אני כבר שנים מנסה להתמודד עם אוסידי
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
האם זה הגיוני שללכת לפסיכולוגית רק מגביר לי את החרדות? העיסוק בזה. הדיבור על זה. על לנסות טכניקות. רק מחייה אותם לכן לא יודעת אם cbt או שיטה אחרת תעבוד כי אני יודעת שאחד מהטקסים שלי זה לשתף יתר. ושלמרות שמלדמים אותי שיטות, לא מצליחה לא לעשות טקס מסויים ואז נכנסת למראה שחורה של אכזבה עצמית. בימים הטובים שלי זה כשאני מצליחה להתעלם מהמחשבות. כשיש לי עיסוק. אני שוקלת להתחיל עם כדורים. האם זה אפקטיבי במקרי ocd? מרגיש לי גם שאני יודעת לעזור לעצמי יותר מפסיכולוגים. שבתוך תוכי מכירה את עצמי הכי טוב ולכן גם מאפיזודות אחרות של האוסידי שלי אני רואה שכל פעם הוא פוחת. פשוט עדיין בלתי נסבל. לא הייתי בכלל בעד כדורים אבל עכשיו אני שוקלת לחיוב. אני יודעת שהחרדה שלי לפעמים מופעלת סתם. והכדורים פתאום נראים לי כמשהו שירגיע את החרדה וההתקפים שצצים להם סתם ככה ממחשבה שטותית שלא נותנת מנוח.
היי אנונימית, טיפול פסיכולוגי טוב ומותאם ל-OCD לא אמור לעסוק בתכנים שלו כלל, השיחה על התכנים רק מובילה ללופים אינסופיים של שיתוף וניסיון לקבל אישור (וגם השיתוף בפני עצמו הוא סוג של טקס). בטיפול CBT שמתנהל כמו שצריך, המטפל לא מאפשר טקסים כלל, ותוכן האובססיה עולה רק בחשיפות. אם את נמצאת בטיפול, את צריכה לשאול את עצמך האם התנאים הללו מתקיימים. לגבי טיפול תרופתי, זוהי "בחירה שנייה" ולא "בחירה ראשונה", שכן יש עוד הרבה מה לעשות לפני שפונים לתרופות. מצד שני, זו בחירה אישית של כל אחד האם להיות מטופל תרופתית או לא. לדעתי זו ממש לא חובה. צריך לקחת בחשבון שתרופות מתחילות להשפיע רק לאחר כחודש, שההשפעה שלהן עשויה להיות חלקית ושיש להן תופעות לוואי. בברכה,
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
