חרדות משתקות באוסידי

היי דוקטור, בעבר התייעצתי עמך פה ועדיין נראה שאני מותשת ופונה שוב לבדיקתך.. בת 35, אם לשניים, עובדת, חיה בזוגיות לא הכי יציבה אבל סביר, לומדת לתואר ראשון. מתמודדת עם אוסידי מגיל 6 בערך בהיותי ילדה ההםרעה באה לידי ביטוי בטקסים קלאסיים עד שלצערי הרב נחשפתי למידע על מחלת הסכיזופרניה בגיל 16 ומשם הדרך לאוסידי עם חרדות מסכיזופרניה היו קצרים. יש לי פסיכיאטר שמלווה אותי כבר עשר שנים, ראה אותי לאחרונה לםני בערך חודש וחצי. הוא כבר פחות מקשיב לי לאחרונה וכל הזמן מדגיש כי אני סובלת רק מאוסידי ועלי להקפעד על טיפול (סרנדה) ,לצערי בגלל התואר ,העבודה והיותי אם לתינוק קשה לי להקפיד על התרופה שגורמת לי לתשישות איומה.. מרגע שבו אני מגיעה לפסיכיאטר שלי ואני פורסת לפניו איזה "ג'וק" מדומיין נכנס לראשי אני מתענה ועד הרגע בו אני מקבלת ממנו אישור שאינני סכיזופרנית - כל התופעות פוסקות. לאור האמור החלטתי על חזרה ךטיפול שבועי עם הפסיכולוגית שלי ,שתהיה עבורי גם סיביטי וגם קביים לצאת ממעגל הקסמים הזה שבה ההפרעה ממתינה לתקופות שפל בחיי ומתגנבת ממוחי אלי. הסיבה לכך שאני כותבת היא שאני מתחילה לפקפק במשהו מהותי באישיות שלי, שבאמת ובכנות אינני יודעת אם מותאם לאדם הנורמאלי והאם מצריך הףבדיקה ידוע כי אדם סכיזופרני "מדמיין קולות" ועם זאת שאינני תודה לאל שומעת קולות אני כן מגיל צעיר יחסית מדמיינת שיח בין אנשים בחיי אלי בעולמי שלי, שיחות שעלי לבצע, סיטואציות בחיים, כמו פנטזיות שהיותי ילדה היו אפופות בפנטזיה על חיים כסלבריטי לצד זמר שאותו הערצתי לדוגמה רק היום זה דימיון על סיטואציות מחיי היום יום.. אם עלי לשוחח לדוגמה עם עורך דיני אני לא יישבת וחושבת לעצמי אצלצל ואומר לו כך וכך..אני מדמיינת סיטואציה בה אנו יושבים יחד ומנהלת שיח מדומיין עמו. מדוע אני חוששת? כי לעיתים יש לי מניירות התנהגותיות תוך כדי, לדוג' דמיינתי שיח מכעיס אז אעלה על שפתי פרצוף כועס, דמיינתי שיח שמח בעבודה עם הבוסית על עתידי בחברה ארים יד לשמחה ואז המצבים האילו גורמים לי חשאול עצמי האם אני בסדר?? עלי לציין שזה מלווה אותי מגיל מאוד מאוד צעיר, כאדם אני דיי בודדה ולא שומרת על קשרים חברתיים ועיקר החברויות שלי בעבודה, בזוגיות או בני משפחה ולכן הפנטזיות שלי כילדה עברו לאט לפנטזיות על חיי יום יום . הפסיכולוגית שלי טוענת שאני אדם ויזואלי ,במיוחד כחולת אוסידי שקל לה לדמיין "בעיני רוחה", אבל אני שומרת מציאות כמובן ויודעת לפקפק בתקינות הדבר אזי שהקוגניציה שלי בסדר ועם זאת הספק-אלוהים הספק! מענה כל חלק בי.. אשמח לדעתך המקצועית בנושא