שלום שרון יש לי שאלה לגבי משהו

אני באמת משתדלת לא לעשות טקסים לעיתים קצת חוטאת כמו ניקיון גשר היום והכל כי קשה לא לעשות כלום בבת אחת זרקתי את המברשת שיניים היום.. הרגשתי שנגעתי בצואה אז במקום לזרוק שוב ולהחליף לאחרת שמתי אותה בכוס חומץ הרגיש לי שאיכזבתי את עצמי ואת הטיפול ושהכל אבוד פשוט לא שלטתי בזה.. כמובן שגם עכשיו זה גורם לי להחליף אבל זה לא משהו שאעשה איך אפשר להפסיק להאשים את עצמי ואת הנזק שגרמתי? קשה להפסיק הכל ואני באמת משתדלת את הרוב להפסיק אבל יש דברים שחזקים ממני ובגלל האכזבה שלי עובר לי הדחף לגעת בצואה ושנגעתי באמת ושלהחליף את המברשת שוב.. איך אפשר להפסיק להאשים את עצמי ורק להמשיך את הטיפול? וגם לא נעים לי לשאול בפורום אז איך אפשר להניח לזה?

תודה שרון מכל הלב באמת אני באמת משתדלת ולפעמים נופלת אבל זה תהליך.. אתמול חיממתי לאחים שלי לאכול פיתה ונגעתי כנראה בצואה של המכרסמים את יודעת... כי הכל ככה בבית ומאוד קשה והרגשתי כלכך מצפון שאני אגרום להם לחלות ואז עבר לי בראש דחף חזק לשים את הפה על האסלה ולאכול מהצואה של הכלבים וכאלה זה נשמע דוחה אבל זה הרגיש לגיטימי בראש להעניש את עצמי אני לא סגורה שזה בוודאות אבל זה מרגיש שזה קרה איך אני יכולה רק להעביר את המצפון שנגעתי בצואה של המכרסמים שהכנתי להפ לאכול פשוט אתה מסתכל על זה וזה עושה לי חרדה וזה מרגיש שכן נגעתי איך אפשר להפסיק להלקות את עצמי על המקרה? אני מפחדת לגרום להם לחלות ואני לא שולחת הודעות חדשות בפורום פשוט זה מחשבה שקשה לי איתה ואני מנסה להעביר אותה הלאה..

אני פשוט כלכך שלומפרית כל דבר שאני נוגעת הכל ליד צואת המכרסמים שלנו ואני נגעתי בזה נראלי כי אין איך לפספס עם הידיים