההורים מאז שהתגרשתי לפני כמה שנים(אני בת 37) הם יודעים שאני סובלת מחרדות אבל לא שיתפתי אותם בתוכן החרדות.הם חושבים שהמצב שלי השתפר ושאני נראית יותר טוב. אמא שלי בעצמה סובלת מדיכאון וחרדה והיא לא מסוגלת להתמודד עם הבעיות שלי. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שהחיים שלי הפכו לגיהנום. לפני שנה הייתי בן אדם רגיל, שפוי ומתפקד. תמיד הייתה לי נטיה לאובססיביות אבל זה אף פעם לא התפרץ בכזאת עוצמה. אציין שהאובססיה הזאת התפרצה כאשר הייתי בבידוד לפני כמעט שנה וזה החמיר לפני חצי שנה. אני לא יודעת כמה זמן אוכל להמשיך ככה, אני מפחדת להשתגע, אני מפחדת שבגלל המחשבות שלי באמת אהיה חולה אבל אני לא מסוגלת להפסיק.אני מרגישה צורך לשנן לעצמי כל היום שאני רוצה להיות בריאה כי אם לא אעשה זאת יקרה משהו רע. אני מפחדת לחשוב מחשבות שיתחילו לופ כפייתי כי כשזה מתחיל קשה להפסיק את זה. שאלתי היא, האם את חושבת שכדאי לי לנסות כדור אחר או שאת עדיין חושבת שטיפול סי בי טי יוכל לעזור? האם זה חייב להיות פסיכולוג או שגם מטפל שאינו פסיכולוג יוכל לעזור? אני מרגישה שאין לי אף אדם קרוב שאני יכולה לשתף במצוקה שלי, וזה הולך ומחמיר