מחשבה הזויה שגורמת לי לדיכאון

היי דוקטור, מה קורה? מקווה שאת בטוב. תודה רבה על עבודת הקודש שאת עושה כאן, שאפו. אז ככה - כבר זמן מה משהו מטריד אותי.. מניחה שזה מה שמונע ממני להתחיל קשרים כי אין לי חשק ורצון. עלתה לי בשנה האחרונה מחשבה כזו של ״את לסבית״ אם קשה לך להיפתח את לסבית אם קשה לך להיפתח לגברים. אני בן אדם מאד שמרן ואני בן אדם מאד ביישן עם כמה שיש לי ביטחון. אני מדברת עם גברים למשל אבל כשזה מגיע להפגש אני מאד נרתעת ומנסה להתחמק מנלגפש כי תמיד מעסיק אותי מה הוא יחשוב עלי ואם הוא לא יאהב את מה שהוא יראה. הדבר מונע ממני להפגש עם גברים ובגלל זה אני חושבת שאולי חס ושלום אני לסבית. המחשבה הזו מטרידה אותי וגורמת לי לא לרצות שום דבר ולא להתרגש מאף גבר אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שזה חוסר ביטחון אבל למה? עם חברות ממש כיף לי פתוחה ברור שזה אחרת אבל זה ממש מפחיד אותי אני כבר בת 24 ואני רוצה למצוא זוגיות אבל זה מונע ממני למשל עכשיו כשאני כותבת לך ואני יודעת שאת הולכת לענות אז זה קצת מרגיע אותי אבל אחרי שתעני סביר להניח שזה יחזור לי.. לא יודעת למה אני ככה אני משתגעת אני כל כך רוצה להתאהב ! אני לא רוצה להישאר ככה כי המחשבה הזו רק מתגברת אצלי וכל פעם אני בוחנת האם אני נמשכת לנשים ואולי חייתי בשקר עד עכשיו אציין שהתאהבתי רק פעמיים בחיי ואני מפחדת שזה לא באמת היה אהבה אוף גם שמעתי פעם אחת שמישהי אמרה שהיא אהבה גברים ואז הבינה עם הזמן שהיא לא באמת אהבה אותם אני מתחרפנת