אשמח לעזרה, לא מבינה מה קורה לי
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום ד״ר לויט, אני מרגישה שמשהו מוזר בי לאחרונה, לא מכירה את עצמי.. מאובחנת עם ocd מגיל 14 בערך, התבטא רוב השנים בטקסים פיזיים בגלל פחד שיקרו דברים רעים חס וחלילה. הייתי בcbt ולוקחת לוסטרל. בכמה שנים האחרונות יש לי בנוסף גם מחשבות טורדניות ללא טקסים פיזיים שאם אני מסתכלת על כולן זה מסתכם בפחד לעשות למישהו או לעצמי משהו.. מאז שאני אמא המחשבות כמעט תמיד הן על הבת שלי.. וזה תמיד מגיע עם מצב רוח ירוד וחוסר סבלנות.. מה שאני לא מבינה זה למה כשזה קורה אני ממש מרגישה שאני מסוגלת לפגוע וכל פעם מחדש מאמינה למחשבות האלה ומפקפקת בעצמי! וגם יש לי תחושת פחד כללית ורצון כזה לברוח ושאף אחד לא יהיה לידי כי אני מסוגלת להתפרץ כל רגע! אני רק רוצה לסיים את היום וללכת לישון ומרגישה בדיכאון.. אני מתחילה לחשוב שיש לי דיכאון בנוסף לocd כי כל פעם שיש טריגר וזה מתפרץ אני בתחושה הזאת של חוסר חשק ורצון לברוח.. מה קורה לי?
היי אנונימית, את מתארת מחשבות טורדניות "רגילות" ושכיחות. ייתכן שאין טקסים פיזיים, אבל כל התנגדות למחשבה היא בגדר "טקס". אני מניחה שאת מנסה להימנע מהמחשבה ולהתנגד לה ככל יכולתך. מומלץ לעשות את ההיפך - במקום להתנגד ולברוח, לתת למחשבה להיות, ולהמשיך בפעילויות יומיומיות רגילות. המוח צריך לקבל את המסר שהמחשבה לא מעניינת אותך במיוחד, כדי שהוא בסופו של דבר ירפה ממנה. דיכאון, אגב, אינו מצב רוח זמני בכל פעם שיש "טריגר". מדובר במצב קליני שנמשך לפחות שבועיים-שלושה ולא חולף. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957