פורקת את מה שעל ליבי כבר די הרבה זמן

הכל מרגיש לי סוף העולם!! אני הרבה זמן לא שמחה, חסרת מוטיבציה, מרגישה ניתוק מעצמי אני לא יודעת לענות על שאלות פשוטות על עצמי. אני תמיד מרגישה עצב ויש לי מצבי רוח קיצוניים. אני לא רוצה להיות מטופלת בתרופות אבל גם לא רואה את עצמי מתמודדת לבד. הכל התחיל לי ממחשבה אחת והתגלגל לניתוק ולפחדים מאיך שנהייתי. קשה לי לראות את עצמי עם בן זוג, קשה לי לראות את עצמי מאושרת. מה עושים? איך מתקדמים? איך מחזירים לעצמי את השמחה ומנתקים את כל הפחדים? יש לי מחשבה שממש תוקעת אותי בחיים כי אני לא מבינה אם היא אמיתית או לא. המחשבה הזו ממש משתקת אותי. אני לא סומכת על אף אחד כבר, לא משנה כמה אנשים יגידו לי שהמחשבה הזו היא סתם ושהיא לא משקפת את מי שאני, אני לא מאמינה להם ואז אני אוכלת חרדה מעצם העובדה שאני לא מאמינה ולא סומכת על אף אחד. רק מאמינה לשיט שמכרתי לעצמי ולמחשבה שיושבת לי בראש.