בושה וצער ממחשבות - מנגנון של אוסידי?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי דוקטור, אני דואגת שאני מתנהלת באופן מיטיב אז שואלת פה עם הזמן אכן למדתי מהחרדות שזה טוב לשתף ולהיחשף לפחדים, לא מתוך קבלת אישור! אני כרגע לא בטיפול וכן בקונפליקט - זה מרגיש כאילו בכל פעם שמשהו "נפתר" או אני לפחות משלימה איתו (מדובר במחשבות שלי) אז מגיע משהו יותר מסובך בשבילי, כאילו המוח שלי או האוסידי רוצה כל הזמן לאתגר אותי ולא נותן לי מנוחה. אם זה המנגנון של אוסידי איך עושים שהוא ירפה? כרגע אני מנסה לקבל את זה שכל פעם יש למוח שלי רעיונות חדשים אבל ממש הייתי רוצה שזה יפסיק להטריד אותי. נגיד עכשיו זה בקשר לשיתוף אולי - הייתי רוצה להמשיך להיות גלויה עם קרוביי אבל כשאני חושבת על לספר להם על המחשבות שעברו לי בראש (מחשבות שקשורות בהם כביכול) אני ממש מתביישת ומרגישה לא נעים לספר על זה כי מפחיד אותי שזה אומר עליי משהו ועד שהפסקתי לדאוג מהמחשבות עצמן שבאו, הדבר היותר מסובך זו השאלה שאם קרוביי ידעו מה חשבתי זה יהפוך את העולם שלי הרי אלה מחשבות שלא קשורות למציאות שאני חיה אותה..... זה נשמע לי ממש מוזר, טיפשי, לא מקדם ובכל זאת האוסידי כל הזמן כל הזמן מחפש איפה הוא יכול להרוס את עולמי ולשנות סדרי עולם - לפחות בפרספקטיבה שלי. אז יש לי שתי שאלות 1 אם זה מנגנון של אוסידי איך עושים שהוא ירפה מלחפש כל פעם דבר יותר מטריד? 2 אני דואגת שיש מחשבות שאני לא יכולה לספר מרוב שהן לא תואמות לחיים שלי ומה שהופך אותן לאיומות זה שהן מתערבבות לי עם רגשות אמיתיים. אני באמת משתדלת להפריד בין מחשבה ורגש ואשמח לטיפ אם יש. ואולי יותר חשוב איך לחיות עם הבושה עליי והצער שנובעים מכך? תודה!!!
היי לטם, קודם כל, אי אפשר לעצור מחשבות או למנוע מהמוח לחשוב מחשבות נוספות. צריך לקבל אותן ולהשלים עם העובדה שזה קורה. כשנמצאים במצב של קבלה אמיתית, כלומר באמונה שלא אכפת לך איזו מחשבה תבוא וכמה "נוראית" היא תהיה, המוח מרפה בסופו של דבר - מאחר שהוא מפסיק לתפוס מחשבות כדבר מסוכן. זה בדרך כלל תהליך, שלוקח זמן. שנית, מחשבות ורגשות הם שני דברים שונים לגמרי. מחשבה היא משפט שאת אומרת לעצמך בתוך הראש, בעוד רגש אפשר לתאר במילה אחת: "פחד", "כעס", "אכזבה", "בושה", "ייאוש", וכו'. מחשבות בדרך כלל גורמות לרגשות, ואלה גורמים בתורם לתחושה פיזית (למשל - אי שקט, דופק מהיר). בנוסף, את לא חייבת לספר שום מחשבה שעוברת לך בראש לאף אחד - פשוט מאוד, כי זה לא רלוונטי ואין שום צורך "להתוודות". מצד שני, אין שום סיבה להתבייש במחשבות הללו מול עצמך. מותר לחשוב כל דבר, ואין מחשבה שהיא לא לגיטימית. מחשבות לא מזיקות לאף אחד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
תודה רבה רבה
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
