התנהגות כלפי מחשבות שצצות
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי דר שרון, אתאר קונפליקט שאני חווה... לפעמים יש לי מחשבה שלא עוזבת אותי. משהו טוב שכבר הבנתי מתוך התהליך שלי עם עצמי (ומה שגם כנראה יוצר את הקונפליקט שאתאר) זה שהכל בסדר והמחשבות הן לא אני, לרוב הן רק מחשבות - משתדלת לדבוק בשיעור הזה אבל היום למשל הייתה לי מחשבה שלא הצלחתי להשתחרר ממנה זמן מה. אוף. אני מרגישה שיותר משהמחשבה עצמה הציקה לי באותם רגעים- עכשיו מפריע לי שהתנהגתי ככה כלפיה, כלומר היא השתלטה עליי, הכניסה אותי לחרדה. הרי אני יודעת שאני גם יכולה להתעלות אז למה שוב נפלתי לטריק המחשבות הזה? (זה מה שאני שואלת את עצמי וזה מתסכל אותי) בעצם אין בעיה שתעלה המחשבה אבל חורה לי שאני מתנהגת ככה כלפיה, ועוד אחרי כל התהליך שעשיתי. מקווה שנשמע הגיוני.... יש לזה הסבר פסיכולוגי אולי? תודה רבה
היי לטם, יכול להיות שציפית שהמחשבה לא תעורר בך חרדה, או שלא "תאמיני" לה? זה הרי דבר שאינו ניתן לשליטה. חלק מהקבלה של המחשבה, והניסיון "לאפשר לה להיות", כולל גם קבלה של החרדה שהיא מעוררת, והעובדה שהיא נראית לך אמיתית. אם את מקבלת את הדברים הללו, זוהי משמעותה של קבלה אמיתית, ושל חוסר התנגדות למחשבה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
