מחשבה מייסרת אותי מאד
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום, ילדתי לפני כחודש. בלידה ובאשפוז, ליוו אותי בעלי ואימי. בעת שהותי בחדר לידה, היה מתח קל ביני ובין בעלי. בעקבות כך, אימי פגעה בי ואמרה : "בא לי לקום וללכת הביתה". במצב אחר המשפט הזה היה עובר על ידי. אך הגעתי ללידה לאחר מסע קשה של הפלות, טיפולי IVF והריון קשה. המשפט שלה כל כך העכיר את האווירה. קשה לי שרגע כל כך שמיימי ומיוחד נפגע. היא אמרה עוד משפטים -קשים- כמו שהיא ראתה זוגות מסתדרים בחדרי לידה ולא מתווכחים כמוני וכמו בעלי, שאני שונה מכול הנשים... בשיא חילופי הדברים אמרה שלא יהיה לי לאן לחזור... כך אמרה כשאני אחרי לידה ועם יילוד בן יומו כשבחוץ קר וסערה. לציין שאני גרה אצלה זמנית. בשלב מסוים היא פשוט עזבה את חדר האשפוז ויצאה נסערת. התחושה הקשה שלי שכל המצויין מעלה... פגע בחווית הלידה והאשפוז שלי, שכן המשפטים שלה גרמו בקרבי לכעס ועצבים. לציין שגם ביום הולדת האחרון היא העיבה - אך אני יודעת שיום הולדת יחזור כל שנה ...ואילו לידה ייתכן ולא אחווה זאת שוב בחיי. המחשבה הזו שלא חוויתי את החוויה במלואה - חוויה שייתכן ולא אחווה שוב מייסרת אותי. כמו תחושה של אובדן של משהו שרציתי לחוות ונגזל ממני. קשה לי שהיא לא מבינה שאישה בלידה ואחרי לידה היא הורמונלית ובמקרה שלי חרדתית שכן הגעתי ללידה אחרי רצף הפלות - ועל אף זאת, היא לא חסה עלי והתנהגה כך שכל החוויה המיוחדת הזאת נהרסה. זה גומר אותי שלא נותרה בי התחושה החוויתית והעוצמתית הזו ובמקום זה אני זוכרת את ההתנהגות הקשה שלה.
היי נויה, קודם כל, מזל טוב! ושמחה לשמוע שאחרי כל מה שעברת הצלחת להביא ילד לעולם. זה נכון שאמך התנהגה בחוסר רגישות בלידה, ואני מבינה למה זה גרם לך לתחושות קשות. לדעתי, כדאי לנסות כיום "לשחרר" מזה עד כמה שניתן - מאחר שהאירוע הזה כבר קרה, ולא ניתן לשנות אותו (וגם לא את האנשים המעורבים בו). בנוסף, חשוב שתזכרי שהלידה היא קודם כל הבאת הבן שלך לעולם, ילד שאת מגדלת היום ונהנית ממנו - ועצם העובדה שהבאת לעולם ילד זה מה שחשוב באמת, ולא הלידה עצמה. חוויות לידה יכולות להיות קשות וטראומטיות מאוד, גם בלי קשר להתנהגות הסביבה. הרבה נשים מפתחות לעצמן פנטזיה על חוויית לידה אידיאלית, אך מגלות כי בפועל אין לזה כל קשר למציאות - לידה היא בדרך כלל דבר קשה וכואב, ונשים נאלצות לעבור סבל - בכל המובנים - על מנת להביא ילדים לעולם. כדאי לנסות לקבל את זה, וכפי שאמרתי ליהנות ממה שיש עכשיו - שהוא החשוב באמת, והוא הסיבה לכך שעברת את כל החוויה מלכתחילה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
